פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:תורת שמואלמיוחס למהר"ש.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש
|תיאור=שער ספר ציור, כנראה של אדמו"ר המהר"ש, שמקורו במשפחת [[לקוטי תורה תורת שמואל דבורה לאה גינזבורג (ספר)|תורת שמואל]] של בת אדמו"ר המהר"ש)|גינצבורג]], מצאצאיו
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי ]] [[תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רבותיו=[[הצמח צדק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תורת שמואל]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]]. [[יום הולדת|נולד]] ביום ([[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה - [[ליובאוויטשי"ג בתשרי]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמותרמ"ר הצמח צדק)ג]] ו) הוא ה[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום הרביעי בשושלת [[יאדמו"ג בתשרי]] [[תרמרי חב"גד]] ומנוחתו כבוד ב. טבע את הפתגם והשיטה [[ליובאוויטשלכתחילה אריבער]] ליד ציון אביו==תולדות חייו==
==תולדות חיים=הלידה====לידתו===
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום בהיום יום' של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} אחד מימי ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר אשר מכוון ]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת ]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו לאדמו"ר [[אדמו"ר הצמח צדק]] וורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח הצמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.
===הברית===
סיפור תיאור ביום בו חלה הברית של אדמו"ר המהר"ש הינו מופלא ושמימי. ביום השמיני ללידתו ציוה ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח לשעה שתיים והצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", . לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,.
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות ]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה ]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק , [[המהרי"ל]]: ", על שם מי קראוהונקרא בשם זה, הרי במשפחתנו אינו שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם זהכזה, ולחש לעצמו, אולי שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? ויענה וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים ]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".
בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1===נעוריו=== [https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}.
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח===נעוריו===היה אוהב מלאכה וגילוף. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[גמראחסידים]] עם ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[פירוש רש"יה']] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פהנמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה.נוהג היה אביו ה[[צמח צדקחסיד]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, חייך ונתן ל[[אדמו"ר מהר"שרבי]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת)את האולר.
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה".בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.
בשנת [[תר"ג ]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש ]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צהצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד ]] מיוחד.
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות ]] בעל פה בנוסף לליומדיו ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].
[[אדמו"ר המהר"ש ]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' , [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש ]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].
==חתונתו==
;נישואים ===נישואין ראשונים===בשנת [[תר"ז]], כשאדמוכש[[אדמו"ר המהר"ש ]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.
;נישואים ===נישואין שניים===שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[ניעזיןנייז'ין]].
החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהרהמהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים ]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].
==ילדיו==ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.
*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==
*רבי שלום דובער, - בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר הרשהמהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"בח]]ברבים.
*ר'בשנת [[אברהם סנדר שניאורסון (בן תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]]הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.
*ר'בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדלהצמח צדק]]בעניינים ציבוריים.
*הרבנית בשנת [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמותרי"ר המהר"ש)|דבורה לאהח]]נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.
*הרבנית בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקאהצמח צדק]]מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.
==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.
בשנת ==קבלת הנשיאות=={{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}כבר בתחילת שנת [[תרתרכ"חו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נסע , הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש לעיר , שיאמר [[ויטבסקחסידות]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[שקלובדא"ח]]שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[וילנאגשמיות]] ו[[פטרבורגרוחניות]]ללמוד וללמד לשמור ולעשות. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[מאמרנשיא הדור|נשיאות]]י לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[דאאדמו"חר האמצעי]] ברבים- ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.
בשנת נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תרט"ותורת הנגלה]] וה[[נסתר]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבוריתידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמזכיר מינה את ר' שמואל בריןכמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.
בשנת ל[[תריאדמו"זר הצמח צדק]] נסע להיו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[קייביעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]] , נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[פטרבורגאדמו"ר המהר"ש]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיההיה הצעיר מביניהם. באותה שנה לאחר [[הסתלקות]]ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרןכאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, רבה של העיר ביליניץאך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורגיחסית לשאר אחיו, בשליחות הסתיר אדמו"ר הצמח צדק בעניינים ציבורייםהמהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.
בשנת באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערה|[תרי"חה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] נסע חזר שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש [[אדמו"ר המהר"ש]] על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבותהמאמר בתוספת חידוש משלו. בנסיעה זו הצליח לבטל הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את הגירושהמאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
בשנת בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל{{הערה|1=[[תריאדמו"ר הריי"טצ]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת סיפר ש[[תראדמו"כר הצמח צדק]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, היה אומר [[וואהליןמאמר|מאמרים]]מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחרהיה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבאהחסיד שלי" ועוד. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו לקבע את מקום מושבו ב[[מוהילובליובאוויטש]]. אדמו"ר אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון]] החלו לנהוג בנשיאות, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספותדבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].
בשנת חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [תרכ[אדמו"הר הזקן]] נסע , החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג וביטל חוקים . ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוטהרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".
==קבלת הנשיאות==שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.
כבר בתחילת שנת ===עסקנות ציבורית לאחר קבלת הנשיאות===לאחר קבלתו את נשיאות [[תרכחסידות חב"וד]], חצי שנה לפני הסתלקות המשיך [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[חכמהתרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן עלזכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-טבעית ב[[תורת הנגלהתר"מ]] והנסע פעמים רבות, ב[[נסתררוסיה]]ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואהבהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות}}.
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ואדמו"ר המהר"ש היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר ==תורתו==מאמרי החסידות של אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודשנדפסו במהלך השנים.
באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרתאגרות קודש שכתב, בבוקרו של יום השבתנראה שרובם אבדו, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל ומן המעט נדפס כרך אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר של אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[==חזרה===אדמו"ר הרייהמהר"צ]] סיפר שנהג לומר מאמרי חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. סגנון מאמריו ידועים כבהירים אבל עמוקים ביותר. לאחר שצוות [[אדמו"ר הצמח צדקחוזר|החוזרים]] היה אומר שיננו היטב את ה[[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמוהיו נכנסים המניחים לאדמוהמהר"שוחוזרים את המאמר לפניו, צעיר הבנים, יחליף שהיה מתקן את אביו בהנהגת חסידות חב"ד והוא קבע שגיאותיהם ומסביר את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]הדרוש ביאור.
חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".  שאר אחיו של אדמו"ר המהר"ש עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות=החוזרים====* הרב [[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"שמנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב"ד, המשיך אדמו"ר המהר"ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראלבשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת * הרב [[תר"מאיסר בער גילרסון]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב" {{מקור}}.
==לכתחילה אריבער==
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}
[[אדמו"ר המהר"ש ]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}
:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.
'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}
תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".
הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש היתה הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]]. המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.
==הסתלקותו[[הסתלקות]]ו==[[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]](בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.
==צורת קלסתר פניו וציורו==
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]
==תמונתו=={| class=בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"wikitable" style="float: left; text-alignמ, כותב הרבי, בין היתר: center;"|-| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת של אדמובנוגע לאדמוהמהרמהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורגשגם ממנו אין תמונה (לפנינו, מצאצאי אדמו"ר המהרכי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)"ש.]]| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|"תמונת אדמו"ר המהראת המילים "שלפנינו" שפורסמה בעיתון ו"אלגמיינער ז'ורנאליש אומרים". צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הדגיש הרבי מוהר"שבהערה.]]| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png{{הערה|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהרהתוועדויות תשד"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתיתמ חלק א' עמוד 539 .]]|}}
כיום לא ידוע לנו על בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה ודאית של אדמומאדמו"ר המהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו.{{הערה| תוכן קצר - תש"ר המהר"ש:נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}
#תמונה הקיימת בלא ידוע על ציור ודאי של [[ספריית אגודת חסידי חבאדמו"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי ר המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.:
#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] התייחס הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' [[אברהם זלצמן]] שראה התמונה בביתו של [[הרבי הרש"ב|הרבי רש"ב]].#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[שיחהאדמו"ר המהר"ש]] לנושא התמונה עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש:. על פי המקובל צורת פניו של אדמו"ר מהר"ש היו כצורת פני אדמו"ר הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31).}} ו[[הרבי]] חזר וסיפרו פעמים רבות{{הערה|בשיחת י"א תשרי תש"נ מדגיש הרבי שהדבר היה "לא באופן ניסי, אלא מכיון שבאמת היה דומה קלסתר הפנים לקלסתר הפנים".}}.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[אדמוריי"ר המהר"שצ|בעל הגאולה]]בארץ ישראל ביקורו הידוע, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר הריימהר"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר מהרהמוהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו עוד ..את אדמו"ר מהרהמהר, שכאשר לא ראה בפעם הראשונה עשיריות בשנים ובראותו את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהרהמהר. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטותהתעלף מיד.}}
==מספריוילדיו==*''הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].'[[לקוטי תורה - תורת שמואל אברהם סנדר שניאורסון (ספרבן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].''' שניאור זלמן אהרון, - מ[[מאמרהרז"א]]יו וכתבי יד.*'''רבי שלום דובער, - [[שואדמו"ר הרש"ת ב]].*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]]מאת ר'[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ'נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ'55 - 56.}}.*ר'''[[אגרות קודש מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]'''.
==חלק מספריו==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]
*[[ספר השיחות תורת שמואל- מלוקט]]
==ניגוניו==
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''
==ראו גם==
*[[ב' אייר (באייר#מנהגים)]] ==לקריאה נוספת==
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63
==קישורים חיצוניים==
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
* הרב וייצהנדלר, '''[http://wwwhageula.shturem.netcom/uploads/source/11_11/027/indexweb_panasaim_07.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר מוהרהמהר] - רשימת מ[[אדמועם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ר הרייז {{PDF|}}* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"צ]] על שנת [[תרכ"ו]] - [[אתר שטורעם]]ד}}* הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[httphttps://wwwfiles.moshiachanash.netorg/blinduploads/hebrew2020/hhh15_1707/1181.htm#5 pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב, גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א' אייר - אתר moshiach.netקפא עמוד 67 {{PDF|}}* [http[מנחם ברונפמן]], [https://www.old2.ih.chabadalysefer.infocom/phpmahrash1/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר מהרהמהר, הרבי הרביעי של חב"ד] {{שמע}} - {{אינפו}}, באתר "עלי ספר"
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' באיירי"ג בניסן]] - [[תקצתרכ"דו]] - [[י"ג בתשרי]] - [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{אחרונים}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]
1,075

עריכות