שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]] [[תרמ"ז]] – [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מחשובי רבני חב"ד ברוסיה וארץ הקודש, מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] רבה של צ'רניגוב ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.  

בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני' של יהדות רוסיה.

בשנת [[תרע"ח]] (1918), בתקופת המהפכות, כאשר לזמן קצר היה שלטון דמוקרטי התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

 

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].  

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות.