פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[קובץ:גינזבורג1VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורגנואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
==תולדות חיים==
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
ב[[ח']] [[אלול]] בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]]. בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות"ל ראשל"צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ"ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]]. ==לאחר נישואיוהמינוי למשפיע==
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]
בשנת לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[תשמ"אפסח]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלסתשמ"א]] וקבע את מקום מגורו בנכנס ל[[כפר חב"דיחידות]]בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}.
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] בה שימש כמשפיע עד פטירתו.
 
במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי ב[[שיכונים החדשים]] בהם התגורר ו[[בית הכנסת נחום יצחק]] בו התפלל.
 
==השפעתו==
עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את ה[[שידורים]] בכפר חב"ד.
[[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] {{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}, כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]. אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]].
לקראת שנת הלימודים אחרי [[תשסג' תמוז ה'תשנ"הד]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת היה מהראשונים שפירסמו ש[[ישיבה גדולה תורת אמתהרבי מלך המשיח חי וקיים|תורת אמתהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]] ואחר כך, ב[[תשס. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי"ו]], עבר לשמש כשהביא את [[משפיעבשורת הגאולה]] ראשי בישיבת למאות אלפי [[תומכי תמימים ראשון לציוןבני נח]]ברחבי העולם.
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
היה מראשי המדברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בכאשר הוקם [[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"דמטה משיח]]מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.
==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.
המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא נהג לקרוא מאמרים שפרסם.
[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
==ספריו==
*'''[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז{{הערה|על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.}}, חלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
{{ערך מורחב|משיח עכשיו (סדרת ספרים)}}
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל (על [[אגרת התשובה]] יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
{{ערך מורחב|פניני התניא}}
*'''[[בחירתו של הפיקח]]''' - ביאור על מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
{{ערך מורחב|בחירתו של הפיקח}}
*'''[[התוועדות חסידותית]]''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון '[[בית משיח(שבועון)|בית משיח]]' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
{{ערך מורחב|התוועדות חסידותית}}
*'''[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]]''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
==תלמידיו==
*הרב [[אלעזר וילהלם]]*הרב [[שלמה זלמן לנדאיצחק חיים מרטון]]
*הרב [[שמואל קראוס]].
*הרב [[יעקב לנצ'נר]].
*הרב [[צבי ונטורה]].
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]].
*הרב אביחי פנחס רוטשילד.
*הרב [[לב לייבמן]].
*הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]].*הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].
*הרב [[לוי יצחק דורון]].
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]].
*הרב שמואל שניאור מזרחי.
==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
==קישורים חיצוניים==
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*'''[https://77012drive.blogspotgoogle.com/2022video/captions/edit?id=1LS9R2fKEzEloj0zKnz_esDMuqEVkS2n7 נאומו של הרב גינזבורג בקונגרס משיח תשס"ט]*[https://chabad.info/07video/blogbeis-medrash-post_14.html video/lecture/917947/# הרב לוי יצחק גינזבורג בהתוועדות סוערת על : יש להתפלל ולחיות עם ה'עבודת התפילהדבר מלכות'- חב"ד אינפו.], באתר '*[[לחלוחית גאולתית]https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1vZ_uJlFnMChz5r0QInL4nU9BiyU1YVNH נאומו של הרב גינזבורג]י' שבט תשס"ז.{{לחלוחיתבית|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג|איננו מבינים ואיננו מתעלמים|233|18-20|תשנ"ט}}*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1g_LBr7MpCbGSan2aei-ik_KsrsoVmZo0 שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' שבועון בית משיח גליון 1048 עמ' 32*[https://drive.google.com/drive/folders/1R6Dl3DtBbZXxkGsjU6bGuL7jQIF9vEJD תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]*[https://drive.google.com/file/d/1zlCwKoqadJ9v-3BFA-69lWuG2OR0KYFf/view המים של הרבי - הסיפור המלא] בית משיח גליון 292 ע' 12.
{{תורת הרבי}}
4,842

עריכות