שינויים

[[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]]ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]].

לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].

גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[מוטל קוזלינר]] ור' [[דוד אבא גורביץ']] הקימו הקים מחדש ושיפצו ושיפץ את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי מציבות רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזרו נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.

העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש. אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת ה[[רכבת]] התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך [[ליובאוויטש]], ואחרי התנגדותו הנחרצת של [[הצמח צדק ]] ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.

בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ה[[רכבת]] ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת ה[[רכבת]] ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה שלתושבי של תושבי [[ליובאוויטש]].

*הרב [[אברהם אשכנזי]], רב העיירה בתקופתסיום נישאותו בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק ]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק ]] ויליד העיירה.