חיים עוזר גרודזינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:40, 12 במאי 2024

הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי (ט' אלול תרכ"ג - ה' אב ת"ש) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. שימש כרבה של וילנא.

השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידיו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ למען כלל ישראל, ובמיוחד יהדות רוסיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים עוזר נולד לאביו הרב דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנא. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.

השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. כיהן כרב הראשי בעיר וילנא והנהיג את עדתו ביד רמה.

בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר.

נפטר בה' אב ת"ש ונטמן בבית העלמין בוילנא.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי חיים עוזר לא נקט בפעולות נגד החסידים, ואף להיפך, הוא היה ידידם של אדמו"ר הרש"ב ואחר כך של אדמו"ר הריי"צ ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, הוא נטל חלק באסיפת הרבנים עת"ר שנערכה בתר"ע שאורגנה על ידי אדמו"ר הרש"ב וגם חתם עמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורו^[1].

בשנת תרס"ב, כאשר הרבי הרש"ב כתב את מכתבו המפורסם בו מבאר שי"ט כסלו הוא ראש השנה לדא"ח (עיין ערך: ראש השנה לחסידות), ערכו החסידים בוילנא סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי, ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר דבה"ב ויום כיפור קטן ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת). (קונטרס ומעיין, בהקדמה, עמ' 25).

מסופר^[2] כי בי' סיוון תרצ"ב שוחחו ר' ברוך בער לייבוביץ' ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ומסירות נפש אדמו"ר הריי"צ.

השתתף בחתונת בתו של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא הורנשטיין, והרבי הריי"צ ערך אז ריקוד עם גדולי ישראל בו השתתף. השתתפותו זו בחתונה הייתה חריגה משום שלא היה הולך לחתונות אולם כאשר קיבל את ההזמנה לחתונה ששלח אליו הרבי הריי"צ אמר (תוכן) "הרבי שולח - צריך ללכת"^[3].

הרב שמואל זלמנוב כותב: "בהיותי בחורף שנת ת"ש – בתור פליט מוורשה – לרגלי פרעות המלחמה בעיר ווילנא, באתי לקבל פני המרא דאתרא הגאון רח"ע זצ"ל, ובהמשך שיחתנו ביקש ממני להראות לו איזה חידושי תורה בכתב, מפני – כך התאונן לפניי – שקשה לו הדיבור בדבר עיוני מצד חולשתו. הבאתי לו את קובצי "התמים" שיצא בעריכתי בתור עורך כללי.

עברו שבועות אחדים והוכרחתי לנסוע מווילנא בדרכי לארצות הברית, ונכנסתי לקבל ברכת הפרידה מהגאון רח"ע ז"ל. כשנכנסתי לחדרו מצאתיו כשהוא שוכב על ערש דוי – היתה זו מחלתו האחרונה ל"ע – ועל־ידו מונח הכרך של קובצי "התמים".

כידוע ישנם ב"התמים" כמה מדורים: שערי תורה, שערי חסידות, אגרות קודש, וביניהם מכתבים רבים מכ"ק רבותינו הקדושים על שיטת החסידות בכלל ותורת חב"ד בפרט.

שאלתי את הגרח"ע ז"ל את חוות דעתו על קובץ התמים, כוונתי היתה בעיקר על חידושי התורה הנמצאים בו מרבני חב"ד ותלמידי ישיבת תומכי תמימים, ועל זה ענה לי: יע, גאנץ פיינע תורה, גוטע תורה, אבער דאס איז דאך ביי אונז קיין חידוש ניט, איך לייען איבערהויפט די שערים וועגן חסידות און סיפורי החסידים, דאס איז ביי מיר געוולדיגע נייעס וואס כ'האב פריער ניט געוואוסט (=כן, חידושי תורה יפים, חידושי תורה טובים, אבל בזה הרי אינו שום חידוש אצלנו, אני קורא בעיקר במדורים על חסידות וסיפורי חסידים, אלו אצלי חדשות שלא ידעתי עליהן קודם).

ובשחוק קל המשיך: לייענדיג דעם התמים ווער איך אליין א שטיק חסיד... (=בקריאתי ב"התמים" אני נעשה בעצמי "חתיכת" חסיד..) וביקש ממני שאשאיר אצלו את "התמים" לעוד זמן מה.

בעת ברכת הפרידה ביקש ממני הגרח"ע ז"ל למסור דרישת שלום מיוחדת לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע שנמצא אז בריגא בדרכו לארצות הברית, ולמסור דבריו אודות הרושם שעשה עליו "התמים"". (הרב שמואל זלמנוב, "ביטאון חב"ד", כסלו תשל"א, גיליון מס' 13 (32), עמ' 25-24).

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ב, נסע הרבי בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ, להפגש עם רבי חיים עוזר^[4].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת אחיעזר, כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים
אחיעזר: קובץ אגרות, בעריכת אהרן סורסקי, תש"ל (1970).
אגרות ר' חיים עוזר, ליקט, סידר וערך יעקב קוסובסקי-שחור בהגאון ר' שאול, תש"ס (2000). ‬ ‬

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות קודש מהרש"ב חלק ד' עמ' שד"מ - האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר.

אסיפה בהשתתפות הרש"ב, הריי"צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.
שניאור ברגר, הרב גרודזינסקי ואדמו"ר הרש"ב, שבועון בית משיח גליון 534 • הרבי הריי"צ ור' חיים עוזר רקדו יחדיו, גליון 535

הערות שוליים

↑ הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיון תש"נ
↑ עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.
↑ מפי הרב ישראל זאב גוסטמן שסיפר זאת לרב יצחק דוד גרונר - תשורה צירקינד תשע"ה ע' 9
↑ שלשלת היחס עמ' 20.

[1] הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיון תש"נ

[2] עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.

[3] מפי הרב ישראל זאב גוסטמן שסיפר זאת לרב יצחק דוד גרונר - תשורה צירקינד תשע"ה ע' 9

[4] שלשלת היחס עמ' 20.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 הרב '''חיים עוזר גרודז'ינסקי''' ([[ט' אלול]] [[תרכ"ג]] - [[ה' אב]] [[ת"ש]]) היה מגדולי ה[[תורה]] ב[[ליטא]] בתקופה שקדמה ל[[שואה]], פוסק בולט בכל העולם ה[[יהודי]] בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. שימש כרבה של [[וילנא]].
-השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] למען כלל ישראל, ובמיוחד יהדות רוסיה.
+השפיע רבות יחד עם מנהיגי היהדות בתקופה ההיא ובהם ידידיו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] למען כלל ישראל, ובמיוחד [[יהדות]] [[רוסיה]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 רבי חיים עוזר לא נקט בפעולות נגד ה[[חסידים]], ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואחר כך של [[אדמו"ר הריי"צ]] ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, הוא נטל חלק ב[[אסיפת הרבנים|אסיפת הרבנים עת"ר]] שנערכה בתר"ע שאורגנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וגם חתם עמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]}}.
+בשנת תרס"ב, כאשר הרבי הרש"ב כתב את מכתבו המפורסם בו מבאר שי"ט כסלו הוא ראש השנה לדא"ח (עיין ערך: ראש השנה לחסידות), ערכו החסידים בוילנא סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב חיים עוזר גרודזנסקי, ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר דבה"ב ויום כיפור קטן ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת). (קונטרס ומעיין, בהקדמה, עמ' 25).
 מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]] שוחחו ר' [[ברוך בער לייבוביץ']] ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]].
-השתתף בחתונת בתו של [[הרבי הריי"צ]], [[הרבנית שיינא]], והרבי הריי"צ ערך אז ריקוד עם גדולי ישראל בו השתתף.  השתתפותו זו בחתונה הייתה חריגה משום שלא היה הולך לחתונות אולם כאשר קיבל את ההזמנה לחתונה ששלח אליו הרבי הריי"צ אמר (תוכן) {{ציטוטון|הרבי שולח - צריך ללכת}}{{הערה|מפי הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שסיפר זאת לרב [[יצחק דוד גרונר]] - תשורה צירקינד תשע"ה ע' 9}}.
+השתתף בחתונת בתו של [[הרבי הריי"צ]], הרבנית [[שיינא הורנשטיין]], והרבי הריי"צ ערך אז ריקוד עם גדולי ישראל בו השתתף.  השתתפותו זו בחתונה הייתה חריגה משום שלא היה הולך לחתונות אולם כאשר קיבל את ההזמנה לחתונה ששלח אליו הרבי הריי"צ אמר (תוכן) {{ציטוטון|הרבי שולח - צריך ללכת}}{{הערה|מפי הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שסיפר זאת לרב [[יצחק דוד גרונר]] - תשורה צירקינד תשע"ה ע' 9}}.
-בית
-ארכיון גליונות מעיינותך
-ארכיון גיליונות נוספים
-אודות
-מאמרים נבחרים
-חג השבועות
-לדמותו של רבי לוי יצחק
-סקירת ספרי הרבי
-יוצאים לחירות
-יפוצו מעיינותך
-הרמב"ם במשנת חב"ד
-לימוד הרמב"ם היומי
-סקירות ספרים
-מאמרים יסודיים בחסידות
-ספר התניא
-י"ט כסלו ואדמו"ר הזקן
-תפילה
-אלול וחגי תשרי
-חג הפסח
-שמחה וחג הפורים
-ג' תמוז-יום הילולא
-מאמרים נבחרים בתורתו
-מאמרים נבחרים באורחותיו
-מדורים
-בדרכי העבודה
-לעבדו בכל לבבכם
-הבעל שם טוב בכתבי אדמו"רי חב"ד
-גדול שימושה
-ניתי ספר וניחזי
-סיפורים
-ניצוצות חב"דיים
-שו"ת
-חסידים הראשונים
-דרכי החסידות
-קטלוג
-חיפוש
-ראש השנה לחסידות
-י"א כסלו תשע"ט
-הרב שמואל זלמנוב ז"ל
-תמונה של ראש השנה לחסידות
-ראש השנה לחסידות
-... אלה הבקיאים בניסוח לשונו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע יודעים כי בכל מקום שכתב "וקרוב הדבר" היה זה אצלו ענין ודאי והחלטי, ורק עקב גודל ענוותנותו התבטא בצורה כזו, ואין אף צל ספק אשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, גאון ישראל וקדושו שכל דבריו היו ספורים ומנויים, וכל הגה שיצא מפיו הקדוש היה כיתד חזק בל ימוט, בוודאי היו לו מקורות נאמנים על זה בנגלה ובנסתר, וכדאי הם דברי צדיק יסוד עולם לסמוך עליהם, ואנסה בזה להעיר על אי אלה מקורות בש"ס ומפרשיו שיכולים לפענ"ד לשמש יסוד ונימוק לעניין הנ"ל.
-הנה בעצם העניין שיש כח לחכמים לקבוע יום אחד בשנה ולתארו – לעניין ידוע – בשם ראש השנה, מלבד יום א' בתשרי, אנו מוצאים במשנה מפורשת (ר"ה ב) באחד בניסן ראש השנה למלכים, וברש"י שם: רגילים היו למנות זמן שטרותיהם לשנות המלך וכו' וקבעו חכמים אחד בניסן לתחלת שנתו, ע"כ. ואף שבגמרא (שם דף ב' ע"ב, ג' ע"א) ילפינן זה מקרא שמלכי ישראל מונין מניסן, המעיין יראה שאין זה אלא אסמכתא, והעיקר בזה היא תקנת חכמים כדיוק לשון רש"י (הנ"ל) וקבעו חכמים וכו'. הרי דחזינן דאע"פ שבאחד בתשרי ראש השנה לשנים כדאיתא שם במשנה וכדילפינן זה מקראי בגמ' (שם ח), בכל זאת יש כח לחכמים לתקן ולקבוע ר"ה לעניין ידוע יום אחד משארי ימות השנה.
-והנה שם בגמ' איתא "למלכים למאי הלכתא, אר"ח לשטרות". וברש"י שם "למאי הלכתא, כלומר למה הוקבע יום מיוחד למנין המלכים, אימא שעל כל מלך ומלך תתחיל שנתו מיום שעמד בו – לשטרות, להבחין איזה שטר חוב מוקדם למלוה ואיזה מאוחר וכו'", יעוי"ש.
-אמנם הר"ן במקומו הקשה על רש"י בפירושו קושיית הגמ' למאי הלכתא, ומסיק וז"ל: לפיכך נ"ל דברים כפשוטן דהכא למאי הלכתא קאמרינן ולא בעי טעמא אלא וכו' וכי תימא מפני מה קבעו להם ניסן ולא מנו מיום שעמד בו, היינו מאי דאמר ר' יוחנן בגמ' מניין למלכים שאין מונין להם אלא מניסן והדרינן דמקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים, כלומר, כיון דיציאת מצרים היתה תחלת מלכותן של ישראל, שאם לא כן היינו משועבדים, בדין הוא שכל מלך ממלכי ישראל יעשה במלכותו זכר ליציאת מצרים וכו', ע"כ.
-נמצאים למדים מדברי הר"ן הטעם שקבעו חכמים את חדש ניסן לראש השנה למלכי ישראל מפני שבו היה תחילת מלכותן של ישראל, שאם לא כן היו משועבדים ובדין הוא לעשות זכר בקביעת ראש השנה וכו'. ואם כן, גם בנידון דידן י"ל הואיל ואי לאו האי יומא רבא י"ט כסלו שבו יצא לחירות מלך ישראל, מאן מלכי רבנן הוא ניהו כ"ק רבנו הגדול נ"ע, ואתו עמו כל תורת הבעש"ט בכלל ותורת החב"ד בפרט, היינו ח"ו משועבדים מבחינה רוחנית ונפשית ולא היינו זוכים לאותו אור הגדול והמזהיר הספון בתורת החסידות, הרי על פי הנ"ל בוודאי שבדין הוא לקבוע את היום הזה י"ט כסלו לראש השנה לחסידות וחסידים.
-והימים האלה נזכרים ונעשים
-זאת ועוד אחרת:
-ידוע מה שאיתא בספרים הקדושים[1], מיוסד על הפסוק והימים האלה נזכרים ונעשים וגו' כי בכל מועד ויום טוב מתעורר המאורע של אותו היום, כמו בפסח מגאולת ויציאת מצרים, בשבועות מתן תורה, ובסוכות העננים המקיפים שבמדבר, וכן הוא בראש השנה שהוא זכרון ליום ראשון מבריאת העולם וכו'.
-ובדרושי חב"ד מביאים מעין ראיה וסמך לזה מהמשנה בסוף פרק כל הגט (גיטין לא, א) "בג' פרקים בודקין את היין, בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים לבוסר", וברש"י שם: "ובהוצאת סמדר, כתום פרח כו', ובשעת כניסת מים לבוסר, כשלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו כו'", יעוי"ש, הרי דחזינן דבזמן ושעה שהענבים על האילן מתחילין לפרוח ולהתבשל מתעורר היין בחבית להיות תוסס ומחמץ וד"ל.
-והנה בר"ן על המשנה דראש השנה (טז, א) בארבעה פרקים בשנה העולם נידון וכו' בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם וכו', מקשה הר"ן וז"ל: ויש לשאול למה אדם נידון בראש השנה יותר מבשאר ימים, דבשלמא שאר דברים דהיינו תבואה ופירות האילן ומים כל אחד בזמנו נידון כדאמרינן בגמ' דפסח זמן תבואה הוא, ועצרת זמן פירות האילן, וחג זמן גשמי שנה, אבל אדם למה הוא נידון בראש השנה יותר מבשאר ימים. ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסינן בפסיקתא (פסקא כג) בכ"ה באלול נברא העולם כו', נמצאת אומר בראש השנה נברא אדם הראשון כו', בי"א נידון בי"ב יצא בדימוס, אמר לו הקב"ה זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך להיות עומדים לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס וכו'. ומסיים הר"ן ומכאן סמך למה אדם נידון בראש השנה יותר מבשאר ימים, ע"כ. הרי מפורש מדבריו דהדין ומשפט והזכות שהיה על האדם ביום א' תשרי הראשון לבריאת העולם – שיצא בדימוס וזכאי בדין – מתעורר אח"כ בכל שנה ושנה ומפני זה אדם נידון ביום א' תשרי, ונקרא ראש השנה על שם זה.
-וראה בחדא"ג במהרש"א שם, שמקשה דהתינח לר"א דבתשרי נברא העולם אבל לר"י דאמר בניסן נברא העולם הדרא קושיא לדוכתא למה אדם נידון בראש השנה וכו', והנראה דר"י ודאי מודה דכמה דברים נעשו בר"ה שבו כו', ויצא יוסף מבית האסורין וכו', ולכך נקבע אח"כ ר"ה ליום הדין דזכרון כל מעשה איש בא לפניו וכו', יעוי"ש.
-והנה דבר ברור אשר הריב והמחלוקת על דבר שיטת החסידות שהתלקחה בעת ההיא בין גאוני וצדיקי עולם ראשי אלפי ישראל לא היה ענין מקרי. כי על יסוד האמונה בהשגחה פרטית בכלל, ובפרט על עם ישראל ובפרטי פרטיות על צדיקים עיני העדה (ראה חינוך מצוה קסט ותקמו), צריכים לבוא לידי מסקנא כי שרש המחלוקת לשם שמים הנ"ל תפס מקום חשוב בשמי שמיא. וסיבת המחלוקת היתה מצד קטרוג בפמליא של מעלה על השפע והתגלות אור החסידות שהיא הפנימיות ויינה של תורה הקדושה, שגילו בצורה פומבית תלמידי הבעש"ט בכלל וכ"ק רבנו הזקן נ"ע בפרט. והיה דין ומשפט בזה אם אכשור דרי.
-כתוצאה מכך מובן וברור למדי כי היום הבהיר והקדוש י"ט כסלו שבו יצא רבנו הגדול נ"ע ותורתו הקדושה לחירות ופדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו (כלשון מכתבו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הנ"ל), זוהי הוראה שהוכרע הכף לזכות ויצאנו זכאים בדין ודידן נצח, ומכאן שהיום הזה הוא ראש השנה לחסידות היינו שמתעורר בכל שנה ושנה ביום זה י"ט כסלו הדין ומשפט להמשיך אור החסידות בהמשכה כללית על כל השנה (על דרך הפירוש במשפט לאלקי יעקב בלקוטי תורה פרשת נצבים, בסוף הדרוש כי כארץ תוציא צמחה וגו'), ובצדק וביושר זכינו לברכה "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו".
-יחס גדולי הדור בשעתו למכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב
-בנידון דידן ראוי לציין הרושם שעשה בזמנו – בשנת תרס"ב – מכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בענין י"ט כסלו שהוא ראש השנה לחסידות, על הרבנים הגאונים שבדור ההוא.
-בהגיע אגרת הקודש הנ"ל לחסידי חב"ד בעיר בריסק באיחור זמן מועט, נתעוררו החסידים מאד מהתרגשות נפשית מתוכנו של המכתב, ורצו לעשות תשלומין לחג י"ט שעבר בפורים קטן. וסיפרו מזה להמרא דאתרא הגאון הר' חיים סולובייציק זצ"ל, אמנם אחרי שהגר"ח זצ"ל קרא המכתב של הרבי, פנה להחסידים ואמר אין מערבין שמחה בשמחה, ראוי הוא היום טוב של י"ט בכסלו לקובעו בפני עצמו ובפרט לפי הכתוב במכתבו של הרבי מליובאוויטש.
-וכשנתפרסמה האגרת קודש הנ"ל בווילנא סיפר אחד הרבנים שבעיר – כמובן מכת המבקרים על מנת לקנטר – להגאון הר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל בנימה של נצחון והיתול על דבר מכתבו של הרבי מליובאוויטש בדבר י"ט כסלו שהוא ראש השנה לחסידות, והמשיך הרב המספר בשחוק כי החסידים הוסיפו על משנה מפורשת כי במשנה (ר"ה ב) נזכרים רק ארבעה ראשי שנים ואצל החסידים הם חמשה.
-הגאון הרח"ע זצ"ל שהיה בלבו מכבר על הרב הנ"ל מפני הרבה קולות שהנהיג בעניני הדת שבעיר חרה לו במאד על היחס של הרב הנ"ל לדברי הרבי מליובאוויטש, וענה לו בחריפות חכמתו הידועה בא זיי – החסידים – קומט צו, אבער ביי אונז ווערט ווייניגער (אצלם – החסידים – מוסיף והולך, אבל אצלנו פוחת והולך). ראה על דבר זה בארוכה בקונטרס ומעין מבית ד' ע' 25.
-היחס הנעים של הגאונים הנ"ל לנשיאי חב"ד בכלל והידידות הנאמנה ההדדית ששררה ביניהם ובין כ"ק אדמו"ר הרש"ב, ובנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע מליובאוויטש בפרט, שעמדו בקשר תמידי ובדעה אחת בעניני הכלל בהרבה אסיפות פומביות וחשאיות ידוע ומפורסם לכל יודעי ומכירי קורות היהודים ברוסיה ופולין בתקופה של חמישים־שישים השנים האחרונות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
+הרב שמואל זלמנוב כותב:
-הרב שמואל זלמנוב כותב:
 "בהיותי בחורף שנת ת"ש – בתור פליט מוורשה – לרגלי פרעות המלחמה בעיר ווילנא, באתי לקבל פני המרא דאתרא הגאון רח"ע זצ"ל, ובהמשך שיחתנו ביקש ממני להראות לו איזה חידושי תורה בכתב, מפני – כך התאונן לפניי – שקשה לו הדיבור בדבר עיוני מצד חולשתו. הבאתי לו את קובצי "התמים" שיצא בעריכתי בתור עורך כללי.
 עברו שבועות אחדים והוכרחתי לנסוע מווילנא בדרכי לארצות הברית, ונכנסתי לקבל ברכת הפרידה מהגאון רח"ע ז"ל. כשנכנסתי לחדרו מצאתיו כשהוא שוכב על ערש דוי – היתה זו מחלתו האחרונה ל"ע – ועל־ידו מונח הכרך של קובצי "התמים".
 כידוע ישנם ב"התמים" כמה מדורים: שערי תורה, שערי חסידות, אגרות קודש, וביניהם מכתבים רבים מכ"ק רבותינו הקדושים על שיטת החסידות בכלל ותורת חב"ד בפרט.
 שאלתי את הגרח"ע ז"ל את חוות דעתו על קובץ התמים, כוונתי היתה בעיקר על חידושי התורה הנמצאים בו מרבני חב"ד ותלמידי ישיבת תומכי תמימים, ועל זה ענה לי: יע, גאנץ פיינע תורה, גוטע תורה, אבער דאס איז דאך ביי אונז קיין חידוש ניט, איך לייען איבערהויפט די שערים וועגן חסידות און סיפורי החסידים, דאס איז ביי מיר געוולדיגע נייעס וואס כ'האב פריער ניט געוואוסט (=כן, חידושי תורה יפים, חידושי תורה טובים, אבל בזה הרי אינו שום חידוש אצלנו, אני קורא בעיקר במדורים על חסידות וסיפורי חסידים, אלו אצלי חדשות שלא ידעתי עליהן קודם).
 ובשחוק קל המשיך: לייענדיג דעם התמים ווער איך אליין א שטיק חסיד... (=בקריאתי ב"התמים" אני נעשה בעצמי "חתיכת" חסיד..) וביקש ממני שאשאיר אצלו את "התמים" לעוד זמן מה.
+בעת ברכת הפרידה ביקש ממני הגרח"ע ז"ל למסור דרישת שלום מיוחדת לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע שנמצא אז בריגא בדרכו לארצות הברית, ולמסור דבריו אודות הרושם שעשה עליו "התמים"". (הרב שמואל זלמנוב, "ביטאון חב"ד", כסלו תשל"א, גיליון מס' 13 (32), עמ' 25-24).
-בעת ברכת הפרידה ביקש ממני הגרח"ע ז"ל למסור דרישת שלום מיוחדת לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע שנמצא אז בריגא בדרכו לארצות הברית, ולמסור דבריו אודות הרושם שעשה עליו "התמים" (מתוך מאמר מאת הרב זלמנוב. מעיינותיך, י"א כסלו תשע"ט).
+== עם הרבי ==
+בשנת [[תרצ"ב]], נסע [[הרבי]] בשליחות חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], להפגש עם רבי חיים עוזר{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 20.}}.
-== עם הרבי ==
-בשנת [[תרצ"ב]], נסע הרבי בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ, להפגש עם רבי חיים עוזר{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 20.}}.
 ==ספריו==
 *'''שו"ת אחיעזר''', כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים
@@ שורה 127: / שורה 50: @@
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&p אסיפה בהשתתפות הרש"ב, הריי"צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.]
+*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%97%D7%A2_%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91.pdf הרב גרודזינסקי ואדמו"ר הרש"ב]''', שבועון בית משיח גליון 534 {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%97%D7%A2_%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91.pdf הרבי הריי"צ ור' חיים עוזר רקדו יחדיו]''', גליון 535
 {{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 133: / שורה 58: @@
 [[קטגוריה:אחרונים|גרודזינסקי]]
 [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ