שינויים

{{לעריכה|כתיבה תורנית}}'''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ההוא כינוי לסעודה שיערוך [[גאולההקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם בה יאכלו מבשרם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראלשור הבר]] וה[[לווייתן]]ומאכלים מיוחדים נוספים.

על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקיםקודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]], ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך.==דעות הראשונים==חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. [[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}. הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילהבמהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.

הראב==סעודה כפשוטה או לא==[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}. היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד ]], שהבין כך, משיג על פרשנות זו וכותבכך: "ואם זו היא הסעודה – - אין כאן [[כוס של ברכה]]!". כלומר: בתלמוד מסופר בגמרא מדובר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך שעליה יברכו את [[ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הברהזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואילו ואם הסעודה היא רק מושג רוחני – - על מה בדיוק יברכו [[ברכת המזון]]? באך [[זוהרהרמב"ן]] מופיעות שתי הגישות גם יחדקבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה. מצד אחד נאמר}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, כי שהרב הגדול [הרמב"היין ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומרולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי " שיישתה בסעודה האמורה – הכל מתוקן לסעודה"אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז. }}. ועתידים להתגלות לצדיקים  כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד לבוא"תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary. דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתןorg/books/admur/ig/2/200. אך מצד שניhtm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', נאמר שם בהמשך הדבריםאגרת ר], כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממשהערה 23.}}. מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}} ==התיווך מעלותיהם של שור הבר והלויתן=={{להשלים}}המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית. בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח [[הרבימצוות עשה]], ושור הבר על שס"ה [[מצוות לא תעשה]].==שחיטת שור הבר==לאמתו שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפיריו החדים של דברהלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, אומר ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]". [[הרבי מליובאוויטש – ]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין כל מחלוקת בדברהכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]]. ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וגם הרמבוזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב ===שחיטת שור הבר בחסידות===ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם. הלויתן מקומו ב[[הרמבים]], "ן[[עלמא דאתכסיא]]: "ואמת שמענו(העולם המכוסה), שהרב הגדול שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר מקומו ב[[הרמביבשה]], "ם[[עלמא דאתגליא]] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן" (העולם המגולה), שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן"שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את המשתתפים בה ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]] גבוהות: {{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}. בשור הבר ובלווייתן טמונים והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. ==התפריט==בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:{{ציטוט|תוכן=אמר [[ניצוצות קדושהרבה]] {{מונחון|אמר|בשם}} [[רבי יוחנן]]: עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] לעשות סעודה ל[[צדיקים]] נשגביםמבשרו של לויתן, שכאשר ייספגו בשנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'; {{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[נשמותירושלים]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"םשנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: "השכר שאין שכר למעלה ממנו"'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}}בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים. לקינוח יגישו עסיס רימונים. לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]]. ==מקורותהמשתתפים בסעודה==על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבהיג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].  ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, פרשה יג. פסחים קיט}}", באכן לי נאה ולי יאה לברך. זוהר הכוס עליו יזמן דוד, חלק איכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, דף קלהב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. ==זמן הסעודה==על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary. זוהר חדשorg/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', ויצאאגרת ר], דף כחהערה 23.}}: לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. משנה תורה אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"לש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[רמבימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"םבספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}. לשיטה שניה, הלכות תשובהיכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, פרק חמסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, הלכות גלכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד(בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary. איגרת ההתנצלות לרמבorg/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ן על ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}. ==ראו גם==*[[מורה נבוכיםיין המשומר]]. ספר הליקוטים ל*[[אדמואריסטון]] ==לקריאה נוספת==*הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ר הצמח צדקד גליון 2002 עמוד 78 ==קישורים חיצוניים==*[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], ערך 'לווייתן''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1. pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}};מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}*[אגרות קודשhttp://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[בשר]] לרבי מליובאוויטשצלוי, כרך ב עמודים עו-עזעסיס רימונים ולחם מן השמים]*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [קטגוריהhttps:נושאים בגאולה ומשיח//www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה]באתר הגאולה {{הגאולה}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}} {{תבנית:גאולה ומשיח}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ימות המשיחיעודי הגאולה]]