שינויים

{{בעבודה}}דמות|שם= רבי יעקב ישראל קנייבסקי|כינוי= הסטייפלר[[|תמונה:=קנייבסקי.jpg|leftתיאור=|thumbתאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]]|250pxמקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה|הסטייפלרתאריך פטירה= [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]ה|מקום פטירה= בני ברק|מקום פעילות=[[גאוןליטא]] ה|תפקידים נוספים=|רבותיו=|תלמידיו=|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא|השתייכות= [[צדיק:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] רבי }}הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה מכונה '''הסטייפלר''') זצ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ל הי' ראש ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בבפינסק וב[[בני ברק]] ומנהיג וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים אך מבקרים.

==ביוגרפיהתולדות חיים==

הסטייפלר נולד בעיירה ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"חט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץקנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] ר' רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעיהורונסטפייל)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהי' שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי זי"ע]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]<ref>. ר' מרדכי היה הסנדק שלו{{הערה|את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' והרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] זצ"ל ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת ה[[יראת שמים ]] שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלהתפילה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>. הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק [[נועם אלימלך]] כשראשו חבוש [[שטריימל]] שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו [[חיים קנייבסקי|הגר"ח]] שליט"א העיד שאביו היה הוגה ב'''כל''' ספרי החסידות{{מקור}}, {{הבהרה}}.}}.

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו זצ"ל, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו למרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[ישיבת נובהרדוקתנועת המוסר]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה ע"י ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר מצוות ב[[מסירות נפש]] על ה{{הערה|1=[[יהדות]http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 ראה מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]}}.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את ספרו חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

בשנת [[תרצ"שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה]] עלה ל[[ארץ הקודשחזון איש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאקאת הקונטרס והתפעל ממחברו. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדולכאשר בירר אודות המחבר, ורבים ראו בו הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את מנהיג הציבור הליטאיאחותו עם הרב קנייבסקי.

נפטר בליל בשנת [[שבת קודשתרצ"ה]], ט"ז עלה ל[[מנחם אבארץ הקודש]] והתיישב ב[[תשמ"הבני ברק]]שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

==אות בספר התורה - תשנפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה==]].

==הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשרקשריו עם חסידות חב"ד=====אות בספר התורה של משיח===[[קובץ:אות בסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]] ונדפסה בספר מבית הגנזים.]]

בטרם צאתו בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של הרה"ח משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[אוריאל צימרשלמה יהודה לייב אליעזרוב]] לאה. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ק בראשית קיץ ד]].גם בשנת [[תשטתש"זל]] הטיל עליו קנה הסטייפלר אות ב[[הרביספר תורה של משיח]] ב. היה זה בחודש [[יחידותשבט]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק. על מנת לסיים את הספר, רובן בהקשר ליצאו ה[[תמימים]] לזכות [[הפצת המעיינותיהודי]] ם בקניית אותיות. ב[[הציבור החרדיבני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין השאר אמר לו הרבי בתי כנסת וגדולי תורה. כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"יש לם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה ב[[חזון אישפוניבז']] גיס טען כי עניין הס"ת שייך לע"ז (ח"ו), והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אך פרידמן התעקש, והם עלו, ודפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון. הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא". הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ". הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [הסטייפלר[חסיד]] שאומרים עליו שהוא ים של [[ירא שמיםהרבי]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[חסידותמשיח]]גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". הביקור לא השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית. כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52100#full עדות מקורבו של הרב צימרקופצ'יק], הרב שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[טוביה בלויחדרה]], .}}. במקום אחר{{הערה|[[פרד"ס שבועון כפר חב"ד]] גליון 14 עממס' 165 בהערה<205.}} מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]]. הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאוד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/ref>index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].}}. ===ירא שמיים===

==אות בספר התורה בטרם צאתו של משיח - תשהרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[ציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל==[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות{{הערה|עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.}}.

===למען חוק 'מיהו יהודי'=== בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק{{הערה|קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.}}. ===המלחמה בחסידות=== במלחמות נגד חב"ד, היו מקרים בהם עמד בפרץ נגד מאבקים מסויימים, והיו מקרים בהם הצטרף לנאבקים נגד ליובאוויטש. [[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם בשנת הסטייפלער]]בימים הסוערים כשרב בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון '[[יתד נאמן]]' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[תשטוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה. לאחר שנים העיד הרב בלוי: "למחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] קנה אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו". ===נאבק במקווה חב"ד===כמו כן הצטרף הסטייפלר אות לדעת גיסו החזון איש בהתנגדות לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}. ===מחאה נגד תהלוכת ל"ג בעומר===הסטייפלער חתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על מחאה חריפה במילים בוטות נגד [[ספר תורה של משיחתהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בארץ הקודש- בשנת [[תש"מ]], כרוז שהתפרסם בעיתון 'המודיע'. עם זאת, יש מבני משפחתו{{הערה|נכדו הרב ברים.}} הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו{{מקור}}, אך לא ידוע על הכחשה מצידו למחאה שהתפרסמה בראש גיליון המודיע. ===מחלוקת עם הגרא"ח נאה===

הי' זה בחודש בתקופת הפולמוס ההלכתי אודות שיעורי תורה בין [[שבטהחזון איש]]. על מנת לסיים את הספר, יצא לבין הגאון הרב [[התמימיםאברהם חיים נאה]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות, תקף הסטייפלער בחריפות את דברי הרב נאה תוך הגנה על שיעורי החזון איש ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין של תורה" על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. ב[[בני ברק]] החתימו יהודים התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] שי' ו[[אליהו אריה פרידמן]] עבספרו הוא תומך בשיטת גיסו החזון אי"הש בניגוד לשיטת הרב נאה.

הם סבבו בין בית כנסת וגדולי תורההרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערה|חלק-שני לקונטרס "אבני צדק" שנדפס בסוף-ספר "שיעור מקוה"}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"{{הערה|הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].}}.

כשעברו ליד בית <!-- הסטייפלר ברח' רשב"םבתגובותיו לדעת הרב חיים נאה בענין שיעורי תורה, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כתב דברים שאינם מדוייקים, והרב חיים נאה מחה נגדו פעם אחר פעם כי ס"ת שייך ל[[עבודה זרקה]]הוא מעוות את הדברים כדי לתקוף, חשש ר"ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיווכאשר ראה שדבריו אינם נשמעים על ידי הצד השני, אמנם ר"א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלתכתב הרב חיים נאה כי הוא מותיר לעצמו את האפשרות לתבוע את הסטייפלער לדין תורה על הזיופים והעיוותים {{הערה|נודע בשיעורים פרק כג - המחלוקת עם החזון איש - עמוד 276}}. הרבנית ע"ה פתחה את הדלת--><!-- אין ראוי לכתוב בצורה בוטה כזו על רבנים , והם נכנסו לסלון.גם אם הם מתנגדים! ובפרט על הסטייפלר שידוע שבאמת לא היה מתנגד אלא היה לו שורשים אמיתיים ואחיזה בדרך החסידות! -->

הסטייפלר כידוע הי' כבד שמיעה והפני' אליו נעשתה בכתב.הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו ===הקפדה על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע מנהג חסידי===היה מקפיד על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו המנהג החסידי לאכול [[מצה]] ב[[פסח שני]] על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה הי', כי אם חאף ש[[הגר"ו יגיע התאריך ומשיח א]] לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא"נהג כן וגיסו ה[[חזון איש]] שלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף{{הערה|אורחות רבינו}}.

הם ענו לו בכתב: ===מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק===באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא כתב אודות בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם מחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' עד הבעש"כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת סט והצ"ת שאיתו יצאו לקראת המשיחצ, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץכשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם"כשככל הנראה הכוונה ל[[רבי]]. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב:

הסטייפלר נעמד "למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאוד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על רגליו ואמר: דעת האריז"ל והט"ז והש"אתם [[ך והמגן אברהם '''וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי ואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם'''... ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודםכיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, אני לא משתתףונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו... הארכתי בזה כי אולי יהי' זה להצלתו..."{{הערה|קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב}}.

איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית[[חיים קנייבסקי|בנו]] העיד שאביו היה מתפלל נוסח האריז"ל ב[[סידור תהלת ה']], אך הורה לבנו להתפלל נוסח אשכנז.

המטבע הובא לסטייפלרהגאון ה[[חסיד]] הרב [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, שמו הוסף לרשימהנוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

בזמן המאבק ==='המותר בפיך'===בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער ארבע קושיות על שיטת [[מיהו יהודיאדמו"ר הזקן]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גודלי תורה, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'בית מנחם. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר בשם ' עמהמותר בפיך' 16, לתרץ את קושיית הסטייפלר ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא{{הערה|1=[http://old2.<ih.chabad.info/ref>index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו], [http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61948&lang=he&action=print המבשר על ספרי הרב וולפא]}}.

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות=לוחות הברית===

ימים אלו היו ימים סועריםבשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[אליעזר מנחם מן שךגמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות{{הערה|רבנים מסוימים]1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו] בציבור הליטאי}}. עמיתו, וכמה נערים וסופרים נלחמו במראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[חסידותיחזקאל סופר]] ובכי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערה|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[רביתש"ע]].}}.

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כגרוז נגד ==משפחתו==*בנו הגאון הרב [[תהלוכת לחיים קנייבסקי]] ע"ג בעמרה.*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערה|תלמידתו של ה[[משפיע]] - בשנת הרב [[תשנחום גולדשמיד]]{{מקור}}}} רעייתו של הגאון הרב שאול ע"מה.*בתו הרבנית אהובה ברמן רעייתו של הגאון הרב מרדכי שלמה ברמן ע"ה שהיה מראשי ישיבת פוניבז', למד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. {{הערה|בה למד בחברותא עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הגאון הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו[[יואל כהן]] ע"ה}}.