שינויים

[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ההתנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת בשנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית. בשאלת היחס למדינה, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה. ==ראשי ממשלות ישראל==ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[קובץ:הכנסתדוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]].jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסתבשנים תשכ"ג - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], בית המחוקקים ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[מדינת ישראלגולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], תשד"מ - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, תשנ"ו - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"א]], [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]]שוב בנימין נתניהו.

===שלילית עצם קיום המדינה==={{חלונית[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|כותרת=קיום מדינה יהודית250px|מקור=ראש הממשלה הנוכחי של [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399[מדינת ישראל]].|תוכן=בשנת מר [[תש"כבנימין נתניהו]] נשאל משוחח עם [[הרבי]]ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע מעוררו לזרז ולקרב את השאלה הוא העירביאת [[המשיח]]]][[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדתואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטיתיטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ומהי כוונת השואלויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטיתאת טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "דיפלומטיגם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב" שאינו עונה ה שלא על השאלהידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}.

על השאלה עצמהלאחר הצהרת בלפור בשנת [[תרע"ח]], בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, השיב אמר הרבי הרש"ב "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובןעם ישראל"{{הערה|רשימות דברים תשס"ט, שאף שגם באופן האעמ' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה180. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם}}.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: [[אדמו"מדינה של יהודיםר הריי" גרידאצ]] גם התייחס לרעיון הקמת המדינה באופן שלילי, או אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"מדינה יהודיתה תש". אם תהי' זו ח, אמר הרבי הריי"מדינה של יהודיםצ: " בלבד - הרי אינה אלא מדינה אין אה"לוונטיניתק ת" נוספתו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנוןזיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, מקסיקולייגן תפילין, ארצות הברית כשרות וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם"מדינה יהודית[=בארץ הקודש ת" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. אמנםהם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, כדי שתהיהם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו' . אך אלה אנשים ("מדינה מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודיתחדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".] {{הערה|ספר השיחות תש"ח, המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראלעמ' 162. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהיהתרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' מדינה 9.}}. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"נורמליתצ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטףהגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים]{{הערה| סה"ש שם, מוסדות וכועמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשטבשמו של הרב גרונר נאמר, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרותשדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש. ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל }}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית(בכסלו תש"ח - נובמבר 1947), מדינה ייחודית השונה משאר המדינותהתעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה עמ' 85 - 88. ראו גם על סביבתהמכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף) במטרות נעלות יותרוראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 131.}}.

}}רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:*טעמם הלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]]בג' אייר תש"ח, ש[[הקבכתב הרבי הריי"ה]] השביע את צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא ו"לרוח הגיוס שלבשה את ה[[גאולה]] בכוחות עצמםהנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, על ידי קיבוץ שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל לארץ ישראלאת שונאיו ולוחציו, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם אלא בעזרת ה' ותורתו [יתברך...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמייםהרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}*חשש משום התבוללותאבל זה לא הכל, וצריכים לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים ולעשות את עצמם כיהודים כשריםהעיקר, ורוצים לשנות לעורר את המסורת היהודיתרגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות", דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה, בשנת [[תשידיעת התורה וקיום המצוות{{הערה| אג"ג]] התעסק [[ק אדמו"ר הריימוהריי"צ]] עם פרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתםחלק ט, אדמו"ר הריי"צ התעסק בכל כוחו שהם יגיעו לידיים הנכונותעמ' תכד}}.*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלו הם רק רצו מדינה משלהם, שיהיה באיגרת מי"פיתרון לבעיית היהודיםד אייר תש"ח {{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]שם, עמ' תכח-תל.}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :כותב הרבי הריי"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין אותם זה המדינה, ששלחו צ מכתב לאחר מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:מפורט לאנ"מסרתי את מכתבך לחיים ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (ווייצמאןהקמת המדינה ומלחמת השחרור). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, ובאחת הפעמים הם אמרו:הרבי הרש"כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית וב, "רק בדם תהיה לנו הארץ..לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}וכו' {{הערה|אגרות קודש, כרך יראו באג"ז ו'שסק שם את הציטוט המלא.}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל כונה אף על ידי אדמו. במכתב כותב הרבי הריי"ר הרש"ב ימ"ש, וכן הגה רעיון לקחת את צ שעל כל הילדים היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל). וכן כדוגמת שירי כפירה של הציונות, לדוגמת התקווה אשר בו הוא אומר שהגענו לפ להיות עם חופשי ללא התורה והמצוות דווקא.*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבותלהגן אל נפשם וגופם, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]]הן בגשם והן ברוח, באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}ומפרט מה עליהם לעשות.

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציונילקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכן גם היחס היה למדינת ישראל וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינהבשנת תש"ח אינה מספיקה, ובעולות שנלוו להגשמתו מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם ישראלהאדמו"ר מסאדיגורא, בדיעבדבצל החכמה, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינהאינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת האיסור של שלוש השבועות{{הערה|- מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. {{הערה|יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=- הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]].

מסיבה זו שלל יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מסירת שטחיםמלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], שכן היות ומדובר בסכנה והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועותפסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ובכללם את איסור התגרות באומותח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ער הריי"פ שוצ|כ"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ופלא ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם הפוסקים פסנוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחיםל הוא הוכחה להיפך, שעצם פסק שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

כפועל יוצאמשל למה הדבר דומה, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות ל[[צה"למלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (כמו ע"ד המבואר ב[[מלחמת ששת הימים]] ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו , האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[חסידות סאטמראגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]][http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א]ע' פ"ה}}עם זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי על כך שהמדינה נותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן אמר: "מעשה שטןולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו' (שהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) – הרי התורה הבהירה זאת מראש ("האָט דאָס באַוואָרנט") בשעת מתן-תורה, שתתכן מציאות של נביא שקר שיראה " ולא ניסיםאות או מופת", ואעפ"כ, אם מסקנתו היא "נלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו'"{{הערה|שיחת ראה תשט"ו, תו"מ חי"ד, עמ' 286.}}.

{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו, [[אתחלתא דגאולה]]}}הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''משיחעקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ו[[מצוות]]ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

===חגיגת יום העצמאות===[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל , מר [[שניאור זלמן רובשוב ]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? . בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון הזיכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}. והרבי אף כתב למישהו ש"אסור וגם אין אפשריות - לוותר על השם ארץ ישראל, אפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל"{{הערה|אג"ק חלק טז עמוד רטו.}}.

==שר =השתתפות בממשלה==[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]=

לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר. הרבי מתיר את לא שלל השתתפות שר בממשלהבממשלת ישראל, אך ורק אסר לכהן כשַר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשרלעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם ואם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשיםאיש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה. ==היסטוריה==

===הקמת המדינה=ראו גם==עם תחילת הרעיון הציוני היה *[[תנועת הציונות]]*[[אדמוצה"ר הרשל]]*[[שלמות הארץ]]*[[אתחלתא דגאולה]]*[[יום ההוקרה לחב"בד בכנסת]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}. אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}. ===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]=לקריאה נוספת==*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]]. ===[[תש"כאור לחושך]] - הרב [[תש"ל]]===*בשנת [[תשכ"ג]] נבחר [[שז"ר]] לנשיא המדינה.*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]]. ===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].*בשנת [[תשל"ג]] נבחר לנשיא המדינה [[אפרים קציר]].*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה. ===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===*בשנת [[תשמ"א]] נבחר מר [[יצחק שמיר]] לראשות הממשלה.*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו אות בספר התורה.*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} נבחר [[שמעון פרס]] לראשות הממשלה.*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]]. ===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].*בשנת [[תשנ"ב]] יוצא [[יצחק שמיר]] לועידת מדריד.*בשנת תשנ"ב נבחר [[יצחק רבין]] לראשות הממשלה.*בשנת [[תשנ"דדובער וולפא]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].*בשנת [[תשנ"ו]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. ===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===*בשנת תש"ס נבחר [[משה קצב]] לנשיא המדינה.*בשנת [[תשס"א]] נבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה.*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].*בשנת תשס"ו נבחר [[שמעון פרס]] לנשיא המדינה.*בשנת [[תשס"ט]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. ===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===*בשנת [[תשע"ד]] נבחר [[רובי ריבלין]] לתפקיד נשיא המדינה.

==קישורים חיצוניים==*הרב גרשון אבצן, '''[[תשפhttps://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"אד מציינים את יום העצמאות?]]===''' {{אנש}} (אנגלית)*בשנת '''[[תשפhttps://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post.html שותפות בממשלה? הרבי הריי"אצ דרש לדפוק על השולחן..]] נבחר הנשיא ''', באתר '[[בוז'י הרצוגלחלוחית גאולתית]].' {{לחלוחית}}*בשנת תשפ"א חבר '''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר '[[נפתלי בנטלחלוחית גאולתית]] לממשלת שמאל ומונה על ידה לראש הממשלה.' {{לחלוחית}}