שינויים

[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל ]]'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה ע"י ראשי הציונות על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל ]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה בהב[[ה' באייר שנת ]] בשנת [[תש"ח על ידי התנועה הציונית]]. בשאלת היחס למדינה, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה. ==ראשי ממשלות ישראל==ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[קובץ:הכנסתתשכ"ג]].jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסתבשנים תשכ"ג - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], בית המחוקקים ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], תשד"מ - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, תשנ"ו - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"א]], [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[מדינת ישראלתשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]]שוב בנימין נתניהו.

===שלילית עצם קיום המדינה==={{חלונית[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|כותרת=קיום מדינה יהודית250px|מקור=ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשתשנ"כב]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים–1991, 399הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]].|תוכן=בשנת תש[[אדמו"ר הרש"כ נשאל הרביב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העירהתייחס לכך בשלילה מוחלטת, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדתואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטיתיטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ומהי כוונת השואלויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטיתאת טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "דיפלומטיגם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב" שאינו עונה ה שלא על השאלהידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}.

על השאלה עצמהלאחר הצהרת בלפור בשנת [[תרע"ח]], בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, השיב אמר הרבי הרש"ב "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובןעם ישראל"{{הערה|רשימות דברים תשס"ט, שאף שגם באופן האעמ' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה180. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם}}.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: [[אדמו"מדינה של יהודיםר הריי" גרידאצ]] גם התייחס לרעיון הקמת המדינה באופן שלילי, או אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"מדינה יהודיתה תש". אם תהי' זו ח, אמר הרבי הריי"מדינה של יהודיםצ: " בלבד - הרי אינה אלא מדינה אין אה"לוונטיניתק ת" נוספתו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנוןזיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', מקסיקואָבער דאָס זיינען מענטשען, ארהנאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם"ב [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודיתחדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם] {{הערה|ספר השיחות תש"ח, כדי שתהיעמ' 162. התרגום מובא ב"מדינה יהודיתהתקשרות", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראלגליון א'תד, עמ' 9.}}. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "נורמליתזיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט"[=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטףהרי הם צודקים]{{הערה| סה"ש שם, מוסדות וכועמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשטבשמו של הרב גרונר נאמר, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרותשדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש. ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל }}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית(בכסלו תש"ח - נובמבר 1947), מדינה ייחודית השונה משאר המדינותהתעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה עמ' 85 - 88. ראו גם על סביבתהמכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף) במטרות נעלות יותרוראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 131.}}.

}}רבותינו נשאינו התייחסו התנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:*טעמם הלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]]בג' אייר תש"ח, ש[[הקבכתב הרבי הריי"ה]] השביע את צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא ו"לרוח הגיוס שלבשה את ה[[גאולה]] בכוחות עצמםהנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, ע"י קיבוץ שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל לארץ ישראלאת שונאיו ולוחציו,[[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם אלא בעזרת ה' ותורתו [יתברך...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמייםהרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}*חשש משום התבוללותאבל זה לא הכל, וצריכים לדעת [[אדמו"ר הרש"ב]], הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים ולעשות את עצמם כיהודים כשריםהעיקר, ורוצים לשנות לעורר את המסורת היהודיתרגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, אף על פי שידיעת התורה וקיום המצוות{{הערה| אג"כל דתם היא לאומיות", דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה, בשנת [[תש"ג]] התעסק [[ק אדמו"ר הריימוהריי"צ]] עם פרשת [[ילדי טהרן]] , אשר נלקחו לייד הציונים שרצו להעבירם מעל דתםחלק ט, אדמו"ר הריי"צ התעסק בכל כוחו שהם יגיעו לידיים הנכונותעמ' תכד}}.*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלו הם רק רצו מדינה משלהם, שיהיה באיגרת מי"פיתרון לבעיית היהודיםד אייר תש" ח {{הערה|ע"פ הגדרתו של הרצלשם, עמ' תכח-תל.}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :כותב הרבי הריי"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה עניין אותם זה המדינה, ששלחו צ מכתב לאחר מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:מפורט לאנ"מסרתי את מכתבך לחיים ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (ווייצמאןהקמת המדינה ומלחמת השחרור). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, ובאחת הפעמים הם אמרו:הרבי הרש"כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית וב, "רק בדם תהיה לנו הארץ..לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}} וכו' {{הערה|אגרות קודש, כרך יראו באג"ז ו'שסק שם את הציטוט המלא.}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל כונה אף ע. במכתב כותב הרבי הריי"י אדמו"ר הרש"ב ימ"ש, וכן הגה רעיון לקחת את צ שעל כל הילדים היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל). וכן כדוגמת שירי כפירה של הציונות , לדוגמת התקווה אשר בו הוא אומר שהגענו לפ להיות עם חופשי ללא התורה והמצוות דווקא.*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבותלהגן אל נפשם וגופם, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]]הן בגשם והן ברוח, באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}ומפרט מה עליהם לעשות.

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציונילקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסורוכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... הרבי אמר אולם שהיו צריכים להקים מדינה משום פיקוח נפשלהשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|מובא בספר 1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[בין אור לחושךאגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]" עמוד 23.}}..

לטענת הרב יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגורא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "[[טוביה בלויבין אור לחושך]]" עמוד 23.}}{{הערה|יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון) - הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הרבי התבטא שהכרתנו במדינה היא הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)ל|לשרת בצבא]].

הגדרה זו מובאת גם יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי הרב [[אוריאל צימרהקב"ה]], בחוברת והזדמנות ל[[יהדות התורה והמדינההבאת הגאולה]]שלא נוצל כראוי{{הערה|[http://wwwשיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).daat}}.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יזכך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]]ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}} שהייתה לעיני הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], בשם דהנה ידוע פתגם [[הבעש"ר ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[יצחק ברויאראדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], מהוגי הדעות של שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[אגודת ישראלהשי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

דעתו של הרבי בנוגע מסירת שטחים לא באה משום הציונות חמשל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא משום ההלכה בשולחן ערוך שאין לוותר על שום צעד של יהודיההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, ויוצאים עליהם מלחמה בבשת אפילו והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על עניינים של קש ותבן.וכך אמר הרבי באחת השיחות:{{ציטוטכל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מרכאות=כן|תוכןמקור=[[אגרות קודש (אדמו"ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד ‏שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!ר שליט"א)|מקוראגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=מוצאי שהעצמאות חלק י"א] ע' פ האזינו י"ג תשרי תשל"טה}} ===המחלוקת עם סאטמר=== בין חב"ד ל[[סאטמר]] התחולל ויכוח אודות ההתייחסות למדינת ישראל, כאשר זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי טען שאף על כך שהמדינה אסורהנותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, מלחמת העצמאות ששת הימים וכדומה הנם נס גלוי מהאמר: "ולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו'(שהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) – הרי התורה הבהירה זאת מראש ("האָט דאָס באַוואָרנט") בשעת מתן-תורה, אולם אף היותם נס גלוישתתכן מציאות של נביא שקר שיראה "אות או מופת", אנו פספסנו אותנו בגלל מעשי הציונות ואעפ"כ, אולם האדמואם מסקנתו היא "ר מסאטמר סבר שהניסים האלו הנם מעשי שטן. שיא הויכוח הגיע בעת [[מבצע אנטבה]] אז טען הרבי שזה ניסים גלוים מאת הנלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו' והאדמו"ר מסאטמר טען ההפיכך{{הערה|שיחת ראה תשט"ו, אז החלו מריבות בין חבתו"מ חי"ד לסאטמר בעקבות כך כשרבי יואל טייטלבוים ביקר אצל הרבי לאחר הפגישה אמר שהרבי גם הוא אנטי ציוני כמוהו אבל פוטל בשיטה אחרת, עמ' 286. וכן שיטתו של הרבי הייתה לנסות לפעול לטובה מתוך המדינה ולא להחרים אותה כפי שסאטמר עשו, ע"י קירוב הרוחקים}}.

{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית}}{{ערך מורחב|]], [[אתחלתא דגאולה]]}}הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] סוברת הסוברת שהקמת מדינה שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל הינה היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', בין עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''משיחעקבא דמשיח בן יוסף''', . במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]]הגאולה, שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} : "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]]‏‏.דגאולה{{הערה|‏וגם וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ששניצולו מ[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסיםניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל"," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אבל למרות זאת סבר ===חגיגת יום העצמאות===[[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערהקובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, ה[[תשנ"א]] פרזידנט (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"חתואר כבוד)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[איירפרזידנט]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שניםשל מדינת ישראל, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' מר [[איירשניאור זלמן רובשוב]], הנה ידוע פתגם עם [[הבעש"טהרבי]] ששמענוהו כמה פעמים מב[[אדמו"ר הריי"צגן עדן העליון|כ"ק מו"ח אדמו"רחדרו]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, להרבי שלל את אמירת ההלל ב[[מלךה' באייר]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר גם לאחר הניצחון ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ומלחמת ששת הימים]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך ראשי הצבא, אף על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודשניסים]] [httpגלויים://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}

<div align{{ציטוט|מרכאות="center" styleכן|תוכן="borderאין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה -top:2px solid #ddd; borderשהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים -bottom:2px solid #ddd; clear: both; margin[[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em;כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "><small>יד ה'''הבהרה:''' שיטתם הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[רבותינו נשיאנוהלל]] המובאת כאן נוגע למדינת ישראללא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, מבוססת על שטיתה של הקונטרס והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[יהדות התורה והמדינהארץ הקודש]]ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.<org/small><books/div><noinclude>default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

==יום העצמאות==לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[קובץאתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:שזר"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].jpg}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|שמאללא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|ממוזער|250px|נשיא מדינת ישראל שניאור זלמן רובשוב עם שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[הרבייום העצמאות]] ב" שהיו רשומות בתאריך [[גן עדן העליון|חדרוה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

הרבי שלל את אמירת ההלל בלקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[ה' באיירתשע"א]], גם לאחר הניצחון במדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב [[מלחמת ששת הימיםשמעון רוזנברג]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר באביה של [[ניסיםרבקי הולצברג]] גלויים:שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}} לאחר ה' [[אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}} בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}. לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו. הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יייסוד יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}. הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "[[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא המדינה]]והרבי אף כתב למישהו ש"אסור וגם אין אפשריות - לוותר על השם ארץ ישראל, ולחילופין השתמש במונח אפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל"פרזידנט" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי]אג"ק חלק טז עמוד רטו.}}. ==שר במששלה==לפי גישתו של [[הרבי מליובאוויטש]], חל איסור להשתתף במששלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר במששלהגם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", אך ורק באם המשרה נטולה כל שלטון ותפקידו רק לבצע משימות ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (וכפי שהרבי הגדיר זאתתואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|ביחידות לשני בחורים1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי]. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות".

===השתתפות בממשלה==={{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}הרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשַר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. הרבי מוסיף שאף אם ואם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מליון אנשיםאיש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל דבר אשר מוצע המוצע בממשלהשנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. אם ואם אין לו יכולת ואינו למחות והוא אינו מסוגל לכך , הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.==היסטוריה==[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]][[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]][[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]][[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]][[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| נשיא המדינה משה קצב אצל הרבי]]

===הקמת המדינה=ראו גם==עם תחילת הרעיון הציוני היה *[[תנועת הציונות]]*[[אדמוצה"ר הרשל]]*[[שלמות הארץ]]*[[אתחלתא דגאולה]]*[[יום ההוקרה לחב"בד בכנסת]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות==לקריאה נוספת==*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].}}

האך התנגדותו העיקרית של ==קישורים חיצוניים==*הרב גרשון אבצן, '''[[אדמוhttps://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ר הרש"בד מציינים את יום העצמאות?]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב: ''' {{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם האנש}} (אנגלית)*''' ותורתו [https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post.] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקבhtml שותפות בממשלה? הרבי הריי"ה שלא ע"י בשר ודם [.צ דרש לדפוק על השולחן..] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".{{הערה|אור לישרים''', עמבאתר ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"בלחלוחית גאולתית]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}' {{לחלוחית}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_97.גם html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר '[[אדמו"ר הריי"צלחלוחית גאולתית]] התנגד בכל תוקף לכך, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה ' {{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיללחלוחית}}.