שינויים

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]], מר [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] בתאריך [[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]] לצידו, הרב [[ישראל דוד נחשון]]]][[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת בשנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]]. בשאלת היחס למדינה, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה.

== הרבי והמדינה ראשי ממשלות ישראל== דעתו ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים תשכ"ג - [[הרביתשכ"ט]] - [[לוי אשכול]] ביחס למדינה היא, שקיומה ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולםאשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], אינה תשד"מ - [[אתחלתא דגאולהתשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1=[[תשנ"ב]] - [[תשנ"בסוד שיחו]] שוב יצחק רבין, תשנ" ו - הוצאת ופרצת[[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"א]] (על פי , [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[יחידותתשפ"א]] כשוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"ח אדר תשכא]] - [[תשפ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[מלחמת העצמאותתשפ"ג]] ובשאר מלחמות המדינהשוב בנימין נתניהו. ==היחס למדינה==[[קובץ:נתניהו. וכך כותב jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]]ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]][[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{הערת שולייםציטוטון|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היהואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה"גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [אייר...]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על המאורע שאירע לפני שבע שניםשלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, שערבים התנפלו עלינו והעמ' ברחמיו הצילנו57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}:. לאחר הצהרת בלפור בשנת [[תרע"ח]], בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, אמר הרבי הרש"ב "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על עם ישראל"{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מהרשימות דברים תשס"ט, עמ' 180.}}. [[אייראדמו"ר הריי"צ]]גם התייחס לרעיון הקמת המדינה באופן שלילי, הנה ידוע פתגם אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [הבעשלשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("טמענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".]{{הערה|ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.}}. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים] ששמענוהו כמה פעמים {{הערה| סה"ש שם, עמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ[[אדמו"ר התקשרות" שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, שדבריו אלה של הרבי הריי"צנאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש.}}{{הערה|כבנוסף בשעת ההצבעה באו"ק מום על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית (בכסלו תש"ח - נובמבר 1947), התעניין אדמו"ר]]הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא עמ' 85 - 88. ראו גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף) וראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 131.}}. בג' אייר תש"ח, כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את [[השיהנוער". הרבי הריי"ת]]צ כותב, בין היתר, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראלאת שונאיו ולוחציו, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסיאלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, הרי אבל זה צריך לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר תוספת כח לעבדו יתברךאת רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות{{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחרעמ' תכד}}.באיגרת מי"ד אייר תש"ח {{הערה| שם, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרובעמ' תכח-תל.}} כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, והנהרבי הרש"ל הוא הוכחה להיפךב, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל"לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זהולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" וכו' {{הערה|ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.}}. במכתב כותב הרבי הריי"צ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], להגן אל נפשם וגופם, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראויהן בגשם והן ברוח, ולכן נופלים תחת ממשלתוומפרט מה עליהם לעשות. לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, שזהו נוסף וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהילאחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}.

משל למה הדבר דומה, ליחס זה למדינה המשיך גם [[מלךהרבי]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כוהוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגורא, בצל החכמה, עמ'101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, ויורד אליו ממקום כבודו אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם כל שריו כו'ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (עשדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מבין אור לחושך]]"ועמוד 23.}}{{הערה|תניא פרק מיש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון) - הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"וד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלךעמ' 189; [[לקט ופרט]], אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוטחלק ב', ולכן יתנהג בו כפי רצונוה'תשע"ז, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודשיהדות התורה והמדינה]] [http://chabadlibrarywww.org/books/defaultdaat.ac.aspx?furl=il/admurdaat/ighistory/11tnuot/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק יyahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"אר [[יצחק ברויאר]] ע' פ"ה, מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]].

למרות זאתיתר על כן, שלל הרבי את אמירת ההלל בראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה' באייר]], גם לאחר הניצחון והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[מלחמת ששת הימיםאייר]]ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, ואמר שזוהי ברכה לבטלהשערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו. בנוסף מתח ביקורת }}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על הביטוי מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"כוחי ועוצם ידיק מו"ח אדמו" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבאר]], למרות שברור היה לכולם כי מדובר בשמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[ניסיםהשי"ת]] גלויים:, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקאמשל למה הדבר דומה, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר ל[[ניסיםמלך]] כה גלוייםגדול ורב, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]]שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ורואים כי אדרבהויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', גדלה ההרגשה של ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך הד המבואר ב[[מסירות נפשליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת"האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת אשר היכל זה אינו של המלך אלא של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחדההדיוט, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליוולכן יתנהג בו כפי רצונו, וכן ברכת קדוש ועודותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך והיינו על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2511/95733469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כההעצמאות חלק י"א] טע'תקעגפ"ה}}עם זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי על כך שהמדינה נותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, נדפסה בקובץ "יגדיל תורהאמר: " ולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו' (ירושליםשהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) חוברת א – הרי התורה הבהירה זאת מראש (כב"האָט דאָס באַוואָרנט") עבשעת מתן-תורה, שתתכן מציאות של נביא שקר שיראה "אות או מופת", ואעפ"כ, אם מסקנתו היא "נלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו'"{{הערה|שיחת ראה תשט"ו, תו"מ חי"ד, עמ' 7286.}}.

לאחר הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית", אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.===ציונות דתית==={{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]], [[אתחלתא דגאולה]]}}הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה' , עד שבין השאר כינה הרב [[אייראברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[תש"חרבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[שיחות קודש קודם הנשיאותמדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות.}} בהזדמנות אמר ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבישהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]] בנוגע ליום העצמאות: {{ציטוטוןהערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין על ידי זה|על ידי זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו }} דוחין את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{הערהמונחון|ע"ז|שם=דוברבסקיעל זה}}. כאשר השהדברים על דבר אתחלתא ד[[מרכז לענייני חינוךגאולה]] הדפיס לוח שנהבזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, מחק הרב אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[חיים מרדכי אייזיק חודקובארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את המילים כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[יום העצמאותהשואה]]" שהיו רשומות בתאריך וראו [[ה' באיירניסים]]גלויים בזה, והדבר קיבל את אישורו של הרביובכל זה נפלו ב{{הערהמונחון|שם=דוברבסקיאה"ק|ארצנו הקדושה}} {{קישור חבד אינפומונחון|45941ת"ו|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנהתיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[יהושע דוברבסקישלום דב וולפא]]|ו, כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'' אייר ה'תשע"א}}.}}.

דעת ===חגיגת יום העצמאות===[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[הרביפרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] היא כי הבעלות האמיתית על של מדינת ישראל, מר [[ארץ ישראלשניאור זלמן רובשוב]] שייכת לעם ישראל גם בזמן העם [[גלותהרבי]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.{{הערהב[[גן עדן העליון|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יזחדרו]]]}} ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]}} הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.

הרבי התבטא בכמה אגרות בחריפות שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על ההשתמשות בשם הביטוי "מדינת ישראלכוחי ועוצם ידי"שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "נשיאכחי ועוצם ידי" במדינת ישראל(ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "פרזידנטיד ה' הייתה זאת" ב, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[אנגליתהלל]] ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[בית המקדשארץ הקודש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיחת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערהומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|1מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1225/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי9573&search=העצמאות כרך כה]ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}.

לקראת חגיגות לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[יום העצמאותאתחלתא דגאולה]]: " שנת האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"{{הערה|[[תשע"אשיחות קודש קודם הנשיאות]].}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]]בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס ולא רק שאין זה יום הזכרון -טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[שמעון רוזנברגחיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], אביה והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[רבקי הולצברגיהושע דוברבסקי]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

הרב לקראת חגיגות "[[מאיר דרוקמןיום העצמאות]] רבה של " שנת [[קרית מוצקיןתשע"א]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה" ● להאזנה] דברי בטקס יום הזיכרון את הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודששמעון רוזנברג]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=אביה של [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפורבקי הולצברג]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל"שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=קיום מדינה יהודיתarticle_he&id==בשנת 61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[תשרבני חב"כד בארץ הקודש]] נשאל הרבייחד עם רבני חב"ד נוספים, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטיתבקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל[[חב"ד אינפו]]}}. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטיתבפועל, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "דיפלומטיהנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב לקראת חגיגות "[[הרבייום העצמאות]] על פי " שנת [[משלתש"פ]]: מכונה, או כל מערכת נבחרה חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. הנימוק כפי שנמסר על ידי שרת התרבות בשם הוועדה הוא "שהיאמסמלת את הערבות ההדדית, הכנסת האורחים החמה ואהבת המדינה, יכולה לפעול בדרגות שונות המאפיינות את מלאכת הקודש של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלותבתי חב"ד בעולם, ועד לביצוע מלאכה בקנהשהקימה ביחד עם בעלה את בית חב"ד בקטמנדו לפני כ-מידה גדול20 שנה". כשבוע לאחר מכן, היא ביטלה את השתתפותה על ידי ניצול מקסימום הכח שבהפי בקשת בית דין רבני חב"ד. ומובן, שאף שגם באופן הא===תארי המדינה==={{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאתשכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של המכונה קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - לא נעשתה[[דברי משיח]] ע' 141.}}. ולכןוהרבי אף כתב למישהו ש"אסור וגם אין אפשריות - לוותר על השם ארץ ישראל, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחםאפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל"{{הערה|אג"ק חלק טז עמוד רטו.}}.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "מדינה של יהודיםנשיא המדינה" גרידא, או ולחילופין השתמש במונח "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, [[ארהפרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]"ב[[אנגלית]] וכו')ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין ועל כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותראינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27ig/2412/399 תורת מנחם - כז - שנת [[תש"כ]] - חלק ראשון4226. שיחת שבת פרשת משפטים, 399htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

== פרשת הילדים הפליטים =השתתפות בממשלה==={{ערך מורחב|ערך=[[פרשת הילדים הפליטים]]השתתפות בממשלת ישראל}}בתחילת שנותיההרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשַר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, הוקם וועד בשם מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"הסוכנות היהודיתא}}, ", להביא ילדים מארצות הנכר לכמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[ארץ ישראלמצוות]]. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם זה נוגד את אותם ילדיםהנאמר ב[[שולחן ערוך]]. למרות תחנוניהם של גדולי ישראלואם הוא מייצג ציבור, שהציעו מקומות חלופים לילדיםאפילו איש אחד בלבד, הסוכנות התעקשה בכל תוקףהוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוציםבאופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אדמו"ר הריי"צאתחלתא דגאולה]], נלחם בהם במסירות נפש'.[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל ]] מנחם בגין ב[[ארץ ישראליחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]].

== ראו גם ==*[[ציונותתנועת הציונות]]*[[צה"ל]]*[[שלמות הארץ]]

*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]*[[יהדות התורה והמדינהיום ההוקרה לחב"ד בכנסת]]

*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס - הרב [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשוןשלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג

*[[פרץ אוריאל צימר]]הרב גרשון אבצן, '''[httphttps://www.daat.acanash.ilorg/daatshould-we-mark-israel-independence-day/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינההאם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' באתר דעת.*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפואנש}}(אנגלית)* '''[httphttps://old277012.ihblogspot.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}*[http:com/2023/www.old2.ih.chabad.info03/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} blog- {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/indexpost.phphtml שותפות בממשלה?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חבהרבי הריי"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}* הרב [[מנחם דב דוברוסקין]], [http://old2צ דרש לדפוק על השולחן.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}*הרב [[יהושע דובראווסקי]], ''', באתר '[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה[לחלוחית גאולתית]]''' - {{אינפולחלוחית}} *שניאור ברגר, '''[httphttps://www77012.scribdblogspot.com/doc2023/27827909205/988 שר לדבר עבירהblog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{בית משיחלחלוחית}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28 

{{ראשי ממשלת ישראל}}{{פרזידנט}}[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני|*]]