שינויים

[[קובץ:נתניהוהכנסת.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|ראש ממשלת הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל, מר [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] (לצידו, הרב [[דוד נחשון]])]]'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת בשנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]]. בשאלת היחס למדינה, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה.

== הרבי והמדינה ראשי ממשלות ישראל== דעתו ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[הרבידוד בן גוריון]] ביחס למדינה היאשהקים את המדינה, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולםוכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], אינה בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[אתחלתא דגאולהמשה שרת]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1=ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"בסוד שיחג]]. בשנים תשכ" ג - הוצאת ופרצת[[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[תשניגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"אט]] (ע- [[תשל"פ ד]], [[יחידותגולדה מאיר]] כ, תשל"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב ד - [[הרביתשל"ז]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייריצחק רבין]], הנה ידוע פתגם [[הבעשתשל"טז]] ששמענוהו כמה פעמים - [[תשד"מ]], [[אדמומנחם בגין]], תשד"ר הריימ - [[תשנ"צ|כב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ק מוד - מ"ח אדמובשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"רב]]- [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את תשנ"ו - [[השיתשנ"תט]], [[בנימין נתניהו]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכו[[תשנ"כ מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השיט]] - [[תשס"ת רבים ביד מעטים באופן נסיא]], הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך[[אהוד ברק]], ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחרתשס"א - [[תשס"ו]], ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב[[אריאל שרון]], והנ[[תשס"ל הוא הוכחה להיפךו]] - [[תשס"ט]], שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל[[אהוד אולמרט]], וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זהתשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראויבשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], ולכן נופלים תחת ממשלתו[[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהילובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו.

משל למה הדבר דומה, ל==היחס למדינה==[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[מלךבנימין נתניהו]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו משוחח עם כל שריו כו'[[הרבי]] ב[[ראש חודש]], ומכניסו להיכלו היכל המלך כו[[א' (עבכסלו]] [[תשנ"ד המבואר ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[ליקוטי אמרים - פרק מהמשיח]]]][[אדמו"ו|תניא פרק מר הרש"וב]])שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלךהתייחס לכך בשלילה מוחלטת, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוטואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, ולכן יתנהג בו כפי רצונויטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ותחילת הנהגתו היא לגרש ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשריטעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, והיינו האוסר על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודשארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י.] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"אה שלא על ידי בשר ודם [...] עוכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' פ"ה57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}.

למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל בלאחר הצהרת בלפור בשנת [[ה' באיירתרע"ח]], גם לאחר הניצחון בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, אמר הרבי הרש"ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על הביטוי עם ישראל"כוחי ועוצם ידי{{הערה|רשימות דברים תשס" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבאט, למרות שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:עמ' 180.}}.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[אדמו"ר הריי"צ]] גם התייחס לרעיון הקמת המדינה באופן שלילי, אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין מקום בשנה זו דוקאקיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימיםאָבער דאָס זיינען מענטשען, לשנות נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ההנהגה ביום העצמאותידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [[ניסיםלשמור על]] כה גלוייםכשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים צריכים כל היהודים - [[תורה]] ו[[קדושה]בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".]{{הערה|ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, ורואים כי אדרבהעמ' 9.}}. ושוב באותו עניין, גדלה ההרגשה התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "כחי ועוצם ידיזיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש [=הם עושים את הרצון של הנלחמים)מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי הרי הם צודקים]{{הערה| סה"יד הש שם, עמ' היתה זאת216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות"שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת שדבריו אלה של תוצאות המלחמה ואופנן - הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] בשיחה לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלהמוזכר הדבר בפירוש.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת}}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ו פסקו שאסור לברך ם על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית (בכסלו תש"ח - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרונובמבר 1947), התעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכועמ'|מקור=אגרות קודש [http85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://chabadlibrarycol.org/books/default.aspx?furl=il/admurnews/ig/25/9573&search40415#:~:text=גילויים%D7%94%D7%A2%D720חדשים%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג20על, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כבמדף) עוראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 7131.}}.

לאחר הבג' אייר [[תש"ח]] התבטא , כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את הנוער". הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באוהריי"ם?צ כותב, בין היתר, שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל את שונאיו ולוחציו, אלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, אבל זה לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר את רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות{{הערה|שיחואג"ק קודם הנשיאותאדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד}}.באיגרת מי"ד אייר תש"ח {{הערה| שם, עמ' תכח-תל.}} בהזדמנות אמר [[כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי]] כי יסוד מדינת ישראל שאינה מושתת על יסודי ה[[תורה]], עיכבה הריי"צ מצטט את ה[[גאולה]] למשך כמה וכמה שנים. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנהדברי אביו, מחק הרבי את המילים הרש"ב, "[[יום העצמאות]]לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" שהיו רשומות בתאריך [[הוכו' באייר]]{{הערה|1=הרב [[יהושע דוברבסקי]], [http://old2ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.ih}}.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 חבבמכתב כותב הרבי הריי"ד אינפוצ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל]}}, להגן אל נפשם וגופם, הן בגשם והן ברוח, ומפרט מה עליהם לעשות.

דעת לקראת ה[[הרביבחירות]] היא כי הבעלות האמיתית על הראשונות בארץ בשנת [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלותתש"ט]]קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.<ref>‏ [httpוכתב://www{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?reqצריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשלאגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ז חלק א' עמ' יזט]]</ref> ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.<ref>([[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cbaאגרות קודש -5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נחאדמו"ר הריי"צ]]</ref> הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש}}.

יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"נשיאח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו" במדינת ישראלר מסאדיגורא, בצל החכמה, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כךעמ' 101 - 102. לחילופין השתמש במונח }}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "פרזידנט[[בין אור לחושך]]" באנגלית ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחרעמוד 23.}}{{הערה|1יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון) - הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://chabadlibrarywww.org/booksdaat.ac.il/admurdaat/ighistory/12tnuot/4226yahadut1-2.htm ממכתבו למר פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק בן צביברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]].

לקראת חגיגות יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאותשנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]]" שנת , הנה ידוע פתגם [[תשעהבעש"אט]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב ששמענוהו כמה פעמים מ[[שמעון רוזנברגאדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], אביה של שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[רבקי הולצברגהשי"ת]] שנרצחה , ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודוכל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

הרב משל למה הדבר דומה, ל[[מאיר דרוקמןמלך]] רבה של גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[קרית מוצקיןליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]] ורב קהילת חב"ד), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערהוהיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|1מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://old2chabadlibrary.ih.chabad.infoorg/books/indexdefault.phpaspx?urlfurl=article_he/admur/ig/11/3469&idsearch=61288 העצמאות חלק י"מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואהא] ע' פ" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.ה}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חבעם זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי על כך שהמדינה נותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, אמר: "ולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו' (שהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) – הרי התורה הבהירה זאת מראש ("האָט דאָס באַוואָרנט") בשעת מתן-תורה, שתתכן מציאות של נביא שקר שיראה "אות או מופת"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב, ואעפ"ד נוספיםכ, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חבאם מסקנתו היא "נלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו'"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חבשיחת ראה תשט"ו, תו"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חבמ חי"ד אינפו]], עמ' 286.}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית", אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.==קיום מדינה יהודית=ציונות דתית===בשנת {{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]], [[תש"כאתחלתא דגאולה]] נשאל }}הרביהתנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', האם יש עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום לארץ-[[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר]], ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדתולהיפך, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטיתוממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, ומהי כוונת השואלשמטרתה שלימות התורה ומצוות. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטיתב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], אמר כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (בבתאגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה -שחוקהכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}})מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, שזהו מענה ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"דיפלומטיל" שאינו עונה על השאלה, (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}.הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

על השאלה עצמה===חגיגת יום העצמאות===[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, השיב מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] על פי ב[[משלגן עדן העליון|חדרו]]]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בבהרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועד"ז לבנון, מקסיקובאייר]], גם לאחר הניצחון ב[[ארה"במלחמת ששת הימים]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'ואמר שזוהי ברכה לבטלה. אמנם, כדי שתהי' בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "מדינה יהודיתכוחי ועוצם ידי", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא שנשמעו באותן ימים על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא ראשי הצבא, אף על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - שברור היה לכולם כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת מדובר ב[[תש"כניסים]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.גלויים:

== פרשת הילדים הפליטים =={{ערך מורחבציטוט|מרכאות=כן|ערךתוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[פרשת הילדים הפליטיםקדושה]]}}בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "הסוכנות היהודיתכחי ועוצם ידי", להביא ילדים מארצות הנכר ל(ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[ארץ ישראלמסירות נפש]]. של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את אותם ילדיםההיפך הגמור. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף. ובמיוחד, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. כי גם אלו שנהגו לומר [[אדמו"ר הריי"צהלל]]לא היו צריכים לברך עליו, נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, וכן ברכת קדוש ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בוהרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראלשאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה]]ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}. לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו. הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל". לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תש"פ]], נבחרה חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. הנימוק כפי שנמסר על ידי שרת התרבות בשם הוועדה הוא "שהיא מסמלת את הערבות ההדדית, הכנסת האורחים החמה ואהבת המדינה, המאפיינות את מלאכת הקודש של בתי חב"ד בעולם, שהקימה ביחד עם בעלה את בית חב"ד בקטמנדו לפני כ-20 שנה". כשבוע לאחר מכן, היא ביטלה את השתתפותה על פי בקשת בית דין רבני חב"ד.===תארי המדינה==={{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}. והרבי אף כתב למישהו ש"אסור וגם אין אפשריות - לוותר על השם ארץ ישראל, אפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל"{{הערה|אג"ק חלק טז עמוד רטו.}}. הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}. ===השתתפות בממשלה==={{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}הרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשַר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'.[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]] == ראו גם ==*[[ציונותתנועת הציונות]]*[[צה"ל]]*[[שלמות הארץ]]

*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]*[[יהדות התורה והמדינהיום ההוקרה לחב"ד בכנסת]]

*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס - הרב [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשוןשלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג

*[[פרץ אוריאל צימר]]הרב גרשון אבצן, '''[httphttps://wwwanash.daat.ac.ilorg/daatshould-we-mark-israel-independence-day/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינההאם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' באתר דעת.*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפואנש}}(אנגלית)* '''[httphttps://old277012.ihblogspot.chabad.infocom/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}*[http:2023/03/www.old2.ih.chabadblog-post.info/index.phphtml שותפות בממשלה?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חבהרבי הריי"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}*[http://old2צ דרש לדפוק על השולחן.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}* הרב ''', באתר '[[מנחם דב דוברוסקיןלחלוחית גאולתית]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{' {שמע}} - {{אינפולחלוחית}}*שניאור ברגר, '''[httphttps://www77012.scribdblogspot.com/doc2023/27827909205/988 שר לדבר עבירהblog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{בית משיחלחלוחית}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28 

{{ראשי ממשלת ישראל}}{{פרזידנט}}[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:מדינת ישראל|*והמוסד הציוני]]