1,640
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]] | ||
רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני". | רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו תס"ד}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}. | רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}. | ||
אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך. | לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך. | ||
ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}. | ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}. | ||
רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]). | רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]). | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה| | מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל"ה]] - [[שיחות קודש]]}}. | ||
רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}. | רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו. | ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו. | ||
ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}} | ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אביו: רבי אברהם | *אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש | ||
*אמו: הרבנית חוה | *אמו: הרבנית חוה | ||
* | *זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון) | ||
* אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] | *בנו: רבי [[אברהם המלאך]] | ||
*בתו: דאבא | |||
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין | |||
*אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים|תוכן= | ||
*'''[[אדמו"ר הזקן]]''' | *'''[[אדמו"ר הזקן]]''' | ||
* | *רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] | ||
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] | *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] | ||
*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] | *רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] | ||
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] | *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] | ||
*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] | *רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] | ||
* | *רבי [[זוסיא מאניפולי]] | ||
*רבי [[אהרן מקרלין]] | *רבי [[אלימלך מליז'נסק]] | ||
*רבי [[שלמה מקרלין]] | *רבי [[אהרן מקרלין]] | ||
* | *רבי [[שלמה מקרלין]] | ||
*רבי [[אשר צבי | *רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]] | ||
*רבי [[פנחס הורביץ]] "בעל ההפלאה" | |||
*רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה | |||
*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]] | *רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]] | ||
*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד | *רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד | ||
*רבי [[יהודה לייב הכהן]] | *רבי [[יהודה לייב הכהן]] | ||
*רבי [[יונה מפולוצק]] | *רבי [[יונה מפולוצק]] | ||
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוזניץ]] | *רבי ישראל הופשטיין, "[[המגיד מקוזניץ]]" | ||
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ [[החוזה מלובלין]] | *רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "[[החוזה מלובלין]]" | ||
* | *רבי [[אברהם הרופא]] | ||
* | *רבי [[אהרן גורדון]] | ||
*רבי [[ברוך ממז'יבוז]] | *רבי [[ברוך ממז'יבוז]] | ||
*רבי אריה לייב [[הסבא משפולי]] | *רבי אריה לייב, "[[הסבא משפולי]]" | ||
* | *רבי [[חיים וולפר]], ה"וואלפער" | ||
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] | *רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] | ||
*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]] | *רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]] | ||
| שורה 114: | שורה 112: | ||
*רבי [[עוזיאל מייזליש]] | *רבי [[עוזיאל מייזליש]] | ||
*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]] | *רבי [[צבי הירש מנדבורנא]] | ||
*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]] | |||
*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]] | |||
}} | }} | ||
| שורה 122: | שורה 122: | ||
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | *'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש. | *'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש. | ||
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ. | *'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, [[לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק]] ורבי ישראל מקוז'ניץ. | ||
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]]. | *'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]]. | ||
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. | *'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. | ||
* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי לוי יצחק מברדיטשוב. | * '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - באתר {{הב}} | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס. | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס. {{הב}} | ||
*'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א | *'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א | ||
{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה= | |||
{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ"א]] - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]] | [[קטגוריה:משפחת המגיד|*]] | ||
| שורה 147: | שורה 148: | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:מגידים]] | [[קטגוריה:מגידים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||