שויתי ה' לנגדי תמיד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"<ref>תהלים טז, ח</ref> ובשו"ע כתוב על כך: שהוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, וכאשר ישים האדם אל לבו שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה והיראה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו.
[[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]]
הפסוק "'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[תהלים]] טז, ח.}} הוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב|לבו]] שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו.


==ביאור==
==ביאור==
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא שהקב"ה מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ההתבוננות בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].
{{ערך מורחב|ערך=[[מידת ההשתוות]]}}
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא ש[[הקב]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].


בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, בחב"ד לא נהגו כך, [[מפי השמועה]] ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]], וכל הנהגה צריכה להיות באופן פנימי, ממילא מנהג זה שהינו לכאורה [[חיצוני]], אינו מתאים לבתי כנסת חב"ד.
בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.}}.
 
[[הבעל שם טוב]] הצביע על משמעות נוספת בפסוק זה: כאשר ה' לנגדו של האדם, הכל נעשה אצלו בהשתוות גמורה (שיויתי מלשון השתוות), ואין אצלו חילוק אם משבחים אותו או מבזים אותו, אם אוכל מעכל ערב או שאינו כזה, וכיוצא בזה, כי חש שהכל הוא משמים{{הערה|צוואת הריב"ש סימן ב.}}. לאור פירוש זה, מבאר הרבי באופן נוסף: יש לפעול שתהיה השתוות בשם הוי"ה, וזאת על ידי שממשיכים את דרגת שם הוי"ה שלמעלה מהתחלקות גם בדרגות (בשם הוי"ה) בהם שייכת התחלקות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uqkp1mT6pNjSioPTXriCsheXz74LL6fn/view מאמר דיבור המתחיל שיויתי [[ה'תש"כ]]].}}.


==להרחבה==
==להרחבה==
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הלכות השכמת הבוקר, סעיף ה'
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הלכות השכמת הבוקר, סעיף ה'.
*[[תבנית:היום יום/ה' תשרי|היום יום ה' תשרי]]
*[[תבנית:היום יום/ה' תשרי|היום יום ה' תשרי]].


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references/>


[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
31,404

עריכות