בדיקת חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (←סדר הבדיקה: הגהה) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]] | [[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]] | ||
בליל י"ד | בליל [[י"ד ניסן]], '''בודקים את ה[[חמץ]]''' לאור הנר, כדי לבערו ולהשביתו מהבית כ[[מצוה|מצוות]] ה[[תורה]]. | ||
== הכנות == | == הכנות == | ||
לפני הבדיקה | לפני הבדיקה יש לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה ניתן להבחין בחמץ, אם ישנו. | ||
יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק. | יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק. | ||
זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת. | זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת. | ||
כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד | כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית. הילדים יערכו רשימה היכן הניחו את החמץ, ואם אבד אחד הפתיתים - יעשו שאלת חכם. | ||
קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ. | קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ. | ||
כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו". | כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו". | ||
==זמן הבדיקה== | |||
זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע אדה"ז סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע סימן תלה.}}. | |||
הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}. | |||
===על פי חסידות=== | |||
מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל [[המגיד ממעזריטש]], אצלו למד את [[כוונות]] בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד). | |||
באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן{{הערה|ראה [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].}}: "י"ג ב[[גימטריא]] [[אחד]], והוא ענין ה[[דעת]], בזה אין שייך (צריך{{הערה|בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.}}) בדיקה. י"ד הוא ענין ה[[מדות]] (ז' מדות ד[[נפש האלקית]] וד[[נפש הבהמית]]), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: [[חמץ]] מסמל [[ישות]] (לעומת [[מצה]] שמסמל [[ביטול]]). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית{{הערה|ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}. | |||
מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]] והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה. | |||
== סדר הבדיקה == | == סדר הבדיקה == | ||
| שורה 30: | שורה 42: | ||
הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. | הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. | ||
הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים", בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה. | הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה. | ||
בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו{{הערה|1=מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'}}. | בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו{{הערה|1=מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'}}. | ||
מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא | מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". | ||
אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו. | אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו. | ||
| שורה 45: | שורה 57: | ||
שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]". | שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]". | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אדמו"ר הזקן]], סימנים '''[https://chabadlibrary.org/books/3101060006 תלא], [https://chabadlibrary.org/books/3101060007 תלב], [https://chabadlibrary.org/books/3101060008 תלג], [https://chabadlibrary.org/books/3101060009 תלד], [https://chabadlibrary.org/books/3101060010 תלה]''' ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], {{ספריה}} | |||
*[[הרבי]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6402170003 בדיקת וביעור חמץ]''', בתוך [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]], {{ספריה}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2600861 איך בודקים חמץ? ואיך מבערים אותו?]''', מתוך ערוץ [[יהדותון]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | |||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/657874/ שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"]''' {{וידפו}} | |||
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[https://col.org.il/news/28422 הלכות ומנהגי חב"ד בבדיקת חמץ]''' {{COL}} | |||
*הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ]''', בתוך קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] [[ישיבה קטנה בית שמש]], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] עמוד 280 | |||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/137751 שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776463/ שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב נפתלי ועקנין]''' {{וידפו}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[ביעור חמץ]] | |||
*[[ביטול חמץ]] | |||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:איסור חמץ]] | [[קטגוריה:איסור חמץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:57, 6 במאי 2024
בליל י"ד ניסן, בודקים את החמץ לאור הנר, כדי לבערו ולהשביתו מהבית כמצוות התורה.
הכנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני הבדיקה יש לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה ניתן להבחין בחמץ, אם ישנו.
יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק.
זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת.
כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית. הילדים יערכו רשימה היכן הניחו את החמץ, ואם אבד אחד הפתיתים - יעשו שאלת חכם.
קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ.
כתב רבנו הזקן: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו".
זמן הבדיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן[1], וצריכה להעשות בתחילת הלילה - צאת הכוכבים[2]. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח[3]. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה[4].
הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית[5].
על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר על אדמו"ר הזקן, שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל המגיד ממעזריטש, אצלו למד את כוונות בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד).
באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן[6]: "י"ג בגימטריא אחד, והוא ענין הדעת, בזה אין שייך (צריך[7]) בדיקה. י"ד הוא ענין המדות (ז' מדות דנפש האלקית ודנפש הבהמית), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: חמץ מסמל ישות (לעומת מצה שמסמל ביטול). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית[8].
מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר תפילת ערבית של הציבור[9]. הטעם לכך כתב הרבי[10], הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם אדמו"ר מוהריי"צ היה מתפלל ערבית ביחידות והיה בודק בין מנחה למעריב ומתפלל ערבית לאחרי הבדיקה.
סדר הבדיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ[11] הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהי' סמוכה לבדיקה.[12]
נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק.
בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה.
בודקים לאור נר של שעוה יחיד[13], ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את החשמל בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים.
הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר.
הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"[14], בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות[דרוש מקור]. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה.
בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו[15].
מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה[16], באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".
אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו.
אחרי הבדיקה יש לרכז במקום המשומר מילדים וכו' את כל החמץ המיועד לאכילה בערב, למחרתו בבוקר, ליל שבת ושבת בבוקר, מכיון שאם יתפזר החמץ בבית, הבדיקה לא הועילה כלום. ויזהר שלא לאכול יותר חמץ בכל הבית אלא בחדר אחד או פינה אחת, וכל פעם שיאכל חמץ ינער היטב את הבגדים שם, ויזהר במיוחד עם הילדים הקטנים שלא יפזרו חמץ בכל הבית.
את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר.
הטעמים לבדיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא[17]. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו)[18][19]. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים[20] שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "תשביתו".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הזקן, סימנים תלא, תלב, תלג, תלד, תלה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- הרבי, בדיקת וביעור חמץ, בתוך הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך בודקים חמץ? ואיך מבערים אותו?, מתוך ערוץ יהדותון
- שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, הלכות ומנהגי חב"ד בבדיקת חמץ
- הרב משה קורנוויץ, כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 280
- הרב מאיר אשכנזי, שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?
- שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב נפתלי ועקנין
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ משנה ריש מסכת פסחים.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.
- ↑ ראה פרטי הדינים בשו"ע אדה"ז סימן תלו.
- ↑ ראה פרטי הדינים בשו"ע סימן תלה.
- ↑ ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.
- ↑ ראה הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- ↑ בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.
- ↑ ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.
- ↑ היום יום יד ניסן
- ↑ אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.
- ↑ סידור אדמו"ר.
- ↑ כך משמע מלשון אדמו"ר הזקן המובא כאן.
- ↑ ואם אין לו שעוה יקח נרות אחרים
- ↑ אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.
- ↑ מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'
- ↑ אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה
- ↑ רבינו ניסים בתחילת פירושו למסכת פסחים ועוד
- ↑ תוספות פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", רבינו ניסים שם ועוד
- ↑ טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים בשולחן ערוך הרב
- ↑ רש"י במסכת פסחים דף ד' עמוד א', הר"ן בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד אחרונים רבים.