שינויים

'''קדיש''' היא תפילה הנאמרת במניין, בהזדמנויות שונות, להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[עולם]] בגילוי, והחשת הגאולה. == הרביה נוסח הקדיש==יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן [יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ] יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן  עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן ==סוגי הקדישים==*'''חצי קדיש''': הקדיש הבסיסי, הנאמר בתוך התפילה, מסתיים במילים: דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.*'''קדיש שלם''', או '''תתקבל''', נאמר אחרי תפילת [[שמונה עשרה]] והוא כולל בקשה שתתקבל התפילה: "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן".*'''קדיש יתום''' הוא קדיש ללא 'תתקבל', אלא ממשיך לאחר חצי הקדיש ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'.*'''קדיש דרבנן''' כולל תפילה לשלום חכמי התורה, והוא נאמר בסיום לימוד או סיום מסכת. ל[[מנהג חב"ד]] הוא נאמר לפני [[תפילת שחרית]] אחרי אמירת שלוש עשרה מידות ו"יהי רצון ... שיבנה בית המקדש", ןאחרי הקדיש האחרון של התפילה - כשלפניו נאמרים [[משניות]] מ[[מסכת מקוואות]]. הנוסח הנוסף לאחר חצי הקדיש: "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִין-אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא-רְוִיחָא ופרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשׁמַיָא וְאִמְרוּ אָמֵן". לאחר מכן ממשיכים ל'יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא'. == ריבוי בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא {{הערה|1וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>}}

קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג ({{הערה|ראה שו[[שלחן ערוך אדמו"ע רבנו ר הזקן ]] סנ"ה ובמ"מ שם).}}.

ה''[[חסיד'' ]] רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירצ לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]: והנה בבירור הנ"ל:

א) כבר * נפסק בשו"ע<REF> או{{הערה|1או"ח סי' סימן קל"ב ס"ב בהגהה</REF> .}} דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז ועל דרך זה הוא ג"כ גם כן ברמ"א<REF> שו{{הערה|1שו"ע יו"ד סי' סימן שע"ו סעיף ד'.</REF>}}

ב) * במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>{{הערה|1=ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>}}. וע"פ ועל פי המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>}}, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>{{הערה|1=וראה ג"כ לקו"ת גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> }} ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>{{הערה|1=כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> }} הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

ג) ובפרט * בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>{{הערה|1=ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> }} בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>{{הערה|1=הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה התפילה הם לא פחות מז'.</REF>}}

ומסיים, ע"פ על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

ד) ואין * אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

ה) כן * אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה - , דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס - בבית הכנסת היו אומרים הקדישים - , נכנס זה בסדר תפלת תפילת הצבור ואורך זמנה - , וסבור וקבל.

ו) * אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>{{הערה|1=נדפס בקונטרס ס"ח</REF> }} שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי [[ברייתא ]] דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו [[בית הכנסת]] אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

- די* בקדיש לאחרי [[תהלים]] מחלק כ"ק מו"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנח אדמו"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתבר, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנשבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים{{הערה|1=כנדפס בסידור [[תורה אור]] - [[תש"לא]].}}.

ז) בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>. אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>{{הערה|1=הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>}}.

== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים אצל הרבי==הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו:*ב' תשרי - לעילוי נשמת גיסתו, [[הרבנית שיינא]]*ו' תשרי - פטירת אמו, [[הרבנית חנה]]*כ"ד תשרי - לעילוי נשמת סבתו, הרבנית [[רחל ינובסקי (זקנת אדמו"ר שליט"א)|רחל ינובסקי]]*יו"ד כסלו - לעילוי נשמת דודו, הרב [[שמואל שניאורסאהן (דוד הרבי)|שמואל שניאורסאהן]]*י"ט כסלו - לעילוי נשמתו דודתו, הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]*יו"ד שבט - הסתלקות חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]*כ"ב שבט - הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]]*י"ג אייר - פטירת אחיו, ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]]*כ' מנחם אב - פטירת אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]*כ"ג אלול - לעילוי נשמת סבו, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]*כ"ה אלול - לעילוי נשמת אחיו, ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]

המורם מכל הנ==לקריאה נוספת==*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"לד)|מאיר אשכנזי]], אשר לדעתי יש '''חצי קדיש או קדיש שלם?''', על החידוש במנהג חב"ד לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו'ברכו' רק אחרי חצי קדיש, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחריתוסוגים שונים בקדיש, וכמששבועון כפר חב"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.ד גליון 1842 עמוד 60

== מקורות קישורים חיצוניים ==*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3748874#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה אומרים קדיש על אדם שנפטר?]''' {{בית חבד}}*הרב בנימין כהן, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-14-E.pdf שינוי סדר הקדישים בתפילה]''', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א