אמא אוזיפת מאנהא לברתא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מבשרי אחזה – המשל בחסידות{{הערה|העניין מוסבר בחסידות במספר מקומות, וביניהם: אמרי בינה שער הקריאת שמע עמ' 200, מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע עמ' כ"ה ועוד.}}== | ==מבשרי אחזה – המשל בחסידות{{הערה|העניין מוסבר בחסידות במספר מקומות, וביניהם: אמרי בינה שער הקריאת שמע עמ' 200, מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע עמ' כ"ה ועוד.}}== | ||
ה[[דיבור]] כולל שני הופכים: הוא מתהווה מ[[אותיות]] ו[[תנועות]] '''חלוקות''' זו מזו, | ה[[דיבור]] כולל שני הופכים: הוא מתהווה מ[[אותיות]] ו[[תנועות]] '''חלוקות''' זו מזו, אך משמעותו נוצרת דווקא ע"י '''צירופן''' למילים ומשפטים. חלוקת האותיות נעשית ע"י ה' מוצאות הפה{{הערה|[[שינים]], [[שפתיים]], [[חיך]], [[לשון]] ו[[גרון]].}} אך צורת האותיות וצירופן הוא מ[[קדמות השכל]]{{הערה|תניא, אגה"ק ה' – ויעש דוד שם.}} | ||
בהבנה עצמה אין אותיות (כשאדם שמתייגע '''להבין''' דבר-שכל הוא אינו חושב ב"אותיות" ומילים, אלא מתבונן ומעמיק בעצם הרעיון השכלי), אך כשמתחיל האדם להסביר "מופיעות" פתאום האותיות. אלא שכשרוצה להסביר לעצמו האותיות הן רק במחשבתו, ואילו כשרוצה להסביר לזולתו הן מופיעות גם בדיבור. ומכיון שחלוקת האותיות מגיעה רק '''אחרי''' ההבנה (כשרוצים "להוריד" אותה לדיבור או לכתיבה) נמצא שישנו "מנגנון" כלשהו האחראי על חלוקת ההבנה לאותיות המחשבה. מנגנון זה מכונה בלשון התורה "ה' גבורות [[מנצפ"ך]]". | |||
והנה, ניכר בחוש שצירופי אותיות הדיבור '''זהים''' לצירופי אותיות המחשבה. אדם יכול לשקר - לדבר (ולחשוב!) באופן שונה | והנה, ניכר בחוש שצירופי אותיות הדיבור '''זהים''' לצירופי אותיות המחשבה. אדם יכול לשקר - לדבר (ולחשוב!) באופן שונה מהבנתו - אך אינו יכול לדבר אחרת ממחשבותיו. הוא יכול לומר "שתים ועוד שתים שווה חמש" אך בשעה שאומר זאת מילים אלו עצמן '''הן הן''' שעוברות גם במחשבתו. | ||
והמסקנה, | והמסקנה, ה"מנגנון" האחראי על חלוקת האותיות במחשבה הוא הוא אשר יורד ומחלק גם את אותיות הדיבור (על ידי [[חמש מוצאות הפה]]). | ||
==הנמשל בספירות למעלה== | ==הנמשל בספירות למעלה== | ||
ספירת הבינה כלולה מכל שאר עשר הספירות וביניהן ה' הספירות שבקו השמאל - הנקראות ה' גבורות (בינה, גבורה, הוד, יסוד ומלכות{{הערה|מאורי אור אות ה' סעיף י'.}}), והן הנקראות ה' גבורות [[מנצפ"ך]]{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך עמ' א'רו.}}. גבורות אלו הן [[גבורות ממותקות]], גבורות שתכליתן חסד{{הערה|בשעה שהקדימו ה'עתר, בהוצאה הישנה עמ' תרצ"ה, בחדשה תתקמ"ג.}}, והיינו – גילוי. כלומר, | ספירת הבינה כלולה מכל שאר עשר הספירות וביניהן ה' הספירות שבקו השמאל - הנקראות ה' גבורות (בינה, גבורה, הוד, יסוד ומלכות{{הערה|מאורי אור אות ה' סעיף י'.}}), והן הנקראות ה' גבורות [[מנצפ"ך]]{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך עמ' א'רו.}}. גבורות אלו הן [[גבורות ממותקות]], גבורות שתכליתן חסד{{הערה|בשעה שהקדימו ה'עתר, בהוצאה הישנה עמ' תרצ"ה, בחדשה תתקמ"ג.}}, והיינו – גילוי. כלומר, כפי שכדי לגלות הבנה לזולת יש לצמצמה ולחלקה למשפטים, מילים ואותיות, כך כדי שיוכל האור האלוקי להתגלות בעולמות ולברוא נבראים יש לצמצמו ולחלקו לאותיות המחשבה האלוקית. | ||
אלא שבינה היא רק "אם הבנים", אמנם היא "מולידה"; אבל רק את המידות, את הספירות דז"א דאצילות – ולא נבראים. כדי שיתהוו נבראים "משאילה" ספירת הבינה את ה' הגבורות שלה לספירת המלכות, ואו אז, ע"י הדיבור האלוקי (שהוא עניינו של ספירת המלכות) נבראים הנבראים. | אלא שבינה היא רק "אם הבנים", אמנם היא "מולידה"; אבל רק את המידות, את הספירות דז"א דאצילות – ולא נבראים. כדי שיתהוו נבראים "משאילה" ספירת הבינה את ה' הגבורות שלה לספירת המלכות, ואו אז, ע"י הדיבור האלוקי (שהוא עניינו של ספירת המלכות) נבראים הנבראים. | ||
גרסה אחרונה מ־02:59, 5 במאי 2024
הביטוי אמא אוזיפת מאנהא לברתא הוא מושג שמקורו בספר הזוהר[1] ותרגומו המילולי - "האם משאילה כלים לביתה". האם והבת הם משל לספירת הבינה וספירת המלכות, ופירוש הפתגם הוא שישנו עניין מסויים (ה' גבורות מנצפ"ך) שספירת המלכות (הבת) מקבלת ("כלים") מבינה.
מבשרי אחזה – המשל בחסידות[2][עריכה | עריכת קוד מקור]
הדיבור כולל שני הופכים: הוא מתהווה מאותיות ותנועות חלוקות זו מזו, אך משמעותו נוצרת דווקא ע"י צירופן למילים ומשפטים. חלוקת האותיות נעשית ע"י ה' מוצאות הפה[3] אך צורת האותיות וצירופן הוא מקדמות השכל[4]
בהבנה עצמה אין אותיות (כשאדם שמתייגע להבין דבר-שכל הוא אינו חושב ב"אותיות" ומילים, אלא מתבונן ומעמיק בעצם הרעיון השכלי), אך כשמתחיל האדם להסביר "מופיעות" פתאום האותיות. אלא שכשרוצה להסביר לעצמו האותיות הן רק במחשבתו, ואילו כשרוצה להסביר לזולתו הן מופיעות גם בדיבור. ומכיון שחלוקת האותיות מגיעה רק אחרי ההבנה (כשרוצים "להוריד" אותה לדיבור או לכתיבה) נמצא שישנו "מנגנון" כלשהו האחראי על חלוקת ההבנה לאותיות המחשבה. מנגנון זה מכונה בלשון התורה "ה' גבורות מנצפ"ך".
והנה, ניכר בחוש שצירופי אותיות הדיבור זהים לצירופי אותיות המחשבה. אדם יכול לשקר - לדבר (ולחשוב!) באופן שונה מהבנתו - אך אינו יכול לדבר אחרת ממחשבותיו. הוא יכול לומר "שתים ועוד שתים שווה חמש" אך בשעה שאומר זאת מילים אלו עצמן הן הן שעוברות גם במחשבתו.
והמסקנה, ה"מנגנון" האחראי על חלוקת האותיות במחשבה הוא הוא אשר יורד ומחלק גם את אותיות הדיבור (על ידי חמש מוצאות הפה).
הנמשל בספירות למעלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הבינה כלולה מכל שאר עשר הספירות וביניהן ה' הספירות שבקו השמאל - הנקראות ה' גבורות (בינה, גבורה, הוד, יסוד ומלכות[5]), והן הנקראות ה' גבורות מנצפ"ך[6]. גבורות אלו הן גבורות ממותקות, גבורות שתכליתן חסד[7], והיינו – גילוי. כלומר, כפי שכדי לגלות הבנה לזולת יש לצמצמה ולחלקה למשפטים, מילים ואותיות, כך כדי שיוכל האור האלוקי להתגלות בעולמות ולברוא נבראים יש לצמצמו ולחלקו לאותיות המחשבה האלוקית.
אלא שבינה היא רק "אם הבנים", אמנם היא "מולידה"; אבל רק את המידות, את הספירות דז"א דאצילות – ולא נבראים. כדי שיתהוו נבראים "משאילה" ספירת הבינה את ה' הגבורות שלה לספירת המלכות, ואו אז, ע"י הדיבור האלוקי (שהוא עניינו של ספירת המלכות) נבראים הנבראים.
הערות שוליים
- ↑ זח"א ב' א'
- ↑ העניין מוסבר בחסידות במספר מקומות, וביניהם: אמרי בינה שער הקריאת שמע עמ' 200, מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע עמ' כ"ה ועוד.
- ↑ שינים, שפתיים, חיך, לשון וגרון.
- ↑ תניא, אגה"ק ה' – ויעש דוד שם.
- ↑ מאורי אור אות ה' סעיף י'.
- ↑ ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך עמ' א'רו.
- ↑ בשעה שהקדימו ה'עתר, בהוצאה הישנה עמ' תרצ"ה, בחדשה תתקמ"ג.