שינויים

'''הרב שמעון יעקובוביץ''' ([[י"ג חשוןחשוון]] [[תר"צ]] - – [[כ"ה חשוןחשוון]] [[תשע"ג]]) כיהן כ[[משפיע]] בית כנסת בעל התניא בשכונת 'מאה שערים' ב[[ירושלים]], ומחנך בתלמוד תורה 'מאה שערים'.

[[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו, נכדו ודודו הרב שמעון יעקובוביץ אלישיב]]נולד בירושלים בשנת תר"צ, לאביו הרב אהרן יעקובוביץ, ראש "מכון אוצר הפוסקים" ולאמו שהייתה בתו של הצדיק רבי [[אריה לוין]]. בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, בחר ללמוד בישיבת '[[אחי תמימים]]' בתל אביב, שם הושפע רבות מה[[משפיע]] הנודע הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בה ספג חסידות מהמשפיעים הרב [[משה יהודה רייכמן]], הרב [[דוד גולדברג]] והרב [[משה וובר]].

כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב אליהו צבי קרויזר, מאשא רחל, שנהג במנהגי [[הגר"א מוילנא]]. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנודע לו על דבר לימודו בישיבת [[תומכי תמימים]], התלבט ושאל על כך את רבה של [[ירושלים]] הרב בענגיס, שהורה להמשיך ב[[שידוך]].

במקביל מסר שיעור בשיחות [[הרבי הריי"צ]]. השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות. השיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב [[אברהם לידר]], הרב [[אלעזר ערנטרוי]] ויבלחט"א הרב והרב [[יצחק מאיר ערנטרוי]].

באותם ימים הוקם בירושלים סניף של "[[צעירי אגודת חב"ד]]" והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), הרב [[אלעזר ערנטרוי]], הרב [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]], הרב [[זאב דוב סלונים]], הרב [[הלל רבינוביץ]], ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחק.

במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, היה הרב [[טוביה בלוי]]{{הערה|למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון "בית משיח": ”אחרי "אחרי שהתחלתי ללמוד [[חסידות חב"ד]], הגעתי בקביעות לישיבת 'תורת אמת' כדי לשמוע את שיעורי החסידות של ה[[משפיע]] הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור היתה הייתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץ, לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי בכל מה שקשור לדרכי [[חסידות חב"ד]], וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב"ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב"ד של ממש.

הוא היה מדמויות ההוד של בית כנסת חב"ד הוותיק "בעל התניא" בשכונת "מאה שערים", ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ור' [[משה וובר]], התמנה ל[[משפיע]] [[בית הכנסת]] יחד עם ר' [[פנחס לייבוש הרצל]]. לאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. בשיעורי החסידות הרבים שמסר, השתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה של חב"ד.

==בירור מנהגי חב"ד==

בענינים מסויימים אחז ב[[מנהג]] אבותיו. בתקופה בה היתה הייתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה [[סעודה שלישית]] מידי [[שבת]]. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה.

*ר' אלחנן יעקובוביץ, [[בני ברקנחלת הר חב"ד]], חתן [[הרב ירוסלבסקי]].

*ר' אליהו עזריאל (בר"מ) אייזנבך, [[ירושלים]]*ר' אליהו עזריאל (בר"י) אייזנבך, ירושלים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים‎‏אישים בירושלים]]

[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות‎‏המנוחות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]