שינויים

{{לעריכה|נראה ככתבה}}[[קובץ:שמעון יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון יעקובוביץ]]'''הרב שמעון יעקובוביץ''' ([[י"ג חשוןחשוון]] [[תר"צ]] - – [[כ"ה חשוןחשוון]] [[תשע"ג]]) כיהן כ[[משפיע]] בית כנסת בעל התניא בשכונת ׳מאה שערים׳ 'מאה שערים' ב[[ירושלים]], ומחנך בתלמוד תורה ׳מאה שערים׳'מאה שערים'.

הרב [[קובץ:יעקובוביץ שמעון .jpg|שמאל|ממוזער|250px|]][[קובץ:יעקובוביץ .jpg|שמאל|ממוזער|250px|באירוע עם הרב [[ישראל מאיר לאו]]]][[קובץ:אלישיב2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו, נכדו ודודו הרב אלישיב]]נולד בירושלים בשנת תר״צתר"צ, לאביו הרב [[אהרן יעקובוביץ]], ראש "מכון אוצר הפוסקים" ולאמו שהייתה בתו של הצדיק רבי [[אריה לוין]]. סבובילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, בחר ללמוד בישיבת '[[אחי תמימים]]' בתל אביב, שם הושפע רבות מה[[משפיע]] הנודע הרב [[אלחנן יעקובוביץחיים שאול ברוק]]. לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, נולד בבית חסידי בה ספג חסידות מהמשפיעים הרב [[קאפוסטמשה יהודה רייכמן]], אך בימי מלחמת העולם הראשונה נדד והגיע לעיירה הרב [[דוד גולדברג]] והרב [[ליובאוויטשמשה וובר]], וכעבור שנים רבות עלה לארץ הקודש שם עמד בקשר עם חסידי ליובאוויטש. כעבור שנים נסגר המעגל כאשר נכדיו ר׳ שמעון ע״ה ויבלחט״א אחיו ר׳ אלחנן הפכו לחסידי ליובאוויטש.

בילדותו למד בתלמוד תורה ׳עץ חיים׳ הירושלמי, אך כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבת ׳בתקופה זו למדו ב'[[אחי תמימיםתורת אמת]]׳ בתל אביב, שם הושפע ' בחורים רבים שאינם מבתים חב"דיים. ר' שמעון וכמה מידידיו פעלו רבות מהמשפיע הנודע כדי לשמר את צביונה החב"די של הישיבה ועל כך קיבל עידוד מיוחד מ[[הרבי]]. כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של הרב אליהו צבי קרויזר, מאשא רחל, שנהג במנהגי [[חיים שאול ברוקהגר"א מוילנא]]. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנתיים שב לירושלים והמשיך את לימודיו שנודע לו על דבר לימודו בישיבת ׳[[תורת אמתתומכי תמימים]]׳ בירושלים, בה ספג חסידות מהמשפיעים התלבט ושאל על כך את רבה של [[ירושלים]] הרב בענגיס, שהורה להמשיך ב[[משה יהודה רייכמןשידוך]]. בסוף ימיו סבל מהמחלה הנוראה. למגינת לב בני משפחתו, שומעי לקחו ומכריו, הרב כוחותיו לא עמדו לו עוד, וב[[שבת]] פרשת [[דוד גולדברגחיי שרה]] והרב [[משה ווברתשע"ג]]השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב 'חיי אדם' בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.

כשהגיע לפרקו הוצעה לו בתו של מספר חודשים לאחר חתונתם, ייסד בעידוד הרבי בית כנסת חב"ד בשכונת "שערי חסד". שם מסר שיעורי חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב"ד: הרב [[אליהו צבי קרויזרנפתלי רוט]], שנהג במנהגי הגר"א מוילנא. חותנו העתידי בחנו בלימוד והתרשם לטובה, אך לאחר שנודע לו על דבר לימודו בישיבת והרב [[תומכי תמימיםצבי גרינוולד]], התלבט ושאל על כך את רבה של ירושלים הרב בענגיס, שהורה להמשיך בשידוך.

מספר חודשים לאחר חתונתם, ייסד בעידוד במקביל מסר שיעור בשיחות [[הרבי בית כנסת חב״ד בשכונת ״שערי חסד״הריי"צ]]. שם מסר שיעורי השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות בפני צמאי תורה וחסידות שנמנו על כל החוגים והעדות. בין שומעי לקחו שהגיעו בזכותו לחסידות חב״דהשיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם: הרב [[שמואל אלעזר היילפריןאברהם לידר]] (לימים יו״ר [[איגוד הצאצאים]]) ויבלחט״א , הרב [[נפתלי רוטאלעזר ערנטרוי]] והרב [[צבי גרינוולדיצחק מאיר ערנטרוי]].

במקביל מסר שיעור בשיחות באותם ימים הוקם בירושלים סניף של "[[הרבי הרייצעירי אגודת חב"צד]]. השיעור התקיים בביתו מידי שבת אחר הצהרים, בהשתתפות כמניין בחורים שהשתוקקו ללמוד חסידות. השיעור אכן תרם להצטרפותם של הצעירים לליובאוויטש ובהם" והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב [[אברהם לידרזושא וילימובסקי]](הפרטיזן), הרב [[אלעזר ערנטרוי]] ויבלחט״א , הרב [[יצחק מאיר ערנטרוינחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]], הרב [[זאב דוב סלונים]], הרב [[הלל רבינוביץ]], ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחק.

באותם ימים הוקם בירושלים סניף של ״בשנים אלו השתוקק מאוד להגיע אל הרבי, אלא שבקשותיו נדחו שוב ושוב על ידי הרבי עצמו, שתמה על כך שמבקש את תועלת היחיד מול תועלת הרבים - הפצת [[צעירי אגודת חסידות חב"ד]]״ והרב יעקובוביץ מונה כחבר הנהלה לצד החברים החשובים: הרב . רק לקראת חודש [[זושא וילימובסקיתשרי]] (הפרטיזן), הרב [[אלעזר ערנטרויתשי"ח]], הרב קיבל אישור מהרבי להגיע ל-[[נחום רבינוביץ770]], הרב . באופן חריג סידר [[זאב דוב סלוניםהרש"ג]], הרב [[הלל רבינוביץ]], ושני האחים היילפרין: הרב שמואל אלעזר והרב לוי יצחקבעבורו אשרת כניסה לארצות הברית.

בשנים אלו השתוקק מאוד להגיע אל הרבי, אלא שבקשותיו נדחו שוב ושוב על ידי הרבי עצמו, שתמה על כך שמבקש את תועלת היחיד מול תועלת הרבים - הפצת חסידות חב״ד. רק לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ח]] קיבל אישור מהרבי להגיע במהלך החודש נכנס מספר פעמים ל-'[[770יחידות]]. באופן חריג סידר ', כאשר בסך הכול שהה בקודש פנימה במשך אותו חודש כחמש שעות! ביחידויות אלו הורה לו הרבי להוסיף בפעילות של הפצת החסידות הן במסגרת [[הרשצעירי חב"גד]] בעבורו אשרת כניסה לארצות הבריתוהן בדרכים אחרות.

במהלך החודש נכנס מספר פעמים ל׳במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, היה הרב [[טוביה בלוי]]{{הערה|למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון "בית משיח": "אחרי שהתחלתי ללמוד [[חסידות חב"ד]], הגעתי בקביעות לישיבת 'תורת אמת' כדי לשמוע את שיעורי החסידות של ה[[יחידותמשפיע]]׳הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור הייתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץ, כאשר בסך הכול שהה בקודש פנימה במשך אותו חודש כחמש שעות! ביחידויות אלו הורה לו הרבי להוסיף בפעילות לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי בכל מה שקשור לדרכי חסידות חב"ד, וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב"ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב"ד של הפצת החסידות הן במסגרת צעירי חב״ד והן בדרכים אחרותממש."בשנים הבאות המשכתי ללמוד חסידות בביתו, וקיבלתי ממנו הסברים ותשובות לכל שאלותיי, מה שבהחלט מביא אותי לכנותו 'מורי ורבי' לחסידות".}}.

במשך השנים קירב רבים לחסידות. אחד הבחורים שהתקרבו על ידו לתורת החסידות, הוא היה הרב מסור ונתון למבצעיו והוראותיו של [[טוביה בלויהרבי]]{{הערה|למחרת ההלוויה סיפר הרב בלוי בראיון לעיתון ״בית משיח״: ”אחרי שהתחלתי ללמוד חסידות חב״ד, הגעתי בקביעות לישיבת ׳תורת אמת׳ כדי לשמוע את שיעורי החסידות של המשפיע הרב משה יהודה רייכמן. בתום השיעור היתה לי קביעות עם הרב שמעון יעקובוביץבתחילה פעל כחבר הנהלת צעירי חב"ד. גם כאשר כבר לא נשא בתפקיד הרשמי, לחזור ולשנן את תוכן השיעור. תוך כדי חזרת הדברים שאלתי שאלות רבות שניקרו במוחי המשיך לפעול בכל מה שקשור לדרכי חסידות חב״ד, וקיבלתי תשובות מרתקות ומחכימות, מה שגרם לי להתקרב יותר ויותר לחב״ד. לאחר מספר חודשים הצליח לשכנע אותי לכתוב לראשונה לרבי. ואכן כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה שהכריעה אצלי את הכף להפוך לחסיד חב״ד של ממש.״בשנים הבאות המשכתי ללמוד חסידות בביתו, וקיבלתי ממנו הסברים ותשובות לכל שאלותיי, מה שבהחלט מביא אותי לכנותו ׳מורי ורבי׳ לחסידות״.}}מבצע עליו הכריז הרבי במסירות אמיתית.

הוא היה מסור ונתון למבצעיו והוראותיו מדמויות ההוד של הרבי מה״מבית כנסת חב"ד הוותיק "בעל התניא" בשכונת "מאה שערים", ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ור' [[משה וובר]], התמנה ל[[משפיע]] [[בית הכנסת]] יחד עם ר' [[פנחס לייבוש הרצל]]. בתחילה פעל כחבר הנהלת צעירי חב״דלאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. גם כאשר כבר לא נשא בתפקיד הרשמיבשיעורי החסידות הרבים שמסר, המשיך לפעול בכל מבצע עליו הכריז הרבי במסירות אמיתיתהשתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה של חב"ד.

הוא היה מדמויות ההוד של בית כנסת חב״ד הוותיק ״בעל התניא״ בשכונת ״מאה שערים״, ועם פטירת המשפיעים הקודמים ר' [[יהושע ליפקין]] ור' [[משה וובר]], התמנה ל[[משפיע]] בית הכנסת יחד עם ר' [[פנחס לייבוש הרצל]]. לאורך השנים מסר שיעורי חסידות ודברי תורה רבים. בשיעורי החסידות הרבים שמסרשאל את הרבי בכל נושא, השתתפו צעירים ומבוגרים תושבי השכונות החרדיות שבאו לשמוע את השיעורים. בדרכו שלו הצליח לקרב רבים לאורה ולא זז כמלוא נימה מהוראותיו של חב״דהרבי.

לאורך את פרנסתו מצא במשך השנים שאל בתפקידו כ'מלמד דרדקי' בתלמוד תורה 'מאה שערים' בירושלים, והעדיף להצניע את הרבי גדולתו התורנית תחת איצטלא של תפקיד זה.גאונותו הייתה לשם דבר, על אף שעשה כל מאמץ כדי להחביא זאת מעיני הבריות. הוא היה בקי מופלג בכל נושאהש"ס, ולא זז כמלוא נימה מהוראותיו של הרביבתלמוד ירושלמי, במדרשים, רמב"ם, כמו גם ספרי [[קבלה]] וחסידות ביניהם ספר הזוהר, ספרי תורה אור לקוטי תורה ועוד רבים. כבר מגיל צעיר ידע את כל חמישה חומשי תורה בניקודם ובטעמיהם בעל פה ובדיוק נמרץ. הוא היה בקי בתחום הדקדוק, וידע לנקד ארמית בשיטתיות.

את פרנסתו מצא במשך השנים בתפקידו כ׳מלמד דרדקי׳ בתלמוד תורה ׳מאה שערים׳ כשמהדיר אחד מספרי הביאורים על ספר ה[[זוהר]] ביקש לקבל הסכמה מהבד"ץ של [[העדה החרדית]] בירושלים, והעדיף להצניע סירב הבד"ץ להעניק הסכמה בחשד שהוא נוקד בשיטה מודרנית. הם הסכימו לתת את גדולתו התורנית תחת איצטלא של תפקיד זה.גאונותו הייתה לשם דבר, הסכמתם רק לאחר שהרב יעקובוביץ קיבל על אף שעשה כל מאמץ כדי להחביא זאת מעיני הבריאות. הוא היה בקי מופלג בכל הש״ס, בתלמוד ירושלמי, במדרשים, רמב״ם כמו גם ספרי קבלה וחסידות. כבר מגיל צעיר ידע את כל חמישה חומשי תורה בניקודם ובטעמיהם בעל פה ובדיוק נמרץ. הוא היה בקי בתחום הדקדוק, וידע לנקד ארמית בשיטתיותעצמו לערוך הגהת ניקוד.

כשמהדיר אחד מספרי הביאורים על הזוהר הק׳ ביקש לקבל הסכמה מהבד״ץ של העדה החרדית בירושלים, סירב הבד״ץ להעניק הסכמה בחשד שהוא נוקד בשיטה מודרנית. הם הסכימו לתת את הסכמתם רק לאחר שהרב יעקובוביץ קיבל על עצמו לערוך הגהת ניקוד.==בירור מנהגי חב"ד==כשייסד את [[בית הכנסת ]] חב"ד בשכונת "שערי חסד", טרם היו ידועים בארץ הקודש מנהגי חב"ד בכל נושא. והוא עמל ללקט יריעה המקיפה את מנהגי חב"ד על סדר היום והשנה. לקט זה היה הראשון שעבר את הגהתו ותיקוניו של [[הרבי]] כ"לוח עראי" של מנהגי חב"ד{{הערה|הרשימה עם תיקוניו של הרבי נדפסה בסידור "שער מנחם", שהדפיס בנו ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מצפת.}}.

בנוסף נודעו מנהגי חב"ד רבים מתוך המכתבים הרבים שקיבל מהרבי על שאלותיו בעניינים כלליים ופרטיים. מתוכם: סדר קריאת התורה בימי [[חנוכה ]] בארץ הקודש, לא להמתין בתספורת הראשונה ללל[[ל"ג בעומר]], ועוד. מכתבים אלו יחד עם הרשימה הנ"ל היוו מאוחר יותר בסיס ל[[ספר המנהגים]].

בענינים מסויימים אחז במנהג ב[[מנהג]] אבותיו. בתקופה בה היתה הייתה ישיבת [[תורת אמת]] בשכונת מאה שערים, היה עורך בה [[סעודה שלישית ]] מידי [[שבת]]. לאחר שהנהלת הישיבה החליטה להפסיק את המימון לסעודה זו, שאינה נהוגה ב[[חב"ד]], כתב לו [[הרבי]] שימשיך לערוך סעודה זו והמזכירות תשלח את ההוצאות. אולם בפועל, עם קבלת תשובה זו חזרה הנהלת הישיבה לממן את הסעודה.==פטירתו==בסוף ימיו סבל מהמחלה הידועה. למגינת לב בני משפחתו ושומעי לקחו, כוחותיו לא עמדו לו עוד, ובשבת פרשת [[חיי שרה]] [[תשע"ג]] השיב את נשמתו לבוראה. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב ׳חיי אדם׳ בשכונת בתי ויטנברג לעבר הר המנוחות, שם מקום מנוחתו.

*ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]], [[צפת]].*ר' [[טוביה יעקובוביץ]], [[כפר חב"ד]].*ר' יצחק אריה לייב יעקובוביץ, [[ירושלים]].

*ר' אלחנן יעקובוביץ, [[בני ברקנחלת הר חב"ד]], חתן [[הרב ירוסלבסקי]].

*ר' אליהו עזריאל (בר"מ) אייזנבך, [[ירושלים]]*ר' אליהו עזריאל (בר"י) אייזנבך, ירושלים.*ר' יצחק אהרן שיינפלד, [[בית שמש]]. ==מקורות==*[[שבועון בית משיח]], גליון 856.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים בירושלים]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]