שינויים

[[קובץ:יוסף יצחק ייצ סילברמן.JPG|שמאלjpg|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמןמוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדקומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ובעל ו[[בעל מנגן ]] שחיבר [[ניגונים ]] רבים.

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] , [[ו' שבט]] , [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות שב[[ארצות הברית. אביו, ]] להוריו הרב משה ורחל סילברמן, כיהן כשליחו של שהיו באותו הזמן [[שלוחי]] [[הרבי לאוניבירסיטה ]] לאוניברסיטה במרילנד (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).

על פי הוראת קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח והרבי הורה להם להירשם ב[[בית חב"דרפואה|בית הרפואה]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט ושוב בירך את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"הזוג.

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור בהגיעו לגיל שלוש, פתח נכנס יחד עם אביו גן חב"ד בביתו . לכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בנו יורק בחב"ד. בהתאם בנוסף לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הילד את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר בבית משפחת קארפ והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה ובהתוועדויות של הרבי בי' שבט ובכ' מנחם אבשלח מכתב ברכה לרגל התספורת.

בשנת תשממכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א , הילד החליט לחזור ל' וב' למד בבית ספר המקומי "הברו היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס.בשנות תשמבכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ב - תשמ"ג , הורי הרב סילברמן ארגנו אוטובוס מלא עם ילדים שנסעו מידי בוקר מקולדז פארק ד,ואדלפי מרלינד לבלטימור הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חרדי חב"חפץ חייםד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב" ד, ולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (TALMUDICAL ACADEMYocean parkway)בניו יורק.בשנת תשמ"ג התקיימה תחרות מכל התלמוד תורה על לימוד מסכתות הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של משניות בעל פה.במקום ראשון זכה הילד אברהם דוד קוריצקי , במקום שני זכה הילד יצחק יוסף מנדלקורן ובמקום שלישי זכה הילד יוסף יצחק סילברמן הרבי ב-770. כפרס על לימודם כמו כן, זכו היה נוכח בכינוסי הילדים להיכנס להתברך אצל שארגן הרב שניאור קוטלר מלייקוודהכט ב-770.

בסוף שנת לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[תשמ"ב]] - תשמ"ג , קיבל הוריו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, קנדה ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו .בשנת תשמלתלמוד תורה חרדי "ד למד אצל הרב שלמה הוכלר עחפץ חיים"ה (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצקTALMUDICAL ACADEMY) . בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה "עץ חיים" .בשנת תשמ"ה המשיך את לימודיו שם אצל הרב יעקב גלוכאווסקי ע"ה (אביו של יבלח"ט הרב מנחם מענדל גלוכאווסקי שליט"א)על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

בשנות בסוף שנת תשמ"ו - תשמ"ט למד בישיבה קטנה בנר ישראל בטורנטו . בחלק מהשנים ג, השתתף בשיעורים שהתקיימו בחסידות "במחתרת" : לפעמים בחדר האוכל לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו,לפעמים בפנימיה - בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרו אז הוא החל ללמוד חסידות בישיבה . המשפיעים ומגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן . בשנת תשמבתלמוד תורה "ח , משגיח הישיבה תפסו את לומדי השיעור חסידות עץ חיים"על חם" בשיעור שהתקיימה בספרייה של הישיבה, הפסיק את השיעור באמצע , פיזר את משתתפי השיעור ואסר על כל המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה אצל הרב שלמה הוכלר (כי אם בחברותותמתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) באמרו שזהו נגד עמדת הישיבהובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי. שנה לאחר מכן לקראת בר המצווה, המשגיח כבר לא היה בישיבה .הרב גלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה.ביום הבר מצווה בו' שבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי.

בשנת בשנים [[תשמ"ו]] - [[תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן מכתב ארוך לרבי וכתב את צדדי ספקותיו לגבי איפה ללמוד בשנה הבאה ]] הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. היות והוא היה במצב של בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "עד דלא ידעבמחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי לורנץ והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלזחי כהן... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק . עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ...בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב מנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם. כעבור שנה, לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו , דובשנת תשמ"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו [[משגיח]] הישיבה תפס את הדוח לרבי דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב.הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חבלומדי השיעור חסידות "ד שיחיו . הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"דעל חם" זה לעצמו בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, אולם הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא הבין איזה "ספיקות" יש אסר.הוא שאל את הבחורים : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"בשנה שלאחר מכן ה[[משגיח]] כבר לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ..היה בישיבה.

בשנות תשבפורים תשמ"נ - פסח תנש"א המשיך במסגרת החבדית בטורנטו עם התמים לימא וילהלם .ט, לאחר פסח הסעודה, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון , אנגליה כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. בשנת תשנ(מכיוון שהיה במצב של "ב למד בישיבת עד דלא ידע"תורת אמת" ירושלים . בשנת תשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת , המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). לקראת פסח , הסתפק באם להמשיך ללמוד בישיבה בצפת או באם לחזור חלק מהמקומות שהציע ללמוד ב"770" וביקש מאביו לשאול את היו בפילדלפיה אצל הרב גרונר לשאול את עצת הרבי באם להישאר בצפת או לא אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. הרב גרונר שאל את הרבי לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, אבל הוא חשב שכנראה הרבי לא רצה לענות . כאשר אביו בישר לו שהרבי לא רוצה לענות להתייחס למכתבו, הציע שרב גרונר ישאל את הרבי באם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה והחליט ללמוד. במסגרת החבדית שהציע הרב גרונר אכן שאל את הרבי והרבי ענה בראשו לחיוב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. אז נזכר שגם בשנת לאחר [[פורים]] תש"מ נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, כשהוריו שאלו ושלח את הרבי איפה הילד ילמד הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה בדיוק אותו תשובה .. בראש חודש אלול : {{ציטוטון|באם יש ספיקות, תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף וללמוד עם תלמידי הקבוצה שנסעו ללמוד בשנת תשננא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרבי ענה בראשו לחיוב . בין השנים תשנהרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד - תשרי תשנ"ח זה לעצמו, למד באולם הוא לא הבין איזה "770ספיקות" יש. בסוף תשרי תשנ"ח כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, נישא לרייעתו, לאה לבית משפחת ברוידא, בתו של הרה"ג משה אהרון ברוידא שליט"א , רב שכונת דרום גבעתיים הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר חתונתו פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד בכולל ב[[ישיבת חח"צמח צדקל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב" ירושלים - [[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר.

בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות[[משה אהרון ברוידא]], רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].

קודם נישואי הוריוקיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים("special children"). לקראת לידתוהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתוהרב יעקב יורוביץ', בהגיעו לגיל שלושהרב יוסף בנימין וואזנר, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ההרב [[תספורתיקותיאל פרקש]], והרבי בירך אותו שיהיה חסידהרב יעקב מאיר שטרן, ירא שמיים ולמדןורבנים נוספים.בשנת תשפ"ג קיבל תעודה לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל. בנוסף לכך , הרבי גם שלח לו מכתב ברכה לרגל התספורת==משפחתו==בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד.

לקראת הבר-מצווה, קיבל מכתב ברכה מאת הרבי לרגל הבר-מצוהחתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.

ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]]חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולריםמקסיקו.

 קיבל סמיכה לרבנות ולדיינות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] ורבנים נוספיםבנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים.

===מגיד משפיע ומגיד שיעור בישיבות וכוללים===* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים.

* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. * בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]]. * בשנת [[תשס"ט]] כיהן לשנה כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].

נכון לעכשיו מכהן * בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור בכולל ב[[כולל אברכים ]] בחריש.* בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.   ===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי ===  * בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשע"ג]] מלמד קריאה בגני חב"ד באלעד.* בשנת [[תש"פ]] מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.* בין השנים [[תשפ"א]]-[[תשפ"ב]] מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.* בשנת [[תשפ"ג]] משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.* בשנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.

בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות וכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת ]] '''"בית מנחם"''' בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת [[בית הכנסת ]] '''"אור מנחםאהל רינה"''' בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות. 

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית , שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

===רב ומורה , מורה צדקוראש קהילת בית חב"ד אלעד ===בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת ]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים. זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תשתשע"עו]], התבקש התמנה על ידי רב קהילת חב"ד אלעד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק בעיר אלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.בשנת תשע"ו התמנה על ידי הרה"ג אשר זיגדון שליט"א כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.

==בעל מנגן==כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל בשנת [[בר מצוהתשע"ח]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו התמנה על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויותחברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.

בשנת [[תשנכיום קהילת בית חב"ה]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאלד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.

===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)=== * '''חיים שאל ממך''' - בשנת [[תשנ"ב]]. * '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנתשפ"ג]].* '''ה' מלך''' - [[תשנהתמנה על ידי מכון הלכה חב"ד]].* '''open your eyes''' - [[תשנ"ה]].* '''v'nizke''' - [[תשנ"ה]]כמשיב במכון. * '''לכו נרננה''' - [[תשנ"ו]]. * '''שירו לה' שיר חדש''' - [[תשנ"ז]]. * '''אור זרוע לצדיק''' - [[תשנ"ח]]. * '''מזמור שירו''' - [[תשנ"ט]].* '''ה' בציון גדול''' - [[תש"ס]]. * '''וקדשתם את שנת החמישים''' - [[תש"ס]]. * '''מזמור לתודה''' - [[תשס"א]]. * '''לדוד מזמור''' - [[תשס"ב]].* '''אשכילה''' - [[תשס"ב]]. * '''תפילה לעני''' - [[תשס"ג]].* '''לדוד ברכי נפשי''' - [[תשס"ד]]. * '''ברכי נפשי''' - [[תשס"ה]].* '''הודו לה' קראו בשמו''' - [[תשס"ו]]. * '''זכרני ה' ברצון עמך''' - [[תשס"ז]]. * '''הודו לה' כי טוב''' - [[תשס"ח]]. * '''נכון לבי אלקים''' - [[תשס"ט]].* '''אודה ה' מאד בפי''' - [[תש"ע]]. * '''מטה עוזך''' - [[תשע"א]]. * '''ראשית חכמה''' - [[תשע"ב]].* '''זרח בחושך''' - [[תשע"ג]].* '''מי כה' אלוקינו''' - [[תשע"ד]].* '''בצאת ישראל''' - [[תשע"ה]].* '''לא לנו''' - [[תשע"ו]]

* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות , יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]* '''"שערי גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)* '''"שמירת הגוף ונפשוהנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה ושמירת גוף ונפש לאדמו"ר הזקן ונלווה עליו קונטרס בל , שמירת הגוף והנפש ובל תשחית מהדורה שלישיתעם סיכום הדינים הלכה למעשה'''- בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]]. ( ;ספרים בשלבי עריכה לדפוס) * '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.  ==בעל מנגן==   כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (בשלבי עריכה לדפוסכשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות. בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיוםבהווה]][[קטגוריה:קהילת חב"ד אלעדרבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]][[קטגוריה: אישיםבאלעד]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]