1,275
עריכות
שינויים
←פעילות ציבורית
{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[מוסקבה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ה]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע : "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".
כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מ[[קנאה]] בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.
ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד ב-[[770]] אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני [[י' שבט]] [[תש"י]] אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.
ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.
ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.
מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.
ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}.
בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.
בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצונ כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:
{{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}.
===משפיע ומחנך===
[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'[[קבוצה]]'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך ל[[התקשרות]] ל[[רבי]].
במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].
בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[לייבל שפירא]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.
==פעילות ציבורית==
===מסעות בקרב גדולי תורה===
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|בפגישה עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרון שטיינמן]]]]
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|בביקורו אצל הרב [[חיים קנייבסקי]]]]
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.
בהרבה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.
בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.
בהתוועדות [[פורים]] [[תשל"ט]], ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט [[יגדל א-להים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"{{הערה|"מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.}}.
===סיפורי חסידים===
===דעותיו בענין משיח===
[[קובץ:Image (1).png|שמאל|ממוזער|ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]]]
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב]{{קישור שבור}}, עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כדמיון בלבדעם זאת עודד ושוחח על חשיבות הכרזת יחי ונימק זאת בכוחה הרוחני של ההכרזה{{הערה|[https://col.org.il/news/26654 ראיון עם ראו לדוגמה וידאו 'ר' יואל על זהות משיח], בעיתון כפר חב: יחי - ודאי שזה נכון' מתאריך י"ד, ה' ג שבט ה׳תשס״ז, באתר colתשס"א בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.}}.
==סוף ימיו==
== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]* קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}}
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה והרבנים [[מנחם מענדל ברוד|כמה]] ו[[משה מרינובסקי|אברכים]], עבור מדור בשם זה ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הספר יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}. מהדורה חדשה ומתוקנת - על "תורה ומצוות" בשנת [[תשפ"ב]] בהוצאת [[מעיינותיך]] ובעריכה מחודשת של הרב ברוד, ונכלל בו הקונטרס "גדרן של מצוות חוקים ומשפטים".* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, . חלק א - [[תשע"ה]]. מהדורה חדשה עם הוספות, יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, [[תשפ"ב]]. חלק ב - [[תשפ"ב]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] והרב [[מאיר שלמה קפלן]]* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, - אלול [[תש"פ]], בעריכת ר' אברהם גולדשמיד*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג*'''משולחנו של ר' יואל''' - הוצאת יחד [[תשפ"ב]], ליקוט מתוך הספרים "בדרכי החסידים"*'''כולו אורה''' - הוצאת [[מעיינותיך]] [[תשפ"ג]], לקט שיחות שנמסרו על ידי ר' יואל ונערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל פלדמן (נתניה)|מנחם מענדל פלדמן]] עבור גיליונות [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1koc74Eob-zXIPAmbH3DYH4Qq_DLolvuD/view פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב].}}
===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''[[האמנתי כי אדבר]](הוצאה ב')''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'.* '''שמענו מר' יואל''' - בהוצאת [[חזק הו"ל]], תשפ"א חודש לאחר פטירתו
== לקריאה נוספת ==
== קישורים חיצוניים ==
;שיעורים:
* [http://video.chasidut.net/videos/load/hachozer שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר "חסידות נט" {{וידאו}}
* [https://www.chassidus.com/rebyoel/ שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר [[היכל מנחם]]
* [https://otzerhachassidus.com/play/?filter%5boz_presenter%5d%5b%5d=%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%94%d7%9f שיעורים], באתר [[אוצר החסידות]]
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', '''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf חלק שלישי]''' מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}
*[https://col.org.il/news/147061 כשהחוזר הרב יואל כהן עצר את הבחורים: "לא לערבב ניגונים"{{col}}]
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפיעים]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]