תיקון שגיאה
(תיקון שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תקנות הרבי}} | {{תקנות הרבי}} | ||
'''השיעורים היומיים''' | '''השיעורים היומיים''' הם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות [[הרבי]] מדי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם. | ||
==חלוקת השיעורים== | ==חלוקת השיעורים== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}. | באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}. | ||
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד' | לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכג].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}. | ||
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}: | בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}: | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]]. | בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]]. | ||
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]].}}. | בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]]. קובץ "[https://mbakodesh.org.il/wp-content/uploads/2020/11/פתגמים-לחודש-כסלו.pdf פתגמים קצרים מרבותינו נשיאנו לחודש כסלו]".}}. | ||
====ימי ספירת העומר==== | ====ימי ספירת העומר==== | ||
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]] החל מן הראשון, בו לומדים את דף השער, כלומר החלטה וכוונה כללית ללמוד בלי נדר המסכת, הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים | על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]] החל מן הראשון, בו לומדים את דף השער, כלומר החלטה וכוונה כללית ללמוד בלי נדר המסכת, הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהם מאכל בהמה.}}. | ||
==זמני הלימוד== | ==זמני הלימוד== | ||
[[קובץ:החסיר בשיעוריו.jpg|ממוזער|מענה הרבי ליהודי שכתב לו אודות קשיים ב[[פרנסה]]: '''אולי | [[קובץ:החסיר בשיעוריו.jpg|ממוזער|מענה הרבי ליהודי שכתב לו אודות קשיים ב[[פרנסה]]: '''אולי החסיר לאחרונה - בשיעוריו בתורה וכיוצא בזה בעניני מצוות.{{ש}}אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא - גם האמיתית) להיעדר ההטבה בהנזכר לעיל''']] | ||
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם. | למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
==סגולת הלימוד== | ==סגולת הלימוד== | ||
{{ | הרבי תלה פעמים רבות את הצינור לברכה בשמירה על השיעורים היומיים{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rosenfeld-Junik%20-%20Adar%2028,%205775.pdf תשורה רוזנפלד כ"ח אדר תשע"ה עמוד 23].}}. | ||
==עזרים ללימוד השיעורים היומיים== | ==עזרים ללימוד השיעורים היומיים== | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[תקנות הרבי]] | *[[תקנות הרבי]] | ||
* [[חת"ת לילדים (מיזם)]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר ה[[חת"ת]], הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א. | *'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)| זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר ה[[חת"ת]], הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א. | ||
*'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב. | *'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב. | ||