117
עריכות
←מתורתו
(←מתורתו) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]]. | {{דמות | ||
|שם= רבי אהרן מקרלין | |||
|תאריך לידה=[[תצ"ו]] | |||
|תאריך פטירה=[[י"ט ניסן]] [[תקל"ב]] | |||
|מקום פעילות=[[פולסיה]], [[ליטא]] | |||
|תחומי עיסוק= [[אדמו"ר]], [[דרשן]] | |||
}} | |||
'''ר' אהרן מקרלין''' (מכונה '''רבי אהרן הגדול''') היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]], ומייסד [[חסידות קרלין]]. | |||
== אביו == | == אביו == | ||
| שורה 27: | שורה 34: | ||
כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}. | כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}. | ||
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים". | פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים"{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 41: | ||
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים. | בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים. | ||
== פטירתו == | |||
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | ||
אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח"א עמ' 12.}}. | |||
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}. | זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}. | ||
פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}. | |||
== מתורתו == | == מתורתו == | ||
המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ"ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) "ארוממך ה' כי דליתני", אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט"ו באב ד"ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}. | המשל הידוע מ[[תורה אור]] אודות [[הגבהת התחתון]], שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ"ז פירש מה שאמר [[דוד המלך]] ב[[תהלים]] (ל, ב) "ארוממך ה' כי דליתני", אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם{{הערה|[[המגיד מקוזניץ'|עבודת ישראל]] דברים לט"ו באב ד"ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.}}. | ||
כל אחד ואחד צריך להאמין ב[[בעל שם טוב]] בשלושה דברים: 1. ש[[אליהו הנביא]] לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות ו. [[למען ידעו]] עמ' 220 אות לא. [[לקוטי סיפורים]] מדור הבעש"ט אות כג, ומדור אדה"ז אות א. [[רשימות דברים]] עמ' 60 וש"נ.}}. | |||
הניגון [[והיא שעמדה (ניגון)|והיא שעמדה]] שלימד הרבי בשנת תשט"ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||