שינויים

{{דמות|שם=הרב אליהו יוחנן גוראריה|תמונה=הרב גורארי.jpg|תאריך לידה=[[כ"ט כסלו]] [[תשי"ב]]|מקום פעילות=[[חולון]]|תחומי עיסוק=[[תמונהשלוחי קודש|שליח הרבי לאה"ק]], רב העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]].}}[[קובץ:42998.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב גוראריהבמסירת שיעור בישיבת [[חח"ל צפת]]]]הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ורבה , רבה של העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאיםלצד ספרים ובהם תיעוד חב"די-היסטורי, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.

== תולדות חיים ==[[קובץ:02-02-2022-18-16-11-144A3874-758x505.jpg|ממוזער|הרב גוראריה בכינוס רבנים כנגד [[מיהו יהודי|רפרומות הגיור]], תשפ"ב]]הרב גוראריה נולד בתל ב[[כ"ט בכסלו]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]], להוריו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה ומרת [[טעמא גוראריה]]. בילדותו היגרה המשפחה לוהוא נכד הרב [[ניו יורקשמריהו גוראריה]], שם למד בישיבות והרב [[תומכי תמימיםאליעזר קרסיק]] בברוקלין והיה ממצוייני הישיבהשניהם מחשובי עסקני חב"ד בתל אביב.

העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעהב[[ערב ראש השנה]] [[תשי"ג]], והן של עולם המחקרבהיותו תינוק, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת"היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], תוך כדי התהוותהשם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו בהוראתו המפורשת של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב[[הרבי]] סיים את לימודי ה"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות[[סמיכה]]", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים לרבנות עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994בטרם נישואיו, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל והוסמך על אפשרות משיחיותו של הרביידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש)הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

הרב ד"ר יצחק קראוסמאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת ברוקיבל תעודת-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיחכושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו כמו כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של גרעין משיחי בחב[[כפר חב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי]].

ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חבבשנת [[תשל"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי ו]] נשלח הרב גוראריה על ידי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלתל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם הקים את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. ביתו עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואההרבנית רבקה בת הרב [[דוד ברוומן]]. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר והוא גיסם של חב"ד גם ללא-יהודיםהרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] והרב [[יהושע מונדשיין]].

קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים במשך מספר שנים שימש כמנהלה הגשמי של מימוש התפיסה המשיחיתישיבת חח”ל ב[[צפת]]{{הערה|1=דרוש פירוט השנים}} וזכה בעקבות כך למענות מיוחדים מהרבי.

זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגיבשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרבה של "קריית שרת" ב[[חולון]]. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעימאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלהד]] ב[[ארץ הקודש]].

שאלות נוספות שאינן עולות בשלהי [[תשרי]] [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון. הרב גוראריה עומד בראש מכון המחקר "[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]", מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ"ח [[אותיות]], שכולל רמ"ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו. במשך השנים פרסם טורים הלכתיים ב[[עיתון כפר חב"ד]] שם הביא לעומק את מנהגי חב"ד בנושאים שונים וסיבת המנהג. ==עידודים מהרבי על עריכת ספריו==הרב גוראריה זכה והרבי עודד באופן מיוחד את עריכת והוצאת ספריו, הןהעוסקים בהלכה ומנהג והן העוסקים בתיעוד תולדות חסידי חב"ד. בראיון שהעניק לכפר חב"ד{{הערה|[https: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית//chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע"ה]]}}, או שהרבי היה צריך להתגבר פירט את מענות הרבי איליו בעת התייסדות מכון אהלי שם והוסיף וסיפר על התנגדות בתחום זה? ובכללמענות שקיבל אודות עריכת תולדות החסידים. ==רבה של חולון==הרב גוראריה מכהן מאז תשנ"ט כרבה של חולון בה גרים קרוב ל-200, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה 000 תושבים. חלק מהשנים כיהן כרב יחיד והיו תקופות בהן כיהן גם רב ספרדי ראשי. במסגרת תפקידו מנהל הרב את ההנחה שמדובר בעידן משיחימחלקות נישואין, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתןכשרות ועוד. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספיםובה בעת הקים אימפריית מוסדות חב"דיים אותם מנהלים שלוחים בראשות השליח הרב גוראריה.

[[תמונהקובץ:חקרי מנהגים.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']][[קובץ:ברית_נתן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'ברית נתן']][[קובץ:חתוך אוצר חסידי חבד ספר.jpg|ממוזער|150px|הדמיית הספר 'אוצר חסידי חב"ד']]*'''תולדות יצחק אייזיק''', תולדות הרב [[יצחק אייזיק מהומיל]], [[מכון אוהלי שם]], [[כפר חב"ד]], [[תשמ"ז]]

*'''ציצית הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית ]] ו[[מנהגי חב"ד]], [[תשמ"ח]].*'''חקרי מנהגים (חב"ד)''' - 2 6 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב"ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שםשב[[חולון]], [[תשנ"ט]] שב-[[חולוןתשע"ה]].*'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס"ז]].*'''רמ"ח אותיות'''- אוסף רמ"ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס"ו.*'''ברית נתן'''- טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, מכון אהלי שם, תשס"ז{{הערה|נקרא על שם אביו הרב [[נתן גוראריה]].}}.*'''תולדות ברוך מרדכי'''- תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס"ח.*'''תולדות [[שמואל מונקעס]] והחתונה הגדולה בז'לובין''' - מכון אהלי שם, [[תשע"א]].*'''ילקוט גור אריה''' (2 כרכים), תשע"ז*'''צדיקים וידידים''' - סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות בין [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] וסיפורי נישואי נכדיהם ב{{ה|חתונה הגדולה בז'לובין}}, תשע"ז*'''אהלי ליובאוויטש''' (3 כרכים) - מאסף לדברי ימי חב"ד נשיאיה וחסידיה, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ג.*'''[[אוצר חסידי חב"ד (ספר)|אוצר חסידי חב"ד]]''' - תולדות חסידי חב"ד לפי דורות, חלק א - חסידי [[אדמו"ר הזקן]] - [[תשפ"ב]], חלק ב - חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] - [[תשפ"ג]], חלקים ג ד - חסידים [[אדמו"ר הצמח צדק]] - [[תשפ"ד]].;ההדיר*'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' -במהדורת צילום מחודשת, עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תרע"ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע"ב]].*'''סדר ברכת המזון''' - מאת רבי נתן בן שמשון שפירא אב בית דין הוראדנא, תשע"א. ==משפחתו== חתניו:*הרב [[יהודה טייכטל]] - שליח הרבי ורב העיר [[ברלין]], [[גרמניה]].*הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי ורב העיר דרזדן, גרמניה.בניו:*הרב [[ דוד גוראריה ]]- השליח הראשי ויו"ר מוסדות חב"ד ב[[חולון]].*הרב [[אליעזר גוראריה]] - שליח הרבי ל[[קרקוב]], [[פולין]].*הרב מנחם מענדל גוראריה - שליח הרבי לאטלנטה, ג'ורגיה.*הרב שמואל גוראריה - שליח הרבי ל[[בולטימור]], מרילנד. == לקריאה נוספת =={{בית|הרב שלום יעקב חזן|הרב אליהו יוחנן גוראריה נבחר לרבה הראשי של חולון|201|48-49|תשנ"ט}}*[[שבועון בית משיח]], מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות השלוחים לארץ הקודש: הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]], הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע"ה]]*[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2047 [[מנחם ברונפמן]], דמויות ההוד רואות אור

== קישורים חיצוניים ==*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע"ה]]*'''[http://shop.chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הביקור-בישיבה-שחולל-מהפך-ביחס-לחבד/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב"ד]''' {{וידפו|}}*'''[http://shturem.net/index.php?urlsection=prodnews&prod_idid=2174 לרכישת הספר 14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'חקרי המנהגיםמילה של חסיד'] - אתר ''' {{שטורעם}}*'''[[חב"ד אינפוhttp://shturem.net/index.php?section=news&id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]] שופ.'''{{שטורעם}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: גוראריה אליהו יוחנן}}[[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה אליהו יוחנן]][[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]][[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]][[קטגוריה:דיינים]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|גוראריה אליהו יוחנןבהווה]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|]][[קטגוריה:אישים בחולון]][[קטגוריה:משפחת גוראריה אליהו יוחנן]][[קטגוריה:צוות מכון אהלי שם]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]][[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]][[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]][[קטגוריה:סופרים חב"דיים]][[קטגוריה:מחברים תורניים]][[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]