שינויים

|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]|כינוי=אדמו"ר מהורשהרש"ב

|מקום פטירה=[[רוסטוב]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}} '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920)) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם.

===לידתוילדותו ונעוריו===אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד רבי שלום דובער לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.

כשנה לפני כן, ביום [[י' כ"ו בכסלו]] שנת בשנת [[תרתרכ"כא]], חלמה אימו נערכה [[חלוםברית מילה|ברית המילה]] בו ראתה את אמה, מרת לאחר שנדחתה בהוראת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרההצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]] ואת סבה, בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמוסבו אדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל השם על פי [[י"ט כסלותורת החסידות]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה להש: {{ציטוטון|רש"רבקהב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר הונולד כ'חשוון תרכ". אמה סיימה: "סבאא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמושיש בזה שני כפי"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"שן, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב שהוא הרומז על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאיכתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא חוברת ג'שלום דובער, עמ' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ואדמוכ"ר האמצעיח - ל.}}.

ביום [[כ"ו בכסלו' בחשוון]] בשנת שנת [[תרכ"אד]] , נערכה ה[[ברית מילה|ברית המילהתספורת]]של אדמו"ר הרש"ב, לאחר שנדחתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק מיום התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[כחיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ז בחשווןר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.

===תספורת והכנסה לכנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"חדרר הרש"===ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[כ' בחשווןחדר]] שנת " שהיה ב[[תרכ"דחדר שני]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"בבית המדרש הקטן אצל סבו, אמר הסבא אדמו"ר הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש שאת ה. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[תספורתהמלאך מיכאל]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו . הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הילד שיישן בחדרוהסוכריות. בבוקרב[[ערב פסח]], כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' בזמן בדיקת כיסי ה[[חיים בער חיימסוןבגד]] שיטול את ידיו ים של הילדהילדים, ואדמוקרא [[אדמו"ר הצמח צדק אמר ]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיוהסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם:

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{ציטוטוןהערה|פך השמן '''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[רוחניהרז"א]] שנתן מורנו , ובמסורת החב"דית ישנם [[הבעל שם סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טובראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב] לתלמידו מורנו הרב ] חלק א' ע' 313. [[המגיד ממזריטשתשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] למשוח את חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר הזקןהמהר"ש]] לנשיאות לדורותיועל בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', הנה בכח זה נמשח חותני - אדמועמ' 27).}}על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר האמצעיהרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילדלחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.

כנהוג, הבגיל 14 היה בקי בכל [[הכנסה לחדרסדר נשים]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדרמשניות בעל פה|בעל פה]]" שהיה ב, בשנת [[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמותרל"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאלה]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בהוא החל לשמש כ[[ערב פסחחוזר]], בזמן בדיקת כיסי השל אביו המהר"ש ולכתוב [[בגדהנחה|בגדיםהנחות]] של הילדים{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלןעמ' 10.}}.

מידי יום היה לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב נכנס לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו רבי הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסבוהר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, אדמוושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ר הצמח צדקח וחזר [[משניות]] בעל-פה, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיואך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

{{ערך מורחב|ערך====[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}השידוך====בילדותו שהה בין אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סביו אדמו"ר הצמח צדק. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]]. , הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה"כבר בהיותו בגיל 4 בלבד. שאל ר' יוסף יצחק את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועה.}}

ביום כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[י' סיווןסמיכה]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדיםלרבנות, כמנהג בית הרב. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי כשהגיע מועד החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - תבע אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובלמהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. של זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"הגלות]] ב- בעיירה [[ירושליםליובאוויטש]] (מתוך אמונה ב. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[ביאת המשיחאוורוטש]]){{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

בתקופה שקדמה לחתונה הורה ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה)|רבקה שניאורסון]] לרבנותלליובאוויטש, כמנהג בית הרבאך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

כשהגיע מועד החתונהבחתונה לא השתתף אבי החתן, תבע אדמו"ר מהרהמהר"ש לעשות את , בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[גלותדא"ח]] - בעיירה וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[ליובאוויטשמוחין דאמא]]. בפועלולכן נוסעת אם החתן, בעקבות סיבות שונותואילו [[לעתיד לבוא]], לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה שאז יתגלה [[אוורוטשמוחין דאבא]] (מקום מגורי אבי הכלה), אהיה גם אני עצמי שם".

====החתונה====באדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[מוצאי שבתשטריימל]] פרשת תצאבחתונתו, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטשובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבתביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.

בחתונה לא השתתף רצונו של אבי החתןהיה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, אדמוכדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"ר המהרשבת [[שבע ברכות]]"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתואך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני החתונהשבת, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו"ר המהרוהגיעו במוצ"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם , כשחזר אמר [[דאלו אביו, "ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתןר האמצעי), ואילו [[לעתיד לבוא]]ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שםעם לב מבין".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.====שבע ברכות====רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין". עם היות על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטשבליובאוויטש, אך אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות התוועד הרבי שלוש פעמים. מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד התוועדות עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)הרבי|שניאור זלמן אהרן שניאורסוןהתוועד]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}הרבי שלוש פעמים.

ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שולייםהערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר [[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך"{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר ]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שולייםהערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שולייםהערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהרהמהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"נמ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים.  בשנת [[תרנ"ה]] החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[תרנ"ז]] הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"ב וע"ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס.}}. בשנת [[תרס"ב]] הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]], בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את המפעל. בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]]. בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}} בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.  במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}} אדמו"ר הרש"ב נטל חלק פעיל ב[[משפט בייליס]], ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס. אדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבניםכגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם. ===ייסוד ישיבת תומכי תמימים==={{ציטוט צף|כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}

אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.בבשנת [[כסלותרמ"ד]] [[תרנהוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשייםעמ' ה. בחודש הראשון היה סגור בחדרו}}, ובבשנת [[כתרמ"ד טבתו]] הוא יצא מחדרו לתפלה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותובני משפחתו.  ===ביקורו אצל פרופסור פרויד===

בחורף ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[תרסכ"גד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (1903כל פעם למשך חמשה ימים) נסע הרבי לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[ווינהמוסקבה]] עם בנו הרבי הריי"צ ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל בשביל להתרפא, הרופאים והטיפולים שנעשו אמרו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן אז שנשארו לו טיפול בחשמלרק כמה חודשים לחיות, שהועיל להחזרת התחושה בידו. בשל כך הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתוהחליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעילאו לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.

בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח בחורף [[תרס"ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]] עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הרבי בנו אדמו"ר הריי"צ מובאים שני תיאורים לשיחות בין השנייםונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבינתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך "המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו נחת רוח{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}‏.

[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער{{ערך מורחב|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]], שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע המסע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד. באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] (תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.)}}

בבחודש [[חשוון]] [[תרע"חו]] פתח עזב אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזראליובאוויטש]], ובו הודפס ועבר ל[[סידור רוסטוב]]בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב, בתוך הגולה}}.

בחורף [[תר"פ]] כבשו הבולשביקים את [[רוסטוב]], לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, הסתלקניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{הערת שולייםציטוט צף|לאחר זמן ההסתלקות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי נטמן הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|קברואוהל אדמו"ר הרש"ב]] הוקם על קברו של אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[בית העלמיןמשה דובער ריבקין]] היהודי ברוסטובאשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, ובשנת הרב [[תרצחנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו"טר הרש"ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]]בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, בעקבות כוונת הרב [[השלטון הקומוניסטישניאור זלמן ברגר]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחרהמשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.

לאחר ההסתלקות קיבל ===העברת האוהל=== בחורף שנת [[תרצ"ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את הנשיאות בנו יחידו, ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר הריישליט"צא)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).

==שלוחיו==אדמו"ר הרש"ההעברה בפועל בוצעה ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיוחודש אדר]] לקהילות [[רוסיהת"ש]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. כמו כן שלח את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב ), ר' [[שמואל לויטיןמשה וולף לאבאק]] ואחרים ל, ר' [[גרוזיהנחמן לוקשין]], ואת הרב ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרובאברהם קצנלסון]] והרב , ר' [[אברהם חיים נאהיונה איידלקופ]] ל, ור' [[סמרקנדחיים ישראל עפשטיין]] בבוכרה. על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.

== תמונתו ==בשנת [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקוריתתשמ"ט]]אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. באחת מהפעמים שהלך אדמו"ר הרש"ב ל', בהסכמת [[תשליךהרבי]]' הוא הבחין באדם שהחזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא{{הערת שוליים|הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור'[[המלך במסיבואבי טאוב]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תר"פ]] תיכנן לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאיתלאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לחסידים שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים חשבו אף הם להצטרף למסע, והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה, שנתנה את הסכמתה, וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את ==שלוחיו ברוסיה==אדמו"ר הרש"בשלח תמימים מבוגרים או נשואים, וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב{{הערת שולייםכ[[שליחות|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נשלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו.

==שלוחיו ליהודים [[הרבנית חיה מושקאיהדות ספרד|ספרדים]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני ==אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[נחום יצחק קפלןשלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[[בוכרה]]{{הערת שולייםהערה|כפר תולדות חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33ברוסיה הסוביייטית, סכור לאברהם, נודע בשיעורים, שם נדפס גם הציור (עמוד 21)[https://he. הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.

===התמונה השנייהתמונתו =={{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]][[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]]אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

בבשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם , והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונהאו קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95מיהו-%D7%A8%D7%91%D7%99רבי-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9Dשלום-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8דובער-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9Fשניאורסאהן-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"] ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].

*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.

*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדותעם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]'''.

;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב. *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות. *'''[[קונטרס התפילההתפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלההתפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.

 ===שנים צעירות===*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34* [[אברהם חנוך גליצנשטייןמנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[ספר התולדותשבועון כפר חב"ד]] - 1882 עמוד 45*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206 *ר'[[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]] ===קבלת הנשיאות===*ר''[[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[קה"תשבועון בית משיח]] 595  ===הסתלקות===* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595*המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס. *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 *הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62 *גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[תשע"ג]]* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]] ===תולדות ופרשיות מיוחדות=== *יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ*[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[שבועון בית משיח]], 923*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב]]*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37* '''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[אלישיב קפלוןשלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 36*[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"בתוך הגולהם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש" - ב, [[רוסטובשבועון כפר חב"ד]]גליון 2002 עמוד 28{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}

*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}} *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן תשעה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"הב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} 

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשווןי"ג בתשרי]] - [[תרכתרמ"אג]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}} 

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]][[קטגוריה:משפחת שניאורסוןש]]