פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{מפנה|רבי שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]|כינוי=אדמו"ר מהורשהרש
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=[[רוסטוב]]
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי='''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר ]] הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], נכדו בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש]]|ראו=) ו[[שלום דובער רבקה שניאורסון (נכד אשת אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש)|שלום דובער רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]}}בעולם.
'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].
==תולדות חיים==
===לידתוילדותו ונעוריו===אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד לאביו [[רבי שלום דובער לאביו שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל ורבקה ]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] , חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו, ואדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב , ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמוואדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.
ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.
===תספורת והכנסה ל"חדר"===ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי נערכה ה[[תספורת]] של אדמו"ר הרש"ב, אמר הסבא [[בהוראת אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר המהרהרש"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן ב בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתושל הצמח צדק, וכשהתעורר אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.
{{ציטוטון|פך השמן כנהוג, ה[[רוחניהכנסה לחדר]] שנתן מורנו של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[הבעל שם טובחדר]] לתלמידו מורנו הרב " שהיה ב[[המגיד ממזריטשחדר שני]] למשוח של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[אדמו"ר הזקןערב פסח]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - בזמן בדיקת כיסי ה[[אדמו"ר האמצעיבגד]]ים של הילדים, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (קרא [[אדמו"ר המהר"שהצמח צדק]]) ובכח זה הנני מושח את הילדלנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.
כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"נכנס עם אחיו רבי [[חדרשניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]אל הסב, אדמו" ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה במשתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילדבילדותו, זרק עליו סבו היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[סוכרהרז"א]]יות באומרו שהם נזרקו על ידי , ובמסורת החב"דית ישנם [[מלאך מיכאלסיפורי חסידים]]רבים בקשר לתקופה זו. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[סוכרתשמ"ב]]יותחלק א' ע' 313. בערב [[פסחתשמ"ז]] בזמן בדיקת כיסי החלק ב' ע' 304. [[בגדתשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת|בגדיםמדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] של הילדיםעל בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}}על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', קרא עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הצמח צדקהרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] לנכדו ושאלו מה עשה עם ה{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[סוכרשולחן ערוך]]יות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.
מידי יום בגיל 14 היה בקי בכל [[אדמו"ר הרשסדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל"בה]] נכנס עם אחיו רבי הוא החל לשמש כ[[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר חוזר]] של אביו המהר"ש)ולכתוב [[הנחה|שניאור זלמן אהרן שניאורסוןהנחות]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיועמ' 10.}}.
===לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[נישואיןלימוד תורה]]=======שידוך====בילדותו שהה {{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב]] רבות בבית סביו לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[אדמודא"ר הצמח צדקח]]והתפלל עד השעה 10:00. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[יוסף יצחק שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש)|יוסף יצחקשניאור זלמן אהרן שניאורסון]] עם בתו שטערנא שרה. והר' שלום מקדין [[אדמו"ר הצמח צדקנגלה]] אמר עליהםעד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17: 00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"חתן וכלהח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. שאל ר' ב[[ערב שבת]] וב[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחקמוצאי שבת]] את בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועהאמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}} .
ביום י' [[סיוון]] ===נישואיו==={{ערך מורחב|ערך=[[תרכחתונת הרבי הרש"הב]] הוחלט וסוכם על }}השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרלהרש"ה]] בלבת דודתו [[ירושליםהרבנית שטערנא שרה]] (מתוך אמונה בביאת משיח), הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.
בתקופה שקדמה לחתונה כשהתקרב זמן החתונה, הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.
כשהגיע מועד החתונהב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, תבע ביום [[אדמוי"ר מהרא אלול]] [[תרל"שה]] לעשות את התקיימה החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן הבעיר [[גלותאוורוטש]] - בעיירה . התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[ליובאוויטשרבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בפועללליובאוויטש, אך בעקבות סיבות שונות עיכוב לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה אוורוטשצפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.
====חתונה====בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[מוצאי שבתה' באלול]] פרשת תצא, ביום נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[ידא"א אלול תרלח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "העכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו ולכן נוסעת אם החתן והכלה יחד עם הרבנית , ואילו [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסוןלעתיד לבוא]] ל, שאז יתגלה [[ליובאוויטשמוחין דאבא]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבתאהיה גם אני עצמי שם".
בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם אמר לבנו החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, בשלא יחבוש את ה[[יום ראשוןשטריימל]] ה' באלול נסע [[בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש]] ללוות ביקש את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר הכובע והסיר ממנו את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם"נוצתו.
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. [[אדמו"ר המהר"ש]] ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.====שבע ברכות====רצונו של אבי החתן, היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה [[ליובאויטש]] מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[שבע ברכות]]", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (ה[[צמח הצמח צדק]]), מהסבא ([[אדמו"ר האמצעי]]), ומאב הסבא ([[אדמו"ר הזקן]]), עם לב מבין".
עם היות על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטשבליובאוויטש, אך [[אדמו"ר המהר"ש]] היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אף מאמר אמר ריבוי עצום של [[מאמר]]י מאמרי חסידות - (32!, ו"). ב[[שבת]] שבע ברכות", [[התוועדות עם הרבי|התוועד ]] הרבי שלוש פעמים, גליויים נפלאים גילה הרבי באותה שבוע, בין היתר הסביר גם במעלת בנו, החתן.
מיד לאחר החתונה אמר ===קבלת הנשיאות===[[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסוייםקובץ:מפת ליובאוויטש. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שולייםjpg|שמאל|ממוזער|250px|במפת העיירה [[שבתליובאוויטש]] נהג [[, בה כיהן אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמוכאדמוהמהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}. ==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] הסתלק [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שולייםהערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב ש[[אדמושאדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר{{הערת שוליים|[[ד"הדיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך" וב[[חנוכה]] {{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"תנו רבנן נר חנוכהג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר ]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).
בשנת האבילות נהג ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב]] בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שולייםהערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.
בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[חודש אלולראש השנה]] [[תרמתרנ"גד]], לקראת סוף שנת האבילותהחל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, נכנסו החברים המלמדיםלקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, הרב להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[שמואל גרונם אסתרמןלוח היום יום]] והרב משה אל הרב מחשיב [[אברהם מזמביןהרבי]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. רראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה469 ואילך). הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש}}.
בשנת [[תר"נ]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ל[[יחידות]] באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}. לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב ש[[אדמושאדמו"ר הרש"ב]] יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.
==עסקנות ציבורית==
בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"נ מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.===ייסוד ישיבת תומכי תמימים==={{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא [[אדמו"ר הרש"ב]] לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר [[אדמו"ר הרש"ב]] את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.
שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, בבשנת [[שמחת תורה]] [[תרסתרנ"אה]], אמר [[החל אדמו"ר הרש"בלהיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] {{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[שיחהתרנ"ז]] בפני תלמידי התמימיםהוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, המבוססת על דברי וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[חז"לליובאוויטש]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתועל ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|כתובות ט'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"בוע"ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]]}}.
===אסיפת הרבנים עת"ר==={{ערך מורחב|ערך=בשנת [[אסיפת הרבנים עתתרס"רב]]}}בשנת הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[תר"עדוברובנה]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי[[יק"א]] שיממן את המפעל.
באסיפה זו השתתפו 42 נציגים בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של הקהילות היהודיות ברוסיה[[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, ועל פיה נקבעו הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלהשנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].
תחת הנהגתו של בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, התאחדו עלינו לומר גלוי לעין כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל העניניםשכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדתאין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}}
==בריאותו==בשנת [[אדמותר"ר הרש"בע]] היה בעל התקיימה בעיר [[גוףפטרבורג]] חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות, בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.ב[[כסלו]] [[תרנאסיפת הרבנים תר"אע|אסיפת רבנים כללית]] חלה בחום קשהמטעם השלטונות, למשך כחודשיים, ובחודש הראשון היה סגור בחדרושעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפלהועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותוובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.
במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור=ביקורו אצל פרופסור פרויד==='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}
בחורף ה'תרסאדמו"ג (1903) נסע הרבי לווינה עם בנו ר הרש"ב נטל חלק פעיל ב[[הרבי הריי"צמשפט בייליס]] ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעילואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.
בנוסף לטיפוליםאדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הוא דחף להוצאת הספר [[הרבי הריי"צאור לישרים]] מובאים שני תיאורים לשיחות {{הערה|'''בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרביגלות לגאולה''', וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותהעמ' 10. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר }} שהביא את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח'דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, מאחר שעל פי הרגשתויטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע ויאריכו בזה את רצונואורך הגלות}}. פרויד אמר על כך אדמו"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיגר הרש" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לוב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, ובכך פרש ממנה{{הערה|קובץ "יעוררו רגש הרוממות בנפשו[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}.
== מליובאוויטש לרוסטוב ==[[קובץ:בית הרשהרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רים והרבנים כגון רבי [[אדמו"ר הרש"בחיים מבריסק]] ב[[רוסטוב]]]]בחודש , הרב [[חשווןחיים עוזר גורודזי'נסקי]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונההחפץ חיים]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זוכמה מהם.
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[==ישיבת תומכי תמימים=={{ציטוט צף|כ' בחשוון]]"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, יום הולדתו הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (שעל נהר דוןוורשא)|התמים]], חוברת ו', שבניהם למדו בעמ' ד'.}}{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]}}ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, ש[[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[, קרא אדמו"ר הרש"בלוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] קיבל את בקשתם וביום . חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[כתורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "ח בחשוון[[תמימים]] הגיע ל" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[רוסטובי"ז אלול]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חבבחר אדמו"ר הרש"דב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמןשלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום ב[[י"ט בכסלושמחת תורה]] שנת [[תרעתרס"וא]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[, אמר אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויותשיחה]] של בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[אדמו"ר הרשחז"בל]] ברוסטוב"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, נהגו החסידים לנגן ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייבחיילי בית דוד]].
ב[[תרע"ח]] פתח [[==בריאותו==אדמו"ר הרש"בהיה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] ברוסטוב את בית הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[דפוס עזראתרמ"ו]], ובו הודפס הוא יצא ל[[סידור רוסטובמסע יאלטה|הרי יאלטה]]אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.
==שלוחי אדמוב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ר הרשז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב==א''', עמ' 173.}}.
בחורף [[אדמותרס"ר הרש"בג]] שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות (1903) [[רוסיההמסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]]עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, כמו כן שלח בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]]הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.
== תמונתו ==[[קובץ:אהרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|התמונה המקורית]]בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת תמונתו של [[אדמו"ר הרש"בשצולמה זמן קצר לפני פטירתו]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון ==אחרית ימיו===== המעבר לרוסטוב ==={{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (אשת אדמותרע"ר הרש"בו)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.}}
לצורך הנפקת הויזה צילמו את בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]] עזב אדמו"ר הרש"באת [[ליובאוויטש]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא ועבר ל[[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב, בתוך הגולה}}.
== [[הסתלקות]]ו =הסתלקותו===
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"א ב[[אדר]] }}בחורף [[תר"פ]], כבשו הבולשביקים את [[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלהלאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. ד"ר לנדאבעקבות הסכנות בדרכים, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלהובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו [[מים]] קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק [[אדמו"ר הרש"ב]] לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ביגיעו אליו, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחיםוהתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.
ביום שני בבוקרבסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינטוב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב'ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, שם ציפתה אשת ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אשת אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב)יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צלכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], יחד עם החסיד הרב ר' [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת הר'טיפוס[[נתן גוראריה]], ר' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"[[צבי הירש גוראריה]], ר לנדא' [[זלמן הבלין]], דור"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקיי לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממההרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. בבוקר יום השישיזקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות דוסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמולנדאהרש"ב היה כל העת כמו חיות, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאןובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ההחלטה הייתה שכדי להקל על [ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"בהיה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] יש לשנות את שיטת טיפולהשבת עמה התפלל בימיו האחרונים.
למחרתכל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, יום השבתפנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], החריף משעה לשעה מצבו של הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].[[אוהל אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של |אוהל אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו ]] הוקם על קברו של [[אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאוייםאשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, כמו בזמנים בהם היה בהרב [[דבקותחנוך גליצנשטיין]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[תולדות אדמו"ר הרש"בע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ההמשפיע שלא חזר תולדות הרב [[טבעאברהם ברוך פבזנר]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת}}.
בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. ב===העברת האוהל=== בחורף שנת [[מוצאי שבתתרצ"ט]] בשעה עשר, פקח לפתע תיכננו שלטונות [[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] להרוס את עיניו והביט באדמו"ר בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, אישר את הכתבים אני משאיר לכםההעברה. קחו אותי להוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[זאל]] לוי יצחק שניאורסון (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אב אדמו"ר הריישליט"צ נ"ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו"ר הריי"צ)|לוי יצחק שניאורסון]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו (אביו ואמר לו: "של [[התפעלותהרבי]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|אשכבתא דרבי.}}!").
ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[אדמות"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר הרש"ב' [[צמח קוטמן]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של ר' [[אדמו"מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר הרש"ב' [[משה וולף לאבאק]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם ר' [[אדמו"נחמן לוקשין]], ר הזקן' [[אברהם קצנלסון]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני ר' [[הסתלקותיונה איידלקופ]]ו, אף הוא בור' [[מוצאי שבתחיים ישראל עפשטיין]] קודש. על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.
לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע בשנת [[אדמותשמ"ר הרש"בט]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. , בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צהרבי]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, הוקמה המצבה והגדר על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאתהרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].
במשך כל תקופת מחלתולאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, היה [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.
ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של ==שלוחיו ברוסיה==אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניושלח תמימים מבוגרים או נשואים, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. כ[[אדמו"ר הרש"בשליחות|שלוחיו]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב לקהילות [[אדמו"ר הריי"צרוסיה]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, וה[[נשמה]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}מנת לחזק את היהדות במקומות אלו.
===הלוויתו===זקני ומכובדי שלוחיו ליהודים [[אנ"שיהדות ספרד|ספרדים]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של [[==אדמו"ר הרש"בשלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב. [[אדמו"ר הרש"בבוכרה]] היה עטוף{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, מלבד התריכיםסכור לאברהם, גם בנודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[טליתחב"ד אורג]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.}}.
בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר == תמונתו =={{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמיןתמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק }}[[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"שקובץ:ציור הרש''ב. לפני הקבורה, פנה [[אדמו"png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר הריי"צ]] אל הרב ' [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיקנחום יצחק קפלן]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית שהוגה על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בידי [[ליובאוויטשהרבנית חיה מושקא]]. ===העברת ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]]=== חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על ה[[אוהל קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|אוהל200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]] של קבר אדמו"ר הרש"בהקפיד שלא יצלמו אותו. בחורף שנת ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תרצתר"טפ]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של [[אדמו"ר הרשסמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב]] והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של [[אדמועמ' 50 הערה 67:"ר הרש"ב]] אל בית...ולאידך -עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצכשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('בא 155פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[אדמו"ר הריי"צהרבנית חיה מושקא]] שאישר העירה שהתמונה אינה מתארת את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[לוי נחום יצחק שניאורסוןקפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כש[[שטריימל]]לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}
את ההעברה ביצעו החסידים; ר' בשנת [[צמח קוטמאןתש"פ]]התגלתה תמונה חדשה, רעליה כתוב "''' [[מענדל קאנטאר]] רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (משרת בבית הרבאייר), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם [[נגלה]] מחזה מדהים - גופו הקדוש של [[והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב]] נשאר שלם וה[או קרוב משפחתו{{הערה|[טלית]] שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניוhttps://chabad. החסידים נטלו את ה[[גוף]info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר{{אינפו}}}}.
==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יהי־ה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"חקיח, ה.}}.#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני [[תקיעת שופר]] בראש השנה.#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-תקיעת שופר בראש השנה.#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על [[אדמו"ר הרש"ב]] ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]], ולעיתים בסדר ניגונים מנוגן על הסדר כניגון של [[אדמו"ר הרש"ב]].
==ספריו (חלקי)==*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. *'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדותעם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]'''. ;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.*'''[[חגיםקונטרס התפלה]] ומועדי השנה''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.*'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.
;קונטרסים*'''כמו כן, כתב מאמר לספר [[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילהאור לישרים]]. ==משפחתו==*'''בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרשהריי"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות. צ]]*'''נכדתו [[קונטרס עץ חייםהרבנית חיה מושקא]]''' - קונטרס אותו כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.*'''נכדתו [[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנערחנה גוראריה]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב. *'''נכדתו [[קונטרס התפלהשיינא הורנשטיין]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.
==לקריאה נוספת==
 ===שנים צעירות===* '''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אברהם חנוך גליצנשטייןאדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34*[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[ספר התולדותשבועון כפר חב"ד]] - 1882 עמוד 45*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206 '[[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]] ===קבלת הנשיאות===''[[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[קה"תשבועון בית משיח]] 595  ===הסתלקות===* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595*המשפיע שלא חזר, ר'[[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב''גזע חסידים''' - התיעוד המלא ניסן תשס. *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על העברת קברו.הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 * הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62 *גזע חסידים, ר'''[[אגרות קודש (שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.* [[רפאל נחמן כהןמנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[ליובאוויטש וחייליהתשע"ג]]'''.* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רפאל נחמן כהןרוסטוב]] ===תולדות ופרשיות מיוחדות=== *יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, '''[[שמועות וסיפוריםשבועון בית משיח]]'''.גיליון 200* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[שניאור זלמן ברגראברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[עבד אברהם אנכישבועון בית משיח]] על שלוחי 317*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317*[[שניאור זלמן ברגר]] לגרוזיה., [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ* [[שניאור זלמן ברגר]]ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[נודע בשיעוריםשבועון בית משיח]] על שלוחי , 923*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"בבשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] לסמרקנד.1353* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב.]]*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ* '''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[שניאור זלמן ברגרחנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]]גליון 1882 עמוד 37*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[המשפיע שלא חזרשבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנרשלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]].עמוד 36* הרב [[אלישיב קפלוןמנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"בתוך הגולהר הרש" - ב, [[רוסטובשבועון כפר חב"ד]].גליון 2002 עמוד 28{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}}*'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{הערות שולייםלחלוחית}}  
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשווןי"ג בתשרי]] - [[תרכתרמ"אג]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}} 
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*ש]]
30,224

עריכות