שינויים

|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]|כינוי=אדמו"ר מהורשהרש"ב

|מקום פטירה=[[רוסטוב]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

{{פירוש נוסף|נוכחי='''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר ]] הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], נכדו בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש]]|ראו=) ו[[שלום דובער רבקה שניאורסון (נכד אשת אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש)|שלום דובער רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]}}בעולם.

===לידתוילדותו ונעוריו===אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד לאביו [[רבי שלום דובער לאביו שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל ורבקה ]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] , חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו, ואדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב , ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמוואדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.

===תספורת והכנסה ל"חדר"===ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי נערכה ה[[תספורת]] של אדמו"ר הרש"ב, אמר הסבא [[בהוראת אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר המהרהרש"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן ב בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתושל הצמח צדק, וכשהתעורר אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.

{{ציטוטון|פך השמן כנהוג, ה[[רוחניהכנסה לחדר]] שנתן מורנו של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[הבעל שם טובחדר]] לתלמידו מורנו הרב " שהיה ב[[המגיד ממזריטשחדר שני]] למשוח של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[אדמו"ר הזקןערב פסח]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - בזמן בדיקת כיסי ה[[אדמו"ר האמצעיבגד]]ים של הילדים, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (קרא [[אדמו"ר המהר"שהצמח צדק]]) ובכח זה הנני מושח את הילדלנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.

כנהוג, הוכנס מידי יום היה אדמו"ר הרש"בנכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, ביום התספורת שלואדמו"ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', ללימודים בעמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[חדרהרז"א]], ובמסורת החב" שהיה בדית ישנם [[חדר שניסיפורי חסידים]] של בית המדרש הקטן אצל סבורבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, אדמו"ר הצמח צדקוהפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של הילדחג הסוכות תשי"א], זרק עליו סבו וכן התוועדויות [[סוכרתשמ"ב]]יות באומרו שהם נזרקו על ידי חלק א' ע' 313. [[מלאך מיכאלתשמ"ז]]חלק ב' ע' 304. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את ה[[סוכרתשמ"ט]]יותחלק ב' ע' 431. ועוד.}}. בערב {{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[פסחאדמו"ר המהר"ש]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדיםעל בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}}על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', קרא עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הצמח צדקהרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] לנכדו ושאלו מה עשה עם ה{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[סוכרשולחן ערוך]]יות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.

מידי יום בגיל 14 היה בקי בכל [[אדמו"ר הרש"בסדר נשים]] נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)משניות בעל פה|שניאור זלמן אהרן שניאורסוןבעל פה]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.===בשנת [[נישואין]]=======שידוך====בילדותו שהה [[אדמותרל"ר הרש"בה]] רבות בבית סביו הוא החל לשמש כ[[אדמו"ר הצמח צדקחוזר]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמושל אביו המהר"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' ש ולכתוב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)הנחה|יוסף יצחקהנחות]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועהשם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}} .

ביום י' לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[סיווןלימוד תורה]] {{הערה|ב[[תרכ"השבת]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשניםנהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03: ראשונה00 לפנות בוקר, שנייהובכל ימות השבוע בשעה 04:00, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשניםעסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}00. הסבא - לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] התחייב לתת חמש מאות רובלוהר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מידושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[תרלמשניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"הח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]]נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית] ]. ב[[ירושליםערב שבת]] (מתוך אמונה בביאת משיח)וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

בתקופה שקדמה לחתונה הורה ===נישואיו==={{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}השידוך בין אדמו"ר המהרהרש"ש]] לבנו, החתן, להבחן ולקבל ב לבת דודתו [[סמיכההרבנית שטערנא שרה]] לרבנות, כמנהג בית הרבהוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.

כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות , לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

====חתונה====ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול ]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה)]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]]לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, בביום ראשון [[יום ראשון]] ה' באלול ]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימאדאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל ה[[שטריימל]] בחתונתו , ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסא קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. [[אדמו"ר המהר"ש]] ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.====שבע ברכות====רצונו של אבי החתן, היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליבאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (ה[[צמח צדק]]), מהסבא ([[אדמו"ר האמצעי]]), ומאב הסבא ([[אדמו"ר הזקן]]), עם לב מבין".

עם היות רצונו של אבי החתן היה שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטשוהכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, אך כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[אדמו"ר המהר"ששבע ברכות]] היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה", ואף אף מאמר ריבוי עצום של [[מאמר]]י חסידות - 32!אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ו"ב[[ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת]] שבע ברכות, והגיעו במוצ"ש, התוועד הרבי שלוש פעמיםכשחזר אמר לו אביו, גליויים נפלאים גילה הרבי באותה שבוע"יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), בין היתר הסביר גם במעלת בנומהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), החתןעם לב מבין".

מיד לאחר החתונה אמר [[על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00כל שבעת ימי המשתה, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (בן אדמו"ר המהר"ש32)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני שבע ברכות [[תפילת ערביתהתוועדות עם הרבי|התוועד]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}הרבי שלוש פעמים.

===קבלת הנשיאות===[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]], בה כיהן אדמו"ר הרש"ב כאדמו"ר.]]

ביום [[י"ג [[תשרי]] [[תרמ"ג]] הסתלק [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שולייםהערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב ש[[אדמושאדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר{{הערת שוליים|[[ד"הדיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך" וב[[חנוכה]] {{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"תנו רבנן נר חנוכהג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר ]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב]] בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שולייםהערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"בלקבל אנשים ל[[חודש אלוליחידות]] באופן זמני. ב[[תרמראש השנה]] [[תרנ"גד]], לקראת סוף שנת האבילותהחל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, נכנסו החברים המלמדיםלקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, הרב להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[שמואל גרונם אסתרמןלוח היום יום]] והרב משה אל הרב מחשיב [[אברהם מזמביןהרבי]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. רראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה469 ואילך). הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש}}.

בשנת [[תר"נ]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}. לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב ש[[אדמושאדמו"ר הרש"ב]] יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"נ מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.===ייסוד ישיבת תומכי תמימים==={{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא [[אדמו"ר הרש"ב]] לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר [[אדמו"ר הרש"ב]] את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, בבשנת [[שמחת תורה]] [[תרסתרנ"אה]], אמר [[החל אדמו"ר הרש"בלהיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] {{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[שיחהתרנ"ז]] בפני תלמידי התמימיםהוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, המבוססת על דברי וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[חז"לליובאוויטש]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתועל ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|כתובות ט'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"בוע"ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]]}}.

===אסיפת הרבנים עת"ר==={{ערך מורחב|ערך=בשנת [[אסיפת הרבנים עתתרס"רב]]}}בשנת הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[תר"עדוברובנה]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי[[יק"א]] שיממן את המפעל.

באסיפה זו השתתפו 42 נציגים בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של הקהילות היהודיות ברוסיה[[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, ועל פיה נקבעו הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלהשנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].

תחת הנהגתו של בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, התאחדו עלינו לומר גלוי לעין כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל העניניםשכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדתאין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}}

==בריאותו==בשנת [[אדמותר"ר הרש"בע]] היה בעל התקיימה בעיר [[גוףפטרבורג]] חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות, בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.ב[[כסלו]] [[תרנאסיפת הרבנים תר"אע|אסיפת רבנים כללית]] חלה בחום קשהמטעם השלטונות, למשך כחודשיים, ובחודש הראשון היה סגור בחדרושעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפלהועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותוובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.

במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור=ביקורו אצל פרופסור פרויד==='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}

בחורף ה'תרסאדמו"ג (1903) נסע הרבי לווינה עם בנו ר הרש"ב נטל חלק פעיל ב[[הרבי הריי"צמשפט בייליס]] ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעילואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.

בנוסף לטיפוליםאדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הוא דחף להוצאת הספר [[הרבי הריי"צאור לישרים]] מובאים שני תיאורים לשיחות {{הערה|'''בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרביגלות לגאולה''', וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותהעמ' 10. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר }} שהביא את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח'דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, מאחר שעל פי הרגשתויטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע ויאריכו בזה את רצונואורך הגלות}}. פרויד אמר על כך אדמו"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיגר הרש" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לוב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, ובכך פרש ממנה{{הערה|קובץ "יעוררו רגש הרוממות בנפשו[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]"‏.}}.

== מליובאוויטש לרוסטוב ==[[קובץ:בית הרשהרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רים והרבנים כגון רבי [[אדמו"ר הרש"בחיים מבריסק]] ב[[רוסטוב]]]]בחודש , הרב [[חשווןחיים עוזר גורודזי'נסקי]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונההחפץ חיים]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זוכמה מהם.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[==ישיבת תומכי תמימים=={{ציטוט צף|כ' בחשוון]]"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, יום הולדתו הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (שעל נהר דוןוורשא)|התמים]], חוברת ו', שבניהם למדו בעמ' ד'.}}{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]}}ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, ש[[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[, קרא אדמו"ר הרש"בלוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] קיבל את בקשתם וביום . חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[כתורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "ח בחשוון[[תמימים]] הגיע ל" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[רוסטובי"ז אלול]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חבבחר אדמו"ר הרש"דב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמןשלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום ב[[י"ט בכסלושמחת תורה]] שנת [[תרעתרס"וא]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[, אמר אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויותשיחה]] של בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[אדמו"ר הרשחז"בל]] ברוסטוב"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, נהגו החסידים לנגן ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייבחיילי בית דוד]].

ב[[תרע"ח]] פתח [[==בריאותו==אדמו"ר הרש"בהיה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] ברוסטוב את בית הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[דפוס עזראתרמ"ו]], ובו הודפס הוא יצא ל[[סידור רוסטובמסע יאלטה|הרי יאלטה]]אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

==שלוחי אדמוב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ר הרשז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב==א''', עמ' 173.}}.

בחורף [[אדמותרס"ר הרש"בג]] שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות (1903) [[רוסיההמסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]]עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, כמו כן שלח בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]]הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.

== תמונתו ==[[קובץ:אהרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|התמונה המקורית]]בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת תמונתו של [[אדמו"ר הרש"בשצולמה זמן קצר לפני פטירתו]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון ==אחרית ימיו===== המעבר לרוסטוב ==={{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (אשת אדמותרע"ר הרש"בו)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.}}

לצורך הנפקת הויזה צילמו את בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]] עזב אדמו"ר הרש"באת [[ליובאוויטש]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא ועבר ל[[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב, בתוך הגולה}}.

=== הסתלקותו ===

ביום חמישי בלילה, כ{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"א ב[[אדר]] }}בחורף [[תר"פ]], כבשו הבולשביקים את [[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלהלאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. ד"ר לנדאבעקבות הסכנות בדרכים, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלהובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו [[מים]] קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק [[אדמו"ר הרש"ב]] לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ביגיעו אליו, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחיםוהתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

ביום שני בבוקרבסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינטוב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב'ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, שם ציפתה אשת ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אשת אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב)יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צלכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], יחד עם החסיד הרב ר' [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת הר'טיפוס[[נתן גוראריה]], ר' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"[[צבי הירש גוראריה]], ר לנדא' [[זלמן הבלין]], דור"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקיי לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממההרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. בבוקר יום השישיזקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות דוסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר לנדאהרש"ב היה כל העת כמו חיות, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאןובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ההחלטה הייתה שכדי להקל על [ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"בהיה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] יש לשנות את שיטת טיפולהשבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

למחרתכל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, יום השבתפנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], החריף משעה לשעה מצבו של הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].[[אוהל אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של |אוהל אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו ]] הוקם על קברו של [[אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאוייםאשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, כמו בזמנים בהם היה בהרב [[דבקותחנוך גליצנשטיין]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[תולדות אדמו"ר הרש"בע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ההמשפיע שלא חזר תולדות הרב [[טבעאברהם ברוך פבזנר]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת}}.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. ב===העברת האוהל=== בחורף שנת [[מוצאי שבתתרצ"ט]] בשעה עשר, פקח לפתע תיכננו שלטונות [[אדמו"ר הרש"ברוסטוב]] להרוס את עיניו והביט באדמו"ר בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, אישר את הכתבים אני משאיר לכםההעברה. קחו אותי להוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[זאל]] לוי יצחק שניאורסון (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אב אדמו"ר הריי"צ נשליט"ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו"ר הריי"צ)|לוי יצחק שניאורסון]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו (אביו ואמר לו: "של [[התפעלותהרבי]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{מקור}}!").

ההעברה בפועל בוצעה ב[[אדמוחודש אדר]] [[ת"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר הרש"ב' [[צמח קוטמן]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של ר' [[אדמו"מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר הרש"ב' [[משה וולף לאבאק]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם ר' [[אדמו"נחמן לוקשין]], ר הזקן' [[אברהם קצנלסון]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותור' [[יונה איידלקופ]], אף הוא בור' [[מוצאי שבתחיים ישראל עפשטיין]] קודש. על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע בשנת [[אדמותשמ"ר הרש"בט]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. , בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צהרבי]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, הוקמה המצבה והגדר על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאתהרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].

במשך כל תקופת מחלתולאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, היה [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של ==שלוחיו ברוסיה==אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניושלח תמימים מבוגרים או נשואים, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. כ[[אדמו"ר הרש"בשליחות|שלוחיו]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב לקהילות [[אדמו"ר הריי"צרוסיה]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, וה[[נשמה]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}מנת לחזק את היהדות במקומות אלו.

===הלוויתו=שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==זקני ומכובדי אדמו"ר הרש"ב שלח את הרב [[אנ"ששמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של ל[[אדמו"ר הרש"סמרקנד]] ב[[בוכרה]] היה כל העת כמו חיות{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיוסכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"בchabad. org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[אדמו"ר הרשחב"בד אורג]] היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.}}.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר == תמונתו =={{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב, לכיוון |תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}[[בית עלמיןקובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|בית העלמיןציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק , שהוגה על ידי [[תלמידי התמימיםהרבנית חיה מושקא]]]] ובודדים מזקני אנ[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"שב. לפני הקבורה, פנה png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]]אדמו"ר הרייהרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"צפ]] אל הרב , סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[אברהם ברוך פבזנרהרבנית חיה מושקא]]העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[אליעזר קרסיקנחום יצחק קפלן]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות מזכרונו את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים תואר פני הרבי הרש"בכש[[ליובאוויטששטריימל]]לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

===העברת הבשנת [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]]=== חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על ה[[אוהל אדמותש"ר הרש"ב|אוהל]] של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"טפ]]התגלתה תמונה חדשה, שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של [[אדמועליה כתוב "ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. [[אדמו"ר הריי"צ]] שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]. את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (משרת בבית הרבאייר), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם [[נגלה]] מחזה מדהים - גופו הקדוש של [[והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב]] נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניואו קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad. החסידים נטלו את ה[[גוף]info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר{{אינפו}}}}.

#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יהי־ה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"חקיח, ה.}}.#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני [[תקיעת שופר]] בראש השנה.#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-תקיעת שופר בראש השנה.#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].

==ספריו (חלקי)==*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.

*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. *'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדותעם הרבי|התוועדויות]] בבחגים ומועדי השנה.*'''[[חגיםהגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]] ומועדי השנה'''.

;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}*'''[[חנוך לנער (קונטרס העבודה)|חנוך לנער]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]]המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.*'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם. *'''[[קונטרס עץ חייםהחיים]]''' - קונטרס אותו כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנערהעבודה]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"בעבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות. *'''כמו כן, כתב מאמר לספר [[מענה לשוןאור לישרים]]''' . ==משפחתו==*בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - קונטרס ובו הסדר שהנהיג [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]]*נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]] לומר על קברי הצדיקים.*נכדתו [[חנה גוראריה]]*נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]

 ===שנים צעירות===*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34* [[אברהם חנוך גליצנשטייןמנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[ספר התולדותשבועון כפר חב"ד]] - 1882 עמוד 45*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206 *ר'[[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]] ===קבלת הנשיאות===*ר''[[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[קה"תשבועון בית משיח]] 595  ===הסתלקות===* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595*המשפיע שלא חזר, ר'[[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב''גזע חסידים''' - התיעוד המלא ניסן תשס. *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על העברת קברו.הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 * הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62 *גזע חסידים, ר'''[[אגרות קודש (שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.* [[רפאל נחמן כהןמנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[ליובאוויטש וחייליהתשע"ג]]'''.* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רפאל נחמן כהןרוסטוב]] ===תולדות ופרשיות מיוחדות=== *יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, '''[[שמועות וסיפוריםשבועון בית משיח]]'''.גיליון 200* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]* הרב [[שניאור זלמן ברגרשלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[עבד אברהם אנכישבועון בית משיח]] על שלוחי 317*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] לגרוזיה., פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ* [[שניאור זלמן ברגר]]ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[נודע בשיעוריםשבועון בית משיח]] על שלוחי , 923*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"בבשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] לסמרקנד.1353* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב.]]*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37* '''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[שניאור זלמן ברגרתש"פ]]עמוד 37*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[המשפיע שלא חזרבעל שמועה]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנרשלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]].עמוד 36* הרב [[אלישיב קפלוןמנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, [[רוסטובשבועון כפר חב"ד]].גליון 2002 עמוד 28{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}

*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}}*'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{הערות שולייםלחלוחית}}  

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשווןי"ג בתשרי]] - [[תרכתרמ"אג]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}} 

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*ש]]