פתיחת התפריט הראשי

שינויים

== בן המלך החולה ==
דרכו של [[המגיד ממזריטש]] הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם{{הערת שולייםהערה| למרות שהיה תלמידו}}. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.
ראה זאת [[אדמו"ר הזקן]], והשמיע באוזני רבי פינחס משל:
סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.
כאשר היה [[אדמו"ר הזקן]] במזריטש, הוא קיבל מתורתו{{הערת שולייםהערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ח]].}}.
== האמת והשקר ==
מסופר כי פעם בא [[אדמו"ר הזקן]] לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע [[שנים]] עמל לדעת מה הוא [[שקר]], שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך ה[[אמת]]. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך ל[[מלאכים]] ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת ורק אחר כך להרחיק את וממילא ירחיק את השקרכ[[יתרון האור מן החושך]].
רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים ב[[קריאת שמע]], שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
== תורתו ==
ספרים לא נשארו ממנואין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם [[קבלה]] הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.
קטעים ושבריעיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר מדרש פנחס (ח"א -רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים: ורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (ורשה תר"ע).
*קטעים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים שונים: לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ [[תרי"ח]]); בספר "נופת צופים", לבוב [[תרכ"ה]]; קונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכ"ד]]).
*בספר "נופת צופיםבשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, לבוב [[תרכ"ה]]. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב [[תרכאמרי פנחס השלם"ד]]).
*עיקרי תורתו מכונסים בספר ==פטירתו==בשנת [[תקנ"מדרש א]] עזב רבי פנחס" חלק א' - וורשה את אוסטראה על מנת לעלות ל[[תרל"וארץ ישראל]]; חלק ב' - , אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה{{הערה|שם כיהן כרב העיר תלמידו הקרוב רבי [[לובליןיעקב שמשון משיפטובקה]] תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה , ושם התגורר גם בנו, חתנו של ר' יעקב שמשון.}}, בה חלה ונפטר ב[[תר"עי' אלול]].
==תלמידיו==
*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]
בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר ב[[י' אלול]].== שאלת מקום קבורתו ==
בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה בבית העלמין החדש מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.
 
אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' [[גדליה מזל]] שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום
אוהל והציבור החל לפקוד את המקום.{{הערה|1=ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]][[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
30,187

עריכות