שינויים

==תולדות חיים==

[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]

נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.

בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].

בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].

עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר.

לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

בשנת [[תשנ"ה]] חיבר את הניגון "א-ל נקמות".

בשנת [[תשפ"ב]] חיבר את הניגון '[[אשא עיני אל ההרים]]'.

הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.

[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]