שינויים

[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (נקרא '''שולם'''), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של הקאפיטל [[הרביתהלים]] בשל [[תהליםהרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].

[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שולם (שני מימין) בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]נולד ב[[מלחמת ששת הימים]] בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחוןג' סיוון]]לאביו ר' שולם נולד למשפחה יהושע ממשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאורך שנות לימודיו בישיבה השתוקק [[נסיעה נסע לרבי|לנסוע אל הרבי]] , אך בפעם הראשונה נסע רק בשנת לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו - לקראת שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח|תרגום}}.

בארץ הקודש שימש שולם כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].

בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את ד השדכך עם מרת נחמה רוזברג בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]]בעריש רוזנברג, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס באיסרו חג שבועות היא נהרגה בתאונת דרכים יחד עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]הרב גרליק.

== כבעל מנגן ==כילד השתתף רבות במקהלות בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביבצרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] ובבנייני האומה תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[ירושליםקראון הייטס]].

מספר ==בעל מנגן==כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]] ר' שולם, בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רעערבי חב"ד]] ובהיכל התרבות ב[[ניגון רע"ט|רע"טתל אביב]] שבובבנייני האומה ב[[ספר הניגוניםירושלים]].

בשנת עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[תש"לספר הניגונים]] החלו בעלי מנגנים להתאים נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון חסידירע"ג]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב, [[תהליםניגון רע"ד|רע"ד]]. בשנת , [[תשמניגון רע"בט|רע"ט]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' ו[[פייטל לויןבסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבישבספר.

לאחר שגם בשנת [[תשמתש"גל]] התקבל החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט ר' שולם להלחין ניגון גם הוא, ובשנת חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תשמ"דתהלים]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה הבשנת [[התוועדותתשמ"ב]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד , שנת השמונים להולדתו של הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הפרק של הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת ילאחר שגם בשנת [[תשמ"א ניסן ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"הד]] הלחין ניגון את הניגון הראשון על פסוק ח' בפרק פרק פ"דג בתהלים, ולימד את הבחורים על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של בפעם הראשונה עודד הרביאת השירה מיד עם תחילתה, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת המה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[תפילהשבת]] עם אחרת החל הרבי שרר בלגן ורעש גדולבעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטןלקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "[[ילכו מחיל אל חיל]]", זלמן, לשיר ולימד את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן הבחורים את החותם על בחירת הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. ולימדו אותם גם בשנה שלאחריההם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תשמ"ותפילה]] חיבר ר' שולם ניגון שהתקבלעם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.

בשנת כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[תשמ"זניגונים]] הוקמה לראשונה אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[ועדת הניגונים ליובאוויטשתשמ"ו]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמיםחיבר ניגון שהתקבל.

בשנת [[תשמ"חז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה הוועדה שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו של רבפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון ' [[אהרון בלסופסקימארש דידן נצח]] על המלים ', לחן נוסף וחדש למילים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחהדידן נצח]] שנשא הרבי ", וניגון זה הושר ב[[התוועדותכוס של ברכה]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, ור' שולם הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלהליד הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין ר' שולם את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קורחקרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורחקרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון של ר' שולםשלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל..

בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף ר' שולם לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".

הפעמים הבאות שנבחרו ניגוניו של ר' שולם היו בשנים [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]]באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, [[תשנעל המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה]], [[תשנ"ז]], [[תשנ"ח]], [[תשנ"ט]] וב[[תש' לכם לב לדעת וגו'"ס]]בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.

בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון של [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ט הושר בחתונת בתו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשעב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"אג, בשל שייכות משפחתו לחסידי בויאןאז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.

בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]]. בשנת [[תשנ"ה]] חיבר את הניגון "א-ל נקמות". בשנת [[תשנ"ז]] חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש". בשנת [[תשנ"ח]] חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ". בשנת [[תשנ"ט]] חיבר את הניגון "זכר חסדו". בשנת [[תש"ס]] חיבר את הניגון "יודו שמך". בשנת [[תשע"ז]] חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא". בשנת [[תשפ"ב]] חיבר את הניגון '[[אשא עיני אל ההרים]]'. בשנת [[תשפ"ג]] חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי". בשנת תשפ"ד חיבר את הניגון "אליך נשאתי את עיני". הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי. ==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].* בשנת [[תשמ"ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].* [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] - ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה]. ==ראו גם==*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] == לקריאה נוספת ==*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).

== קישורים חיצוניים ==* [httphttps://wwwcol.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.* [https://col.org.il/show_news.rtx?artID=news/19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס: אישים]]