שינויים

[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (נקרא '''שולם'''), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של הקאפיטל [[הרביתהלים]] בשל [[תהליםהרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לשיר לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].

==קורות חיים==[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רנסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה' שולם (שני מימין) בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפרקבוצה]] ' שלו שהתחילה ב[[מלחמת ששת הימיםחג הפסח]] בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון]]ר' שולם נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודשתשכ"ח]]. בבחרותו למד בכשהגיעו ל-[[ישיבה קטנה770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"דגן עדן התחתון]]וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.

לאורך שנות לימודיו בישיבה השתוקק בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[נסיעה לרבי|תשכ"ט]] נאלץ לנסוע אל הרביחזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה. בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]] . בשנת תשל"ד השדכך עם מרת נחמה רוזברג בתו של הרב בעריש רוזנברג, אך בפעם הראשונה באיסרו חג שבועות היא נהרגה בתאונת דרכים יחד עם הרב גרליק.  בשנת [[תשל"ה]] נסע רק בשנת לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[קבוצהכולל]]' שלו - לקראת , והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]. ==בעל מנגן==כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ערבי חב"ד]] בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]]. עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[חג הפסחניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[תשכבסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"חט]]שבספר. כשהגיעו  בשנת [[תש"ל-]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[770ניגון חסידי]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר'הולפייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי. לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים. לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' ליד בפרק פ"ד "[[גן עדן התחתוןילכו מחיל אל חיל]] ", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.  כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח|תרגום}}החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.

בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי. בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום שנת השיחה התחיל ה'קבוצה[[חוזר]]' ר'[[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, לאחר חג הפסח והניגון התקבל. בשנת [[תשכתש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "ט[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה", משום ההסכם שהושג עם כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[צההתוועדות]] י"לא ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] בקשר לנסיעתם לתחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי". באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה'קבוצהלכם לב לדעת וגו', שיחזרו מיד בסיום השנה" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.

בארץ הקודש שימש שולם כרכז הפעולות של בשנת [[צאתשנ"חב]] תחת ר' חיבר את הניגון [[מאיר פריימןאורך ימים]]שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.

בשנת [[תשלתשנ"הג]] נסע לרבי, ונשא לאשה חיבר את בתו של הרב הניגון [[שלום מענדל קלמנסוןמזמור שיר ליום השבת]], [[שליח]] [[שהושר ליד הרבי]] בבהתוועדות מוצאי [[צרפתשמחת תורה]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת ל[[שליחות]] תחת חותנו, אולם הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטסתשנ"ד]].

== כבעל מנגן ==כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות בבשנת [[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושליםתשנ"ה]]חיבר את הניגון "א-ל נקמות".

מספר בשנת [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]] ר' שולם, בהם [[ניגון רעתשנ"גז]], [[ניגון רעחיבר את הניגון "ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רעשירו לה' שיר חדש"ט]] שב[[ספר הניגונים]].

בשנת [[תשתשנ"לח]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמחיבר את הניגון "ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין רה' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבימלך תגל הארץ".

לאחר שגם בשנת [[תשמתשנ"גט]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט ר' שולם להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין חיבר את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץזכר חסדו". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן בשנת [[תשמתש"הס]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים חיבר את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול"יודו שמך".

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, בשנת [[תשמתשע"וז]] חיבר ר' שולם ניגון שהתקבלאת הניגון "כוס ישועות אשא".

בשנת [[תשמתשפ"זב]] הוקמה לראשונה חיבר את הניגון '[[ועדת הניגונים ליובאוויטשאשא עיני אל ההרים]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים'.

בשנת [[תשמתשפ"חג]] בחרה הוועדה חיבר את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודשהניגון " שבפרק פשמחתי באומרים לי"ז, ור' שולם הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה.

בשנת [[תשמתשפ"ט]] הלחין ר' שולם ד חיבר את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר אליך נשאתי את המלים עיני"שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון של ר' שולם, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל..

בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבפתיחת הפרק "משכיל לאיתן האזרחי". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".

הפעמים הבאות שנבחר ==רשימת ניגוניו של רשנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].* בשנת [[תשמ"ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].* [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' שולם היו בשנים ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] - ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשנ"ב]], - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].* שנת [[תשנ"ג]], - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]* שנת [[תשנ"ה]], - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]* שנת [[תשנ"ז]], - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש* שנת [[תשנ"ח]], - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ* שנת [[תשנ"ט]] וב- [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].

הניגון של תשנ"ט הושר בחתונת בתו של האדמו==ראו גם==*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר מבויאן בשנת תשעשליט"א, בשל שייכות משפחתו לחסידי בויאן.]]

== לקריאה נוספת ==*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).

== קישורים חיצוניים ==* [httphttps://wwwcol.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.* [https://col.org.il/show_news.rtx?artID=news/19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.

* [http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60930 הניגון לפרק קי], י"א ניסן תשע"א.

* [http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.* [https://chabad.info/special/778251/ הניגון לפרק קכ"א], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס: אישים]]