שינויים

[[תמונהקובץ:מים שלנו.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]'''מים שלנו''', הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.

== מנהגי השאיבה ==המנהג בליובאוויטש, לנהג לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה.

למים שלנו — של שמורת אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[ערב פסח[ראש חודש]] היה הולך [[אדמו"ר הריי"צחודש ניסן|ניסן]] בעצמו. העמידו הצלוחית עם המים שלנו — של זכוכית<REF>ראה שו"ע אדה"ז שם סתנ"ה סי"ט</REF> — בחדרו עד למחרת. ביום הובילוה, עטופה בנייר ומגבת למקום האפיהובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/10/212&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 רשימות הרבי]</REF>

מנהגי שאיבת === במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א === הרבי נוהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו אצל [[במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי]]: לרחבי תבל, הנערכת בדרך-כלל, בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש-חודש ]] [[ניסן ]] לפני יום רביעי בשבוע, היו שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית ה[[מצות]] שהחלה המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש-חודש בשאר הימים, היו שואבים ביום הראשון בשבוע הבא. }}, ופעם נוספת ב[[י"ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח. בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא משתתף בעצמו באפיית המצות, ומסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד. הרבי היה משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו, {{הערה|לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה ב[[האוהל|אוהל]] וכדוכדומה.}}. מעמד השאיבה מתקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ"ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. כיום מסדרים את השאיבה [[ועד המסדר]]. בעת היציאה לשאיבה, לא מעודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]', ובשנים האחרונות, מנגנים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת 'א-לי אתה').<REF>בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[http://chabadlibraryניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.org/books/default הרבי נוהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.aspx?furl=/chasidim/otzar/2/6/16&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אוצר מנהגי חב"ד בסיום השאיבה מכריזים שלוש פעמים 'יחי', ואז חוזר הרבי לחדרו הק' כשמנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|'יחי' במנגינה הרגילה]]</REF>. בדרכו מעודד הרבי את שירת הקהל.

[[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: בין הערבים י"ג [[ניסן ]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע"א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד א"ז אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[רב (תואר)|הרב]] לסדר [[מכירת חמץ|מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]).

בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בד"כ בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך וערטילווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:

{{ציטוט|תוכן=זעה ואס וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיועןגיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט ווארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, '''לסחוב מים להוביל את המים שלנו בהרגש עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות ממש.'', [[הלל מפריטש|ר' רבי הלל אמר ]] היה אומר שהוא זהיר נזהר במצוות כדי להבין היטב דברי חסידות לעומקםבכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.<REF>}}|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=%D7%9E%D7%99%D7%9Dמים+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 שלנו אגרות הריי"צ חי"ד]</REF>}}

 [[קטגוריה:חגים ומועדיםמצה]]