שינויים

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|350px250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב-[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב (תואר)|רב]] או ה[[אדמו"ר]] בפני בענייני [[תלמידתורה]]יו או [[חסיד]]יובפני תלמידיו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו בכוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[תורהמוסר]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] והתחזקות ב[[עבודת ה']השם] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.

==שיחות ב[[חסידות]]==בעולם החסידות קיבל המושג "שיחהמלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב" ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את לזמן אמירתם{{הערה|[[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר לקוטי שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעשחלק י"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת העמ' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו161 (הערה 19).}}.

חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הריב== בחסידות חב"ש]].ד ==

==ב[[בדורות הראשונים של חסידות חב"דלא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]]==בחסידות חבאומר "ווארט"ד התרחב המושג עוד (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת , בעיקר מאז נשיאותו של ה[[מאמראדמו"ר הרש"ב]] בו הואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שכינהשמחת תורה]] מדברת מתוך גרונו, ב[[י" של הט בכסלו]] וב[[רביחג הפורים]] ואין אומר המאמר, אלא כומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[צינוראחרון של פסח]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול (ב[[דעתסעודת משיח]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה). היה זה ממש מעין "שיחה" מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים עם רבםאלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.

בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן סגנון השיחות ואף אלה שנרשמוהיה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה זה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]]עונה בשיחה ובביאור.

==בגם ה[[דור השביעי]]==שיחותיו של הרבי שליט"א (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמוהריי"ר הזקןצ]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי היה מתוועד עם חסידיו. בהתוועדויות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושאהחסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, התייחס לנושאים העומדים על הפרקמלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הכריז על ה"הוסיף גם את [[מבצעים]]י" ועוד ועוד. חלק נכבד מהשיחות נאמרו על ידי [[הרביב תמוז]] בזדמנויות שונות; לאחרי משנת [[תפילה|תפילותתרפ"ח]], כינוסי ילדים (ו[[ראליח"י באלול]]), אסיפות למסיימות משנת [[בית רבקהתש"ג]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועודובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת [[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הוא אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]. שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]]. == ההבדל בין שיחה למאמר == אצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן. == בדור השביעי ===== סגנון אמירת השיחות === שיחותיו של [[הרבי]] נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והם מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו מנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, מתייחס לנושאים העומדים על הפרק, מכריז על ה"[[מבצעים]]" או זועק על "[[שלימות הארץ]]", ועוד ועוד. השיחות היו חוזרים השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. על השיחות נערכות חזרה מיד לאחר ההתוועדות ה[[התוועדות עם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות ולאחר מכן נדפסים בסדרת [[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"אשיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו. החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]), משנת [[תשע"ו]] מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת [[דברי משיח]]. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו ונדפסים בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. משנת [[תשמ"ו]] ואילך הרבי מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יוצאים לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. ===מקום אמירת השיחות===[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]]בנוסף לשיחות השגרתיות הנאמרות בהתוועדויות, ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרות שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], ב[[יחידות כללית]], כינוסי ילדים ([[ראלי]], או ב[[פאראד עם הרבי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים, לעיתים לפני [[חלוקת דולרים]] ואף הרבי אמר שיחה מיוחדת פעם אחת ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה. מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

*[[יואל כהןהתוועדות עם הרבי]]מכונים סביב עריכת השיחות:

*[[ליקוטי המכון להפצת תורתו של משיח]]ספרים בהם מודפסים השיחות:*[[לקוטי שיחות]]

{{במחיצת הרבי}}{{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כללייםבמחיצת הרבי]][[קטגוריה:מושגי יסוד]][[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א]]