שינויים

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב-[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[תורה]] על ידי הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב (תואר)|רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. בעולם החסידי ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. בחסידות חב"ד נוסף מימד עמוק יותר לשיחה, כאשר היא משמשת "המשכה מלמעלה על ידי נשיא הדור"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.

==בחסידות חב"ד==בדורות הראשונים מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של חסידות נשיאי חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה העניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם{{הערה|[[אדמו"רלקוטי שיחות]] אומר חלק י"ט עמ'ווארט' או דברי התעוררות161 (הערה 19). לאחר מכן, בעיקר מאז [[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות}}.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש== בחסידות חב"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].ד ==

ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים וענייניםבדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]], לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידותי"ט בכסלו]] וב[[קבלהחג הפורים]], ומשנת [[תרס"ו]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי גם ב[[אחרון של פסח]] (ב[[סעודת משיח]]). מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידיםאלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.

שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]יםסגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]]כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.

מנהגו של אדמו"ר גם ה[[הרבי הריי"צ ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה שבזמן השיחה ניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתייחס לשאלהמתוועד אביו, עונה עליה ופעמים אף מכוון הוסיף גם את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"שיחהי באלול]] משנת [[תש" של ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים עם רבם.

==בדור השביעי===סגנון אמירת במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות=ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[הרביליקוטי דיבורים]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, ובסגנון בשנת [[תש"מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות. שיחותיו - תורת שלום]] של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויותאדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], היו מרכז הקשר הספר הוא אוסף מתוך רשימותיהם של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[מבצעיםקבלה]]" ועוד ועוד, שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.

השיחות השגרתיות שבמהלך הלאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[התוועדותהנחה|התוועדויותהנחות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהםאדמו"ר הריי"צ)]].

כמבוא לביאורשיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבוראשלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

=מקום אמירת השיחות=בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי אצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילותמאמר]]. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, כינוסי ילדים (לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקההרבי]]בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, מדריכות בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[קעמפ אמונהדא"ח]] ועודבלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

== בדור השביעי ===== סגנון אמירת השיחות === שיחותיו של [[הרבי]] נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והם מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו מנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, מתייחס לנושאים העומדים על הפרק, מכריז על ה"[[מבצעים]]" או זועק על "[[שלימות הארץ]]", ועוד ועוד. השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. על השיחות נערכות חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסים בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[[התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]), משנת [[תשע"ו]] מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת [[דברי משיח]]. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסים בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. משנת [[תשמ"ו]] ואילך הרבי מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יוצאים לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. ===מקום אמירת השיחות===[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]]בנוסף לשיחות השגרתיות הנאמרות בהתוועדויות, ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרות שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], ב[[יחידות כללית]], כינוסי ילדים ([[ראלי]], או ב[[פאראד עם הרבי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים, לעיתים לפני [[חלוקת דולרים]] ואף הרבי אמר שיחה מיוחדת פעם אחת ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה. מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן פותח בצורה פתאומית היה פותח באמירת שיחהעל ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות , ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

*[[ליקוטי המכון להפצת תורתו של משיח]]ספרים בהם מודפסים השיחות:*[[לקוטי שיחות]]

 {{במחיצת הרבי}}{{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כללייםבמחיצת הרבי]]

{{תבנית[[קטגוריה:במחיצת הרבי}}שיחות אדמו"ר שליט"א]]