שינויים

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב-[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב (תואר)|רב]] או ה[[אדמו"ר]] בפני בענייני [[תלמידתורה]]יו או [[חסיד]]יובפני תלמידיו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו בכוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[תורהמוסר]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] והתחזקות ב[[עבודת ה'השם]] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.

==שיחות ב[[חסידות]]==בעולם החסידות קיבל המושג "שיחהמלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב" ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את לזמן אמירתם{{הערה|[[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר לקוטי שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעשחלק י"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת העמ' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו161 (הערה 19).}}.

חלק משיחותיו של [[הבעל שם טוב]] נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הריב== בחסידות חב"ש]].ד ==

==בחסידות בדורות הראשונים של חסידות חב"ד==בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[מאמראדמו"ר]] בו אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה"[[שכינהאדמו"ר הרש"ב]] מדברת מתוך גרונוואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של ההרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[רבישמחת תורה]] ואין אומר המאמר, אלא כב[[י"ט בכסלו]] וב[[צינורחג הפורים]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול ומשנת [[דעתתרס"ו]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלהב[[אחרון של פסח]] (ב[[סעודת משיח]]). היה זה ממש מעין "שיחה" מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים עם רבםאלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.

בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן סגנון השיחות ואף אלה שנרשמוהיה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה זה על ידי [[הרבי]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]עונה בשיחה ובביאור.

בדורות במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה השהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת [[אדמותש"רז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] אומר 'ווארט' או דברי התעוררות: שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדקהרש"ב]] ועל ידי [[אדמו"ר המהר"שהרבי]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת הספר הוא אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[תשנ"גקבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.

ספר השיחות תורת שלום לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידותהנחה|הנחות]] ובהחסידים לסדרה המלאה [[קבלהספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.

שיחותיו שיחותיהם של [[אדמו"ר הריי"צהצמח צדק]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מו[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסידאדמו"ר המהר"ש]]יםנלקטו בספרי שיחות שלהם, לצד ביאורים קלים ובסיסיים בשלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת [[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודהתשנ"ג]].

==בדור השביעיההבדל בין שיחה למאמר ==שיחותיו של הרבי (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד.

כמו כןאצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, ריבוי פעמים - ובפרט בשנים האחרונות - פתח לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי בצורה פתאומיות באמירת שיחה]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים בבניגוד למאמריו המוקדשים ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולריםדא"ח]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהלבלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

== בדור השביעי ===== סגנון אמירת השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).===

כמבוא לביאורשיחותיו של [[הרבי]] נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, יקדים אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והם מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו מנחה הרבי את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתורגישתו הייחודית בכל נושא, מתייחס לנושאים העומדים על הפרק, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתיםמכריז על ה"[[מבצעים]]" או זועק על "[[שלימות הארץ]]", בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבוראועוד ועוד.

השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. על השיחות נערכה נערכות חזרה מיד לאחר ה[[התוועדותעם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות ולאחר מכן נדפסים בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו. החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]), משנת [[תשע"ו]] מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת [[דברי משיח]]. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו ונדפסים בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. משנת [[תשמ"ו]] ואילך הרבי מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יוצאים לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. ===מקום אמירת השיחות===[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]]בנוסף לשיחות השגרתיות הנאמרות בהתוועדויות, ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרות שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], ב[[יחידות כללית]], כינוסי ילדים ([[ראלי]], או ב[[פאראד עם הרבי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים, לעיתים לפני [[חלוקת דולרים]] ואף הרבי אמר שיחה מיוחדת פעם אחת ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה. מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

*[[ליקוטי המכון להפצת תורתו של משיח]]ספרים בהם מודפסים השיחות:*[[לקוטי שיחות]]

 {{במחיצת הרבי}}{{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כללייםבמחיצת הרבי]]

{{תבנית[[קטגוריה:במחיצת הרבי}}שיחות אדמו"ר שליט"א]]