שינויים

[[תמונהקובץ:ינ.jpg|leftשמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע נימוטין]]הרב '''יהושע נימוטין''' ([[תר"ח]] - – [[שבט]] [[תש"ב]]) היה מחשובי רבני חב"ד בדור הקודם.

==קורות חייותולדות חיים==נולד בשנת [[תר"ח]] לאביו, הרב [[יוסף דוד נימוטין]] מהעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב יהושע היה גאון ולמדן, ידיו רב לו והיה בקי ב[[תורת הנגלה]] ובמכמני וגם ב[[תורת הנסתר]]. פה מפיק מרגליות היה נואם מוכשר וחכם גדול בעניינים רוחניים וגשמיים גם יחד. רבים שיחרו לפתחו להסתייע באו לבקש ממנו בעצה טובה, ואף הוא והוא היה משיב ומסייע בעין טובה.

עסק משחר נעוריו מגיל צעיר בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול ובעל כשרונות נעלים; גדולים בגיל 18 לערך בערך כבר קבל [[סמיכה לרבנות]]. שנים לאחר מכן, זכה לקבל [[סמיכה]] אף [[יוסף רוזין|מהגאון הרוגוצ'ובי]]. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ראו שהייתה לו גם [[סמיכה]] מהגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'[[שדי חמד]]' (אשר שימש ברבנות במשך שנים רבות באוקראינהב[[אוקראינה]], וכנראה בתקופה זו קיבל ממנו 'סמיכה').

ב[[תרס"ט]], הוכתר לרבה של [[רצ'יצ'ה]] שב[[לטביה]], וזכה לתואר "הרב המפורסם". ב[[תרפ"ב]], נתמנה לרבה של [[ויטבסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], במשך ימי חייו כיהן כרב בכמה בעוד כמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', [[בישנקוביץ]], וועליז, ובעיר [[ויטבסק]].

ר' יהושע התקשר ל[[אדמו"ר מהר"ש]] ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] פעמיים בשנה, פעם כרב, ל"חג המוצי"ם" הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כ[[שד"ר]].

זכה להיות מקושר לרבותינו נשיאינו: ל[[אדמו"ר מהר"ש]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] ואף [[אדמו"ר הריי"צ]] המריצוהו המריצו אותו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|האדמו"ר מרציצא]] (בן האדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]]) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מאדמו"ר הרש"ב, ובמענה כותב לו אדמו"ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': "נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט"{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' תעח.}}.

היה בידידות עם הגאון [[הרוגוצ'ובי]] רבה של [[דווינסק]] והתכתב עמו תכופות רבות בעניני הלכה{{הערה|חלק מהמכתבים פורסמו בספר [[כתבי ר' אייזיק]] ובתשורות לשמחות של צאצאיו.}}.

בשנת [[תרפ"ד]] כאשר דיברו בו נכבדות החליטו ראשי הקהל בויטבסק למנותו למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו אדמו"ר הריי"צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה"ג שיחי' הנ"ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי [[דא"ח]] ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו הנפלאה בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות|מקור=אגרות קודש חלק א' ע' תמ}}. ואכן בשנה הבאה - בחורף [[תרפ"ה]] - נתמנה לרבנות ויטבסק.

בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, גירוש ל[[סיביר]]. למרבה הפלא הצליח הרב יהושע להתקבל לפגישה אצל ראש ה[[נ.ק.וו.ד.]] הרב נימוטין שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה מהווה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את [[סיביר]] ב[[לנינגרד]]. שם אכן התגורר עד סוף ימיו.

הרב יהושע נפטר מרעב, ביחד עם זוגתו הרבנית רחל, בכ"ג או כ"ד [[שבט]] בשנת [[תש"ב]], בעת מצור הנאצים ימ"ש על העיר [[לנינגרד]]. הרב [[ברוך שיפרין]] וגיסו הרב [[מיכאל ליפסקר]], עזרו והתעסקו ביחד עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לקוברו בקבר יחיד בבית העלמין היהודי בלנינגרד. ואף ואפילו בימי המצוק ההם המצור הקשה על לנינגרד נקבר בפני עצמו ליד זוגתו הרבניתאשתו. לאחר שנים, הסימנים שציינו היכן הקבר נאבדו.