|
|
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה}}
| | #הפניה [[יואל טייטלבוים]] |
| הגאון הקדוש רבי '''יואל טייטלבום''' מסטמר. שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארה"ב כאן בנה את מוסדותיו הרבים לתפארת בעיקר בערים מונרו וויליאמסבורג וכן בבורו פארק.
| |
| | |
| נפטר בכ"ו מנחם אב תשל"ט.
| |
| | |
| ==יחסים מורכבים==
| |
| | |
| בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחב"ד.
| |
| | |
| בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל הק']], וב[[פורים]] [[תשל"ז]] הכינו בובת שעווה בדמותו של [[הרבי]] ותלוה על העץ הסמוך ל[[770]], ופרשיה כואבת נוספת היא הפגיעה האלימה ברב [[אברהם מענדל וכטר]] וכן גזיזת זקנו של הרב [[פנחס קארף]].
| |
| | |
| בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו.
| |
| | |
| == לפלא שלא כתב... ==
| |
| | |
| הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמאר. במכתב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]</REF> כותב הרבי: במענה על מכתבו מי"ד כסליו, ולפלא שאינו מזכיר דבר ע״ד שהותו של הרה"צ הרב הגאון כו׳ מסאטמאר שליט״א שהיה במחנם הס׳, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה."
| |
| | |
| == יש לי כתפיים רחבות ==
| |
| | |
| להלן התייחסות מעניינת של [[הרבי]] לשיטת סאטמר.<REF>לפי רשימת הרה"ת ר' יעקב שי' הלוי הורוויץ - ראש-חודש שבט תשל"ג.</REF>
| |
| | |
| יהודי מ[[ארגנטינה]], כנראה מחשובי הקהילה הספרדית בבואנוס-איירס, הגיע לפני כמה שנים לארצות-הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות-הברית.
| |
| | |
| הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל-כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "[[חסד]]" ו"[[גבורה]]" - ואני ממידת ה[[גבורה]].
| |
| | |
| לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרה"ת ר' דובער בוימגארטן, שליח הרבי שם. דיברו בספאניש והרבי תיקן לו טעויות שלו בהשפה, אך בעצמו לא דיבר בשפה זו). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי היתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>
| |
| | |
| == גם הוא קנאי ==
| |
| כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו"ר מסאטמאר, אם כי אופן ההתייחסות היתה אחרת.
| |
| | |
| האדמו"ר מסאטמאר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.<REF>שמן ששון מחבריך.</REF>
| |
| | |
| מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"מילתא דבדיחותא" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי.
| |
| | |
| תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.
| |
| | |
| == גיי צו יענער ==
| |
| הסיפור הבא סופר בהתוועדות לרגל סיום הרמב"ם שנערכה ביום ז' באדר ראשון בבית חיינו, בית משיח 770:
| |
| | |
| הסיפור הבא קרה לפני שנים רבות, בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ביחידות פרטית.
| |
| | |
| יהודי אחד, מחסידי הרבי מסאטמאר, היה חשוך בנים. כחסיד הוא ניגש לרבו להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא). מי זה ה"הוא"? התברר שהרבי מסאטמאר התכוון לרבי מליובאוויטש.
| |
| | |
| כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי ולהגיש פ"נ עם בקשת ברכה מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, שעה שעה. לאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא.
| |
| | |
| אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. בתחילה התעניין הרבי האם הרבי מסאטמאר ציין את ה'יארצייט' של אשתו הראשונה ע"י התוועדות, טיש או אירוע דומה? ענה החסיד. "הוא אכן קיים טיש לרגל ה'יארצייט'". "ומה דובר באותו טיש?" המשיך הרבי לחוקרו. היה סיום [[מסכת חגיגה]]".
| |
| | |
| "ומה דובר בקשר לסיום [[מסכת חגיגה]]?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב (שיר השירים ד) 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: איך אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע???"
| |
| | |
| == לקריאה נוספת ==
| |
| *[[שמן ששון מחבריך]]
| |
| *[[שיח שרפי קודש]]
| |
| | |
| == קישורים חיצונים ==
| |
| | |
| *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547 האדמו"ר מסאטמאר בניחום אבלים אצל הרבי]
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:רבנים]]
| |