שינויים

[[קובץ:מאנהרב משה אורנשטיין.jpgjpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]][[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}. כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הדפיס ספר הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר זכה לברכתו מהרבינתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

שיעוריו מפורסמים בעומקם, בדקותם ובמקוריותם. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בנוסף מוסר באופן סדיר שיעורים בספר גם אחרי [[היום יוםג' תמוז תשנ"ד]] ובהמשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[הגדה נצחיות חייו של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגיםהרבי מלך המשיח|הגדה של פסח נצחיות חייו של הרבימלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]]. חולל מהפכה חשיבתית בהנחלת דרכי הלימוד כשבמבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה, לא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן היא ההתוועדות הגדולה ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה' טבת]] אליה מגיעים בוגרים רבים. מידי ליל שבת הוא על ידי הרב [[התוועדות חסידים|מתוועדזמרוני ציק]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[תשע"גהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]] נקלעה הישיבה לחובות גדולים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]]במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, כגון: אי וכך במקום מבצעי לימוד לימודי חולשל מאות דפי גמרא, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה יזם מבצעי לימוד עיוניים על שלוש שעות לימוד חסידות מידי יום בכל מצב, כפי שננהג מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על ידי רבותינו נשיאנו השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[תומכי תמימים בליובאוויטשניקולייב]], מעולם לא התחיל היום ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה יב פרקי ו[[תניאדנייפרופטרובסק]] עם הקדמת המלקט על בורים, במהלך שיעור ב'. שבת חופשה לעולם לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. במסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ור' תשרילויק]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[הרבנית חנה]] וביחסידי חב"ג אייר נוסעים לציון של ר' [[ישראל אריה לייבד]].

ייזם פרוייקטים חינוכיים מקוריים.המפורסם ביניהם הוא המבצע תורה ששם את הדגש על עיון וחשיבה. התגמול על כך, משתתפי המבצע משתתפים במסעות יחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[רה' לויקטבת]] וב[[י"ט טבת]] באלמא אטא וצ'יאלי ועודאליהם מגיעים בוגרים רבים. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לבשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[חסידי חב"דהתוועדות חסידים|מתוועד]]בביתו עם תלמידי שיעור א'.

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תוכניות ייחודיותעצמו גם את ניהול הצד הגשמי. ייסד יום הורים שנתיבתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי פילפוליםעברה למשכנה הקבוע. כמו כןבתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, לפני כל תחילת סוגיה מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות, על מנת להקל על התלמיד בהכנת הסוגיהבאמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה היחידה שכל בחור מסיים ללמוד את כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]] כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים. לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מראשי מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד קודש, ספרים וחפצים לרבי.משקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. זכה, עוד בימי בחרותו להתייחסויות נדירות והדרכות מהרבי בנושאכאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית" או הרב שלום מאיירעס). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר מעשר מחמש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משישה מהדורות.

===משפחתו===* חתנו, אשתו בת ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודהחיים בן ציון וישצקי]]* בנו, ר' הרב אברהם אורנשטיין - משגיח ונו"נ בישיבת תות"ל מגדל העמק* חתנו, [[הרב מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני בישיבה גדולה [[מגדל העמקתומכי תמימים אור יהודה]]* בנו, ר' הרב מנחם מענדל אורנשטיין, [[כפר חבמנהל לימודי בישיבת תות"ד]]ל נתניה* בנו, הת' הרב אהרון ישראל אורנשטיין (ארי) - מנהל גשמי בתומכי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

===ספריו===*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה , עם הערות ופלפולים על השיחות[[תשנ"א]].

*'''אבא- חלק א'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיהבאוקראינה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב770 ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}

*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}

[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]