שינויים

[[קובץ:מאנהרב משה אורנשטיין.jpgjpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]][[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]

נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו , עורך דין ר' הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]]. בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובבני ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}. כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תשמתנש"טא]] נסע ללמוד אצל נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי במסגרת שנת השפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[קבוצהבית משיח]]{{הערה|השנה התארכה לכדי 4 שנים[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בליקוטי שיחות החדש שי"ל, וכן כתב יומן מהנעשה על פני תקופה בבית חיינו.

בשנת באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[תנש"אמסכת גיטין]] נשלח , הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על ידי [[הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי]] לעיר חרסון שבאוקראינהביום הולדתו, שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חבכ"ח תמוז תנש"ד)א{{הערה|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חבhttps://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין"ד]- מתנה ליום הולדת]{{אינפו}}, ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובהליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

באותה שנה אף הדפיס ספר חידושים וביאורים עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[מסכת גיטיןשמחה עלברג]]והגאון מדרבצין, הכולל שיחות [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]. ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. הספר לעיסוקו זה זכה לברכתו הקדושה של הרביעוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז עומד בראשה. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. כמו שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן, מוסר באופן סדיר שיעורים נפלאים וייחודיים בספר [[היום יום]] ובספר וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]]. במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרביהרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]]. נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'. בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

נודע הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם בזכות התוועדויותיו המרתקותכשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, כשהמפורסמת שבהן היא ההתוועדות הגדולה ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בהמידי יום שלוש שעות מלאות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה היחידה שכל בחור מסיים ללמוד את כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' טבת, אליה מגיעים בדרך כלל בוגרים רביםתשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]]. מידי ליל שבת מתוועד [[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידיו משיעור א' בביתותלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה לחובות אדירים והישיבה הייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו את ניהול הצד הגשמיספרי הערות ופלפולים.

ב[[ולאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה' תשרי]] נוסעים כל בחורי תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לציון הרבנית חנה, ובלפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[יבית דין רבני חב"ג איירד]] נוסעים כל הבחורים לציון של רבארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' [[ישראל אריה לייב שניאורסהון]]שבועות לאחר מכן.

יזם פרויקטים חינוכיים מקוריים, שהמפורסם ביניהם הוא המבצע תורה המקורי והמהפכני ששם משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את הדגש על עיון וחשיבה, ודורש מהתלמידים יגיעה והעמקהבית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, באתר נופש קסום, משולב בתוכניות ייחודיות ומרתקותהרבי. ייסד יום הורים שנתירבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית" או הרב שלום מאיירעס). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר מחמש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משישה מהדורות.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי ==משפחתו==אשתו בת ר'ישורון' וקהילת חב[[חיים בן ציון וישצקי]]* בנו, הרב אברהם - משגיח ונו"נ בישיבת תות"ל מגדל העמק* חתנו, [[הרב מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני בישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]]* בנו, הרב מנחם מענדל, מנהל לימודי בישיבת תות"ד בשכונת דורא ל נתניה. מוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו. מרצה וסופר. במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא כבר לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.* בנו, הרב אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

===משפחתו=ספריו==* חתנו'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, רעם הערות ופלפולים על השיחות [[תשנ"א]].*'''האמונה השלימה''' מנחם מענדל גורליק - משפיע בתשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תומכי תמימים אור יהודהתשנ"ו]].* בנו'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], ר[[ג' אברהם אורנשטייןבתמוז]] [[תשס"ד]].* בנו'''אבא - חלק א'''' - סיפורים על הרבי, ר' מנחם מענדל אורנשטיין[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[כפר חבתשע"דב]].* בנו, הת' אהרון ישראל אורנשטיין ''אבא - חלק ב'''' - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניהסיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

===ספריו=לקריאה נוספת==חידושים וביאורים על מסכת גיטין (שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה עם הערות ופלפולים על השיחות)* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64האמונה השלמה (ספר מענה לספר * '''דאס איז אויכעט פון חרסון''יתבררו ויתלבנו' של הרב יחזקאל סופר)רבות מופתי (סיפורים על אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי)אבא (סיפורים על הרבי)לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב770 ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}

*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}

[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]