שינויים
←תולדות חיים
{{דמות
|שם=ר' ברוך בער לייבוביץ'|כינוי=ר' ברוך בער לייבוביץ'|תמונה=[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]
|תיאור= יושב בחברת תלמידיו
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= פולדובצה
|תאריך פטירה=[[ה' בכסליובכסלו]] [[ת"ש]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', (כסלו [[תרתרכ"לד]] - [[ה' בכסליובכסלו]] ה'[[ת"ש]]) ראש ישיבהישיבת כנסת בית יצחק, מחבר הספרים סדרת הספרים "ברכת שמואל" וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורינובדורנו.==תולדות חייוחיים==הרב רבי ברוך בר בער נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל ברית המילה התקיימה ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליוכסלו]]{{הערת שולייםהערה|או בי"ח כסליו כסלו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא ה[https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%94 יומא דהילולא ] של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י"ח בכסליובכסלו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליוכסלו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"{{הערת שולייםהערה|שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נקרא כ"רבי ברוך דוב".}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]].
בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.
הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ"א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי ל[[וילנה]], וב[[תרפ"ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שולייםהערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&pgnum=194 חלק י"א עמ' קס"א].}}.
על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הודות לישיבתו הגדולה בקמניץ{{הערה| שמה הרשמי היה ישיבת כנסת בית יצחק, אך היא מפורסמת יותר בשם "ישיבת קמניץ"}}. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.
== הקשר לחב"ד==
הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו"ר הרהייהריי"צ, ובעת בואו שכב אדמו"ר הריי"צ לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערת שולייםהערה|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה ר' ברוך בער בעיר נעוול, והתפלל במשך תקופה בבית הכנבת החב"די בעיר. בשל כך, הוא אף החל לחגור "[[גארטל]]" בעת התפילות, כמנהג חסידים{{הערה|מפי נינו, ר' [[אליעזר ליכטשטיין]]}}. מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]].
לפי גרסא אחרת{{הערה|מפי ר' משה חיים ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל ידידו רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. באותה הזדמנותעת בא הרבי בשליחות מחותנו אדמו"ר הריי"צ, כאשר דיבר כדי להחתים את רבי חיים עוזר על כרוז מסוים שיצא באותה עת. הרבי עם המתין בחוץ, ובאותה עת התפלפלו תלמידיו של רבי ברוך בערבחוץ, ובמהלך השיחה אך הרבי לא התערב בנידון. לבסוף כאשר שמע נכנס הרבי אל החדר בו שהו רבי חיים עוזר ורבי ברוך בער , שאלו הם את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורהלסיבת בואו, הרים ר' ברוך בער וכן שאלוהו על תוכן השיחה בחוץ. הרבי הסביר את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתיסיבת בואו, וחזר על כל המשא ומתן התלמודי שנאמר בחוץ ואת הקושיות הרבות, ואעשיך לגודל הדור!"ותירץ אותם אחת לאחת בגאונות מפליאה. ענה לו [[רבי ברוך בער התפעל מאוד מדברי התורה של הרבי]]: ובמיחד מהעמקות "טיפקייט"אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמוהתירוצים, וביקש מהרבי שיסע עימו ללמוד בישיבתו ושם מבטיחו שיעשהו ל"ר הרייגדול בישראל"צ|הרבי השווער]]".{{הערת שוליים|1=תקליטור 'שנים ראשונות' 1. מובא גם [http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf כאן]}}, ומשהתברר לו כי הדבר בלתי אפשרי פרץ בבכי מר.
==הנצחת זכרו על ידי רבותינו==
כאשר בשנת [[תש"ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו"ר הריי"צ{{הערת שולייםהערה|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&pgnum=143 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו"ר הריי"צ את רבי ברוך בער בתואר "ידידי", ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. אדמו"ר הריי"צ אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה ג' כסליו כסלו תש"ב, ברוקלין. אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!
במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב , יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה
וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי
נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי
ויגדיל תורה ויאדיר.}}
בשנת [[תש"ד]], שלח שוב [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ברכה{{הערת שולייםהערה|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=109&hilite= חל' ח' עמ' ע"א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה "בעל מידות נעימות". באותו מכתב מברכם אדמו"ר הריי"צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו"מידותיו הכי תרומיות", ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב "גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם".
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה ג' כסליו כסלו תש"ד [[ברוקלין]]. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!
במענה על כרטיס ההזמנה לקחת חלק בהזכרת ידידי הגאון האדיר בעל מדות נעימות כבוד שם תפארתו מוה"ר ברוך דובער ביום היאר צייט, הנני משתתף עם מוקירי שמו וזכרו, והנני מברכם כי יהיה נועם ה' עליהם ללכת בעקבי תורתו ונועם מידותיו הכי תרומיות, וזכותו יגן עליהם ועל כל מחבבי גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם זי"ע.}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לייבוביץ' ברוך בער}}[[קטגוריה:רבני ליטא|לייבוביץ' ברוך בער]][[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]