ברכת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכות התורה''' הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה{{ | '''ברכות התורה''' הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה{{הערה|1=ראה [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן מ"ז סעיף א'.}} | ||
גם נשים מברכים עליה.{{ | גם נשים מברכים עליה.{{הערה|שם סעיף י'.}} | ||
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן | חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלוש ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "על דברי תורה". יש המביאים ראיה שאינה נחשבת לברכה בפני עצמה, מכך שאינה פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"{{הערה|וכמו ברכות ההבדלה.}}, ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו{{הערה|ראה שם סעיף ה'.}}, ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.{{הערה|את ראייתם של הראשונים מברכות ה[[הבדלה]] הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".}} [[אדמו"ר הזקן]] מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות 'אמן' על הברכה הראשונה אחרי "על דברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב". | ||
"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view דיני ברכות התורה והמסתעף]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 371 | |||
{{קצרמר|כללי}} | |||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה: | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:ברכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:21, 28 באפריל 2024
ברכות התורה הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה[1]
גם נשים מברכים עליה.[2]
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלוש ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "על דברי תורה". יש המביאים ראיה שאינה נחשבת לברכה בפני עצמה, מכך שאינה פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"[3], ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו[4], ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.[5] אדמו"ר הזקן מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות 'אמן' על הברכה הראשונה אחרי "על דברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב".
"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דיני ברכות התורה והמסתעף, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 371
הערות שוליים
- ↑ ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן מ"ז סעיף א'.
- ↑ שם סעיף י'.
- ↑ וכמו ברכות ההבדלה.
- ↑ ראה שם סעיף ה'.
- ↑ את ראייתם של הראשונים מברכות ההבדלה הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".