חזרת הש"ץ – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''חזרת הש"ץ''' היא מעמד בו שליח הציבור חוזר על תפילת שמונה עשרה בקול רם, והציבור משתתף בת..."
 
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חזרת הש"ץ''' היא מעמד בו שליח הציבור חוזר על [[תפילת שמונה עשרה]] בקול רם, והציבור משתתף בתפילתו על ידי האזנה בדין "שומע כעונה".
'''חזרת הש"ץ''' היא מעמד בו [[שליח הציבור]] חוזר על [[תפילת שמונה עשרה]] בקול רם, והציבור משתתף בתפילתו על ידי האזנה בדין "שומע כעונה".


ב[[קונטרס אחרון - פרק ח']] כותב אדה"ז כי גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ הזה, "טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו. מלירד לחייהם של החפצים בחיים" ואונס רחמנא פטריה.  
ב[[קונטרס אחרון - פרק ח']] כותב אדה"ז כי גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ הזה, "טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו. מלירד לחייהם של החפצים בחיים" ואונס רחמנא פטריה.  


בנוסף לכך פוסק אדה"ז, כי במקרה כזה הש"ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע שהוא כעונה ממש, וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפלת שמונה עשרה עצמה בחזרת הש"ץ כאלו שמעו ממש וגם קדושה וברכו בכלל.  
בנוסף לכך פוסק אדה"ז, כי במקרה כזה הש"ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע שהוא כעונה ממש, וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפילת שמונה עשרה עצמה בחזרת הש"ץ כאלו שמעו ממש וגם קדושה וברכו בכלל.  
==אמירת קדושה==
==אמירת קדושה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירת קדושה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירת קדושה]]}}
שורה 16: שורה 16:


[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
'''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].
ברכת כהנים הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] בחזרת הש"ץ.


נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:
נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:
שורה 29: שורה 29:
קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב"ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי"ד ס"ט.}}.
קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב"ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי"ד ס"ט.}}.


בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.
בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של חזרת הש"ץ, בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.
{{הערות שוליים|}}
 
במקומות שאין נושאים כפיים בכל יום, וכן ב[[מנחה]] ב[[תענית ציבור]], השליח ציבור אומר ברכת כהנים. מנהגינו לענות אמן על כל ברכה - שלא כמנהג העולם שעונין כן יהי רצון.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view שומע כעונה בחזרת הש"ץ]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 365
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:בתי כנסת]]