159
עריכות
←הורנסטייפל
(←פתיח) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל. | ||
חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל. | |||
==אוורוטש== | ==אוורוטש== | ||
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. | האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. | ||
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק | היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מחסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | ||
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א. | במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א. | ||
בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' | בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי שבויסקונסין, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' [[אברהם טברסקי]] הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]]. | ||
רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". | רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]], כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". | ||
בתוך המכתב כותב לו הריי"צ: | בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי"צ: | ||
:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת." | :::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת." | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו: | [[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו: | ||
:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}} | :::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות אדמו"ר הריי"צ]}} | ||
את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל. | את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי [[שלום שכנא פרידמן]]. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||