שינויים

{{ישיבה||שם=יושבים|תמונה=|כתובית=|אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]]|תאריך יסוד=|תאריך סגירה=|מיקום=[[ליובאוויטש]]|ראש הישיבה=[[המהרי"ן מניעז'ין]] ועוד|מנהל גשמי=|מספר תלמידים=|ספר פלפולים=|קובץ הערות=|אתר אינטרנט=|מפה=}}'''יושבים''' היה כינויים של ("זיעצער'ס" ב[[חסידאידיש]]ים ) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.

לחסידים אלובתקופות מסויימות, בחורים ואברכיםנאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, לא היה אפיון מוגדראך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר בואף הייתה יסוד להרחבת סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[ליובאוויטשקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] ושם עסקו בלימוד נגלה ודא, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 ואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים"ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי ]] להיות "יושבים " כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}.

ראשית הקבוצה היא ככל הנראה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]]מסגרות לימוד אלו, שלא תמיד היו מבוססות דיין, והמשכה בימי היו הרקע לייסודה של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] (אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ור' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו"ר המהר"שישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]). לאחר הסתלקות על ידי [[אדמו"ר מהרהרבי הרש"ש]] ב[[י"ג בתשרי תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "בשנת [[חורבן ליובאוויטש]]תרנ" כאשר לא היה [[רביז]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה.

==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן =={{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}}בשנת [[תרנתקל"דח]], כאשר {{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43]. ב[[רשימת היומן]] עמוד תנז כתוב [[תקל"ה]].}} ייסד [[משכיליםאדמו"ר הזקן]] והכיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים{{הערה|לקוטי דיבורים שם. ב[[ציוניםרשימות היומן]] עמוד שז כתוב שהיו רק י"ב אבל בעמוד תנז כתוב ט"ו.}} שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[זוהר]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הרשהזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] בחורים לקבוצת היושביםאת החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, השפיע עליהם כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[דאספר השיחות (אדמו"חר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונותבסעודת הלילה אות י"ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים.

חברי == בזמן אדמו"ר הצמח צדק==בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים": * '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], [[קאליסק]], [[רססנה]], [[דוברובנה]], [[רודניא]], [[ינוביץ']] ו[[דוברומיסל]], ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}. *'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. ==בזמן הרבי הרש"ב==לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]] - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצהמנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, היו שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם בליובאוויטש ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]](שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}. קבוצה זו היוותה יסוד  בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני לשממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלשו שנים מאוחר יותרבשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}. ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב יעקב אליעזר סקבלו (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. הרבי הריי"צ מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}. ==היושבים (רשימה חלקית)=={{להשלים}}{{טורים|תוכן={{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}}*הרב [[נחום מסטאראדוב]]*הרב [[פרץ חן]]{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}}*הרב [[שמואל הורביץ (מאזינקער)|שמואל הורוביץ]]*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]*הרב [[אהרון חריטונוב]]*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]] {{הערה|סבא של הרב [[משה אקסלרוד]], רב בז'לובין בסוראז' וברמת גן. אבי אימו מרת נחמה פייגא.}}*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]*הרב [[אריה לייב זיבוב]]*הרב [[יקותיאל דאקשיצער]].{{הערה|ר' מענדל ע' 100}}*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}}*הרב [[יקותיאל דייטש]]*הרב [[ישראל נחמן מריישין]]*הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]*הרב [[יואל מאיר חייקין]]*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]]*הרב [[מרדכי צירקינד]]{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)*הרב [[שמואל גוראריה]]*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} סביו של הרבי מה"מ שליט"א.*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח. על חברי הקבוצה נמנו בין היתר }}*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] סביו של הרבי מה"מ שליט"א.*הרב יצחק משה מוויעטקא*הרב חיים ברוך מ[[זלובין]]*הרב אליהו משה מאפצוהא*הרב שמואל ברוך מורשה*הרב אבא מצאשניק{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] - חלק ט', עמ' 31}}{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"רהרש"ב]]''' }}*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב(ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]*הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ר' *הרב [[שניאור זלמן סלונים]]*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער") ור' *הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל יצחק חיים דובער וילנסקי|בער וילנסקי]]). *יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב במשך תקופה מסויימת.אצל אדמו"ר הרש"ב}}

==קישורים חיצוניים==*הרב [[שלום דובער לוין]]ישראל בער בערג, '''[[תולדות חבהישיבה הגדולה של אדמו"ד ברוסיה הצארית]]ר הצמח צדק''' , בתוך גליון התמים (בית משיח); חלק ראשון: [[תשhttp://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מ"עו]]), פרק קע' 111 {{*}} חלק שני: גליון מ"ו.ז, ע' 56

[[קטגוריה:מושגים כללייםתפקידים בקהילה החב"דית]]