שינויים

[[{{לעריכה}}{{דמות|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק|תמונה:= יעקב זכריה מסקאליק.jpg|left|thumb|250pxכינוי = יענקל זוראוויצ'ער|תיאור= ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.|תאריך לידה = [[תרמ"ח]]|מקום לידה = [[שצעדרין]] |תאריך פטירה = [[תרח"צ]]הרב החסיד ר' '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''' המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער''' (נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב זוראוויץ'), נולד |מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה) בשמחת תורה |מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[תרמ"חמלחובקה]]. היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב|מקום לימוד= [[תומכי תמימיםליובאוויטש]]|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]] |רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[ליובאוויטשכ"ק אדמו"ר הריי"צ]]|השתייכות = [[חסיד חב"ד]].}}

==ביוגרפיה==בעת שהיה מה[[תמים|הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''תמימים']] המבוגרים ב, המכונה ר'[[תומכי תמימים]]' ניתן לו הכינוי ה'מאמע' (=אמא) של היענקל זוראוויצ'תמימיםער' היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה. מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד ר' ישראל ג{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ'ייקובסון ע]]}} ([[תרמ"ה (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטשח]] - [[תרח"צ]]) שכאשר הוא , היה חולהמהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ר' יענקל דאג לו מאודהתמסר למען החזקת היהדות ברוסיה במסירות נפש.

ר' יענקל נשלח ע"י [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ' אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ==תולדות חיים==נולד (ככל הנראה) ב[[מסירות נפששמחת תורה]] ב[[שליח|שליחויותתרמ"ח]] של הרבי. מספרים שבגלל העדרותו הרבה חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור , בעיירה [[רבשצעדרין]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם לא הצליחו בכך.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (=אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד. בשנת [[תרע"א]] (לערך) נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו... ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות למלמדים ולראשי ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]]. כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"ץצ|רבי הריי"ץצ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור ]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'. הרבי אדמו"ר הריי"ץ צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}. בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות].על יסוד לשון הפסוק בתהילים: " רכב אלוקים רבותים".}}. ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"ץ צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית ]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים. במשך כמה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי הריי"צ.  כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח ע"י הקעל ידי ה[[ק.ג.ב. ]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמאלדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע , ורק אח"כ אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרה"ח ר' הרב יענקל זוראוויצער הי"ד להרה"ח ר' פולע להרב [[פאלע כהן ע"ה ]] בעת היותו של ר' פולע בגלות בסביר ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: "...אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהיתה שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז ע"ה) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (הגה"ח ה'חוזרר' הרב [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים ]] בלי שום טעם ודעת ...והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך באהבה ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."

==המאסר והפטירהוהרצח==היה בין ה'מבוקשים' של הקהנ.גק.ב שבאו וו.ד. וניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הזדהה באחד השמות שלו (יענקל זוראוויצער או יענקל מאסקאליק) והוכיח הוכיח להם שאין לו שום קשר לשם למי שהם מחפשים, עד שבסוף שבשנת [[תרצ"ה]] עצרוהו ושלחו אותו לערבות סיביר לקזחסטן ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם. היו שולחים לו דפים של [[דא"ח ]] בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה (בלי גג). כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם , שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה היה בקיץ [[תרח"צ]]. הי"ד.

'''רעייתו בזיווג ראשון''':*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)'''בנו''':*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]*כלתו. מרת ציפה עלקא.'''בנותיו''': *מרת פריידא ע"ה רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול שי']]), .*מרת בלומא שתחי' גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון ע"ה]]).בנו*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].'''רעייתו בזיווג שני''': *מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' מנחם מענדל הי[[יוחנן גורדון]])  ==לקריאה נוספת==* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (אשתו מרת ציפא שתחיבית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה ==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז*''')[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב {{מנין כריתת הברית}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מסקאליק יעקב זכריה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מסקאליק יעקב זכריה]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]