פסיק רישא: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

פסיק רישא (עריכה)

גרסה מ־17:47, 24 באפריל 2024

נוספו 883 בתים , 24 אפריל

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,173

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה|העתקה מהצ"צ ללא עריכה מספקת. חסרים המושגים הבסיסיים בנושא}}
+{{קשר חב"די}}
 '''פסיק רישא''' הוא כלל בהלכות שבת, שגם הפטור של "[[דבר שאינו מתכוון]]" ב[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכות שבת]] אינו חל בפעולה שתביא בוודאות לחילול שבת. בפעולה כזו חייבים לדברי הכל.
 ==הגדרה==
-נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה מחייב על דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון פוטר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}.
+נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה אוסר גם במקרה של דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון מתיר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}. ונחלקו הראשונים האם רבי יהודה האוסר סובר שחייב מן התורה, או שפטור ואסור רק מדברי סופרים{{הערה|ראה צמח צדק חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב בדעות רש"י ותוס' (וכן כתב הפני יהושע כתובות ה, ב בתוס' ד"ה את"ל בדעת רש"י; ויש להעיר מדברי רש"י שבת קכא, ב ד"ה דילמא). וראה ריטב"א יומא לד, ב ד"ה אמר אביי. ועוד.}}.
 אמנם, מודה רבי שמעון שבמקרה שהפעולה תביא בוודאות למלאכת שבת (לדוגמא, כאשר הספסל יעשה חריץ בוודאות), חייב עליה: {{ציטוטון|מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות}}{{הערה|שבת עה, א. קג, א. קלג, א. ועוד.}} - "יחתך ראשו ולא ימות?" כוונת הגמרא למקרה הממחיש הגדרה זו: {{ציטוטון|הרי שצריך לראש עוף לצחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד – חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה, אלא המות בא בשבילו}}{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק א, הלכה ו.}}.
@@ שורה 13: / שורה 14: @@
 התוספות{{הערה|שבת קג, א ד"ה לא.}} חולקים על בעל הערוך הסובר שפסיק רישא ולא ימות הוא פטור באופן ש"לא ניחא ליה" אך מודים הם שהחיוב אינו מהתורה אלא מדרבנן.
-בטעמם של התוספות עוסק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו למשניות שבת (פי"ב מ"ב) וקובע שהסיבה היא מפני שכל פסיק רישא ולא ימות באופן שלא ניחא ליה, גם אם נחשיב את פעולתו כפעולה בעלת כוונות, לא תהא פעולה זו נמלטת מהחשבתה בקטגוריה של "מלאכה שאינה צריכה לגופה", שהרי למעשה עושה הוא פעולה אסורה (תוצאות הפעולה שהם פסיק רישא) שאינה צריכה לו כעת אלא הפעולה נעשית לצורך הפעולה המותרת.
+בטעמם של התוספות עוסק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב.}}, וקובע שהסיבה היא מפני שכל פסיק רישא ולא ימות באופן שלא ניחא ליה, גם אם נחשיב את פעולתו כפעולה בעלת כוונות, לא תהא פעולה זו נמלטת מהחשבתה בקטגוריה של "[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]", שהרי למעשה עושה הוא פעולה אסורה (תוצאות הפעולה שהם פסיק רישא) שאינה צריכה לו כעת אלא הפעולה נעשית לצורך הפעולה המותרת.
 וכדוגמא שנתנו בגמרא ל"מלאכה שאינה צריכה לגופה" באדם שמבעיר את הגחלים התחתונות (פעולה המותרת ביום טוב) ומכבה את העליונות בדרך ממילא (פעולה האסורה ביום טוב) שרבי שמעון פוטר משום מלאכה שאינה צריכה לגופה. כך גם אדם שפותח מקרר בשבת, ובדרך ממילא נדלקת נורת החשמל או המנוע של המקרר, עושה הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, כלומר גם אם נחשיבו כאילו הדליק בידים את הנורה, הלא אינו צריך כעת לנורת החשמל אלא לפתיחת המקרר בלבד.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום.
+==קישורים חיצוניים==
+*ראובן שאיוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view פסיק רישיה ומלאכה שאינה צריכה לגופה והחילוק ביניהם]''', קובץ הערות 'תורת השליחות' יא ניסן תשפ"ד עמוד 50
 {{לט מלאכות}}