שינויים
←ציפיתו לגאולה
{{אין תמונה}}רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[-1855]]למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלזבעלזא]]א משנת ה'[[תקע"ז ]] (1817 למניינם) ו[[1817אדמו"ר]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].
== תולדות חייו חיים=====ילדותו===נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), - מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]]המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים.
בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [['סקוהל]] ' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].
===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועותהשבועות]], אלא שבאותה שנה, בכב[[כ"א באדראדר]], נפטר רבי אלימלך.
בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.
מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובליןהחוזה מלובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 שמונה עשרה אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[שנודע בכינויו 'השרף מסטרליסק]] ' ומהמגיד מקוזניץ.
בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...
===הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו===
בין החסידים מסופר{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.
=== הסתלקותו=גדולי ישראל על השר שלום==נפטר ברבי [[כ"ז באלולצבי אלימלך מדינוב]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבאבאחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייהשר העליונים והתחתונים}}.
כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום בתארים: מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= שר העליונים והתחתוניםמורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}.
הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.
==ציפיתו לגאולה= על גאולה ומשיח=== השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.
== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.
דברי תורתו נדפסו בספרים:
*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.
== רבותיו ==
*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
== מתלמידיו ==
*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]מירסלוב
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]מקאמינקא*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]מסמבור*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]משינאווא*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]]מאלעסק, בעל "לב שמח"*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת המנחת חינוך]]
== צאצאיו ==
*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושוע רוקח (הראשון)|יהושע רוקח]]
*נינו רבי [[אהרן רוקח]]
*נינו רבי [[מרדכי רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]])מרופשיץ, עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:[[קטגוריה:משפחת רוקח]]]]