שינויים

[[תמונהקובץ:אפרים_וולף.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]הרב '''אפרים וולףוואלף''' נולד ביום ([[כ"א מנחם אב]] בשנת [[תר"פ]], בעיר - [[נירנברגכ"ו שבט]] שב[[גרמניהתשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי בארץ, להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירועמד בראשות [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושהשימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], וכך אפריםיו"ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעיניני חינוך]], היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו[[הוצאת ספרים קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוותהרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף".

למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב"דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה [[חסיד]] ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם [[שליח]] נאמן ודיסקרטי מטעם [[הרבי]] לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע"ה זכה ליחס מיוחד עוד מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שכינהו "ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב..." ==תולדות חיים=====ילדותו=חייו==

אביונולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימיןובריינדל (ברטא) וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ועוד אישים ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד.

בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שהיה שכיהן אז בראקשיק כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי ]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|הרבי]], ששהה באותו [[תשרי ]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי ]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ ]] שבירכו בהצלחה.

מאטווצק מ[[אטוואצק]] נסע ר' אפרים לוילנהל[[ווילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרה"ח ר' הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, ניכר עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.

בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוהתקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו. ===הפצת בשורת הגאולה===שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בראש אדר ===עסקנות הכלל===[[קובץ:אפרים וולף זלמן שזר.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף עם זלמן שזר {{אינפו}}]]בשנת [[תש"א בא עמה בקשרי השידוכיןט]] עזב את עבודתו, ושנה לאחר מכןוהתמנה למספר תפקידים ציבוריים, בראש חודש מנחם-אב תשוהפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר' אפרים לשקוד על לימודיוד בארץ הקודש, וזאת על פי הוראתו ולאיש הקשר של הרבי הרייברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"צ אליודית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

===פרנסתו===שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיההיה גם תלמיד חכם, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושליםלמרות עיסוקיו הרבים, יחד במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם הרב [[משה אשכנזי]]אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.

כבר אז היה ר' ==מנהל תומכי תמימים המרכזית==[[קובץ:אפרים וולף בנימין גורודצקי אליעזר קרסיק פנחס אלטהויז.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"ץוולף, הרב בנימין גורודצקי הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז עם אורחים בישיבה. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "{{אינפו}}]]בשלהי שנת [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולהתש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב". יחד עם זה יצאו גליונות של ד באה"ק]] למנהל [[הקריאה והקדושהתומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[דוד חנזיןזושא וילימובסקי]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בשנת תש"ט עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של תנועת חבאדמו"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החבר הריי"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודשצ.

===פטירתו===במסגרת ניהול תומכי תמימים המרכזית ניהל שורת מוסדות חב"דיים (חלקם רק במשך שנים מסויימות):הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי *[[תומכי תמימים' לוד]]*[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]*[[כולל אברכים כפר חב"ד]]*[[כולל אברכים נחלת הר חב"ד]] *[[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]][[קובץ:אפרים וולף זושא וילימובסקי בית ספר למלאכה. jpeg|ממוזער|שמאל|הרב אפרים וולף והרב זושא וילימובסקי בבית ספר למלאכה כפר חב"ד {{אינפו}}]]*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]*[[תלמוד תורה חב"ד לוד]]

הרב אפרים ע"ה נפטר במדי שנה היה נוסע לרבי ל[[כי"ו שבטט כסלו]] ומעביר לרבי ולרב [[תשס"גחיים מרדכי אייזיק חודקוב]]דיווח על ביצוע ההוראות והמשימות שהרבי הורה לו לבצע, ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב אז גם היה מקבל הוראות נוספות לשנה הבאה{{הערה| [[שלום דובער וולף]https://yoslbloy.info/?p=126 חייל בדור השביעי – יוסל בלוי – סיפור חיי פרק שישי ת.ד. 46 לוד]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד}}.

==עסקנות ציבורית==בשלהי שנת מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה, במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי עד [[אגודת חסידי חבתשי"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לודג]]היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עכאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"הג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

רבי ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ"ק אדמו"ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר הריי"צ ולאחר מכן על-ידי הרבי' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים.

מסירותו למען על רשת המוסדות היתה מופלאה. המפוארים ניצח במשך ארבע כיובל שנים, החל משנת תש"ט עד תשי"ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש בשנת [[אגודת חסידי חב"ד באהתשמ"קז]] בין השנים הרבי הוריד את הנשיאות מישיבת תומכי תמימים המרכזית בגלל ניסיון של הנהלת הישיבה לקחת תקציב ממקור המתנגד לרבי{{הערה|[[תשכ"ג]]-[[תש"נ]https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}.

==יו"ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמא: הכיסא עליו ישב במשרדו אגודת חסידי חב"ד==היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג בנאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[זאלאגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.

קודמו בתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד היה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאחר פטירתו בשנת תש"כ ופטירת חב הנהלת אגו"ח ר' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תשכ"ג]], ניהול אגודת חסידי חב"ד הועברה לרב אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן וולף. הרב וולף ניהל את אגו"ח במשך כ-30 שנה. בשנת [[תש"נ]] הורה הרבי להפעיל מחדש את אגודת חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידיחב", מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננוד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/160349 הרב אפרים וולף 21 לפטירתו}}.

במשך כשלושים שנה כיהן כיו==פטירתו==הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד. ==ילדיו==*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק*בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר אגודת חסידי "מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד.*בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]]*חתנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד

*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י ]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט ]] (ההוראה להתגייס למען "ג").*זושא וולף, '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].*'''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL] '''[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ה"בא כח בארץ הקודש"]''' תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה של אפרים וולף.}}. ==קישורים חיצוניים==[https://chabad.info/in-focus/124208/ צרור תמונות מחייו של הרב אפרים וולף] {{אינפו}}   {{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]][[קטגוריה:חברי ועד הועד למען שלימות העם]]

[[קטגוריה:נחלת אישים בנחלת הר חב"ד: אישים]]