פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,825 בתים ,  21 אפריל
אין תקציר עריכה
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה בבמזרח [[מזרח אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.
בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונההתפרקות ברית המועצות]]. ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] ולאחר פלש [[התפרקות ברית המועצותצבא]] [[רוסיה]]למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ד}}.
רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].
ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה ל[[רוסיה]] לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].
===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]] , עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה ופלש וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן ל[[חשוון]] [[תשפ"בג]]}} וגובה חללים רבים, ורבים מהפוליטקאים חוששים למלחמת עולם שלישית ר"ל, בתחילה . השלוחים התעקשו להישאר אך נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים בורחים בלית ברירה רובם המוחלט מהשלוחים עם משפחותיהם לאמריקה או לארץ ישראל.
===יהדות אוקראינה===
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.
עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]] אך קהילות גדולות קיימות גם ב[[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[קנדה]] ו[[גרמניה]].
כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים!.
== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
 
לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
 
בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].
[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 300 ק"מ מכפר פיענא.
===קרמנצ'וג===
===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.
לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.
כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.
===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.
עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}. [[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין ]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
===קרלביץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]]. בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".
האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.
===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
{| style="margin:0 0 0 0;line-height:1.35em;"|+|1 || width=200| # [[צ'רקאסי]]|10 || width=200| # [[חמלניצקי (עיר)|חמלניצקי]]|19 || # [[סומי]]|-|2 || # [[צ'רניהיב]]|11 || # [[קירובוגרד]]|20 || # [[טרנופול]]|-|3 || # [[צ'רנוביץ']]|12 || # [[קייב]]|21 || # [[ויניצה]]|-|4 || # [[חצי האי קרים|קרים]]|13 || # [[לוהנסק]]|22 || # [[ווהלין]]|-|5 || # [[דניפרופטרובסקדנייפרו|דנייפרופטרובסק]]|14 || # [[לבוב]]|23 || # [[זקרפטיה]]|-|6 || # [[דונצק]]|15 || # [[מיקולאייב]]|24 || # [[זפורוז'יה]]|-|7 || # [[איוונו-פרנקיבסק]]|16 || # [[אודסה]]|25 || # [[ז'יטומיר]]|-|8 || # [[חרקוב]]|17 || # [[פולטבה]]|-|9 || # [[חרסון]]|18 || # [[רובנו]]|}
==לקריאה נוספת==
*בנחם [[מנחם ברונפמן]], '''יהדוך יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AAשורת-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9Dאירועים-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9Dחגיגיים-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9Fלציון-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9Cיובל-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9Dשנים-%D7%9Cל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר [[חב"ד אינפו{{אינפו}}*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]] ''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{אינפוCOL}}*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין
{{עיירות באוקראינה}}
1,556

עריכות