פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6,673 בתים ,  20 אפריל
אין תקציר עריכה
[[תמונהקובץ:מאיר פרוש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ר' מאיר פרוש אצל הרבי ב]][[חלוקת דולרים]]קובץ:מאיר פרוש במעמד הגדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרוש נואם בארוע 'המעמד הגדול' (י"א ניסן תשפ"ד)]]חבר הכנסת ר' הרב '''מאיר פרוש''' נולד לאביו הרב (נהגה: '''פורוש''', יליד שנת [[מנחם פרושתשט"ו]] ולאימו מרת ברכה ב) הינו חבר כנסת מטעם [[ירושליםיהדות התורה]]וסגן שר השיכון לשעבר. כיום שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל ואחראי על הר מירון.
משמש גם כיו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים ונמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד בארה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית [[ירושלים]]. ==תולדות חיים==נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ולאמו מרת ברכה. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש. ===פעילות פוליטית===[[קובץ:פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה. בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית. לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'. בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך. בשנת תשפ"ג לקראת הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו דרש את הקמת המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל שאחראי על קבר הרשב"י במירון. יום לפני הקמת הממשלה ויתר על התפקיד והמשרד אוחד עם משרד השיכון ופרוש מכהן בו כסגן שר תחת חבר מפלגתו יצחק גולדקנופף. לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות. ==קשריו החב"דיים== ===בעיריית ירושלים===בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שהנ"ל לא שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת [[תשנתשס"ט]] רץ לראשות עריית [[ירושלים]] - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו. בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[תשע"ג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה [[חסידות חב"וד]] עמד בראש רשימת ליחס אוהד. כאשר הוצע לו ע"יהדות התורהי אביו לשמש כחבר כנסת כתב לרבי את לבטיו בנושא וקיבל תשובה בכרך מסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]] [[תשמ" לכנסתט]] בה ברכו הרבי לעלות בשליחותו מחיל אל חיל, בעקבות כך נכנס לזירה הפוליטית הארצית. הוא אף מעיד שחש פעמים רבות בהמשך לכך את ברכתו של הרבי ואת סיועו בתפקידיו{{הערה|הוא סיפר על כך בעת השתתפותו בארוע המעמד הגדול ביום י"א ניסן תשפ"ד, ראו בוידאו 'י"א ניסן תשפ"ד - יום צבאות השם והמעמד הגדול - ליובאוויטש מתאחדת' ביוטיוב דקה: 4:07:44.}}. ===כחבר כנסת===כאשר נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של בשנת [[בנימין נתניהותשנ"ו]]. במסגרת תפקידו לשמש כחבר כנסת, סייע לאלפי חסידי רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי  במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"שלומי אמוניםד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן ד לרשימתם. בישיבות הכנסת פרוש לחבהזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חבהוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו"]], וכך לדוגמה בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.
במשך השנים הבאות הפך לחוד החנית במאבק בהצבעה הראשונה על תוכנית [[שלימות הארץההתנתקות]]הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות תמיד עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתםאך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.
בישיבות הכנסת היה פרוש זה שתמיד הזכיר לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[הרביפיקוח נפש]] ודרש סיוע לושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]], [[חב"דחסידות בוסטון|בוסטון]] ו[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|סדיגורא]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על תוכנית ההתנתקותבאותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ובתוקף תפקידו סייע למטה בכל ואף השתתף בכנסים בארגונו, בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואלייםלמרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכניתלאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם ב[[כנס המנהלים]], [[מרכז חינוכי חסידותי|ועידת המחנכים]], ועוד. בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחד ניתן, כלשונו: {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.
כאשר נכנסה אגודת ==משפחתו==*בנו, ר' [[ישראל לקואליציה פרוש]] - ראש עיריית [[אלעד]] לשעבר.*בנו, ר' משה פרוש - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרףמנכ"ל עיתון המבשר.*בנו, ואף וויתר על תפקיד סגן שרר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר.*בנו, על מעשהו זה זכה לשבחים רביםר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל.
לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף ==קישורים חיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1253 הרב מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, כ"ב כסלו ה'תנש"א] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפשו ושלושת העומדים בראשו - האדמוחומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"רים מערלויד אינפו, בוסטון וסדיגוראכב [[אייר]] התשע"ג (02.05.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין *[[המטה העולמי להצלת העם והארץhttps://chabad.info/news/1055649/ חב"ד בשדה התעופה: השר פרוש ביקר בדוכן ובירך את השלוחים]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.{{הערות שוליים}}
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עריית ירושלים, פתח [[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש יומון בשם "המבשר". ביומון זוכה חב"ד ליחס אוהד - אולי יחיד מסוגו.מאיר]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
5,169

עריכות