פתיחת התפריט הראשי

שינויים

החסיד [[קובץ:סודקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן סודקביץ]]הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' (הנקרא '''ר' זלמן''') נולד ב[[פוליןט"ו טבת]] [[תרע"ה]], ב- [[טכ"ו טבת]] תרע[[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניהד]].
ר' זלמן נודע בהתמסרות מיוחדת לטובת הזולת, גם במחיר של ==תולדות חיים==נולד ב[[ט"ו טבת]] [[מסירות נפשתרע"ה]]. עזר ודאג לפרנסתם של יהודים רבים תחת שלטון האימים של בעיירה בוגוסלוב אשר בפלך [[רוסיה הקומוניסטיתקייב]]. היה ממייסדי היישוב החב"די שב[[כפר חב"דאוקראינה]].ר' זלמן נפטר באור ל, ב[[כי"ו טבתז אדר]], [[תרע"ה'תשע"ג]]לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.
כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם הקים בשנים מאוחרות יותר את ביתו עם מרת סימה, ביתו של ר' [[פייטל לוין]] מ[[נעוועל]].
==נדודיו==כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות בימי [[פוליןמלחמת העולם השנייה]] ועברה ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[מוסקבהטשקנט]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי', בת למשפחת לוין החסידית מהעיירה לשם הגיעו באותו הזמן [[נעוועלחסידים]]רבים.
בימי ===שהותו ברוסיה===במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[מלחמת העולם השניהחסידי חב"ד]] ברח מאימת הנאצים המתקרביםשהגיעו למקום, וממוסקבה עבר לביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[טשקנטגשמי]] לשם הגיעו באותו הזמן וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חסידיםחיידר|חדרים]] רבים' המחתרתיים.
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם. ===בריחתו מרוסיה=שהותו ברוסיה==במרבית משך זמן שהותו ברוסיהבתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן ש[[המשטרה החשאית]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]]. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, התגורר אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[חסידי חבהרבי הריי"דצ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]] שהגיעו למקום. המצב הלדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[גשמיהתוועדות]] והשנערכה ב[[רוחניכפר חב"ד]] במקום היה קשהכעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים[[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת [[תש"ט]], וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'עלה ל[[ארץ הקודש]]. ===בארץ ישראל===בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[חיידראגודת חסידי חב"ד בישראל|חדריםאגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]]להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' המחתרתייםזלמן.לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.
לפרנסתו ניהל עסק עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רביםהרב, ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד. הוא היה נותן  נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]. ==ב[[התוועדות]] עם הרבי==בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את חומרי הגלם והמכונותכל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], מהם היו אורגים החסידים גרבייםנערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', וראך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן היה דואג למוכרםזה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש). ==משפחתו==*בנו, פייטל.*בנו, גרשון.
==בריחתו מרוסיה==;בנותיו:בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. *מרת חנה אשת ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורהנתן אשכנזי]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא.במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]].מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בפריז שהה ר' זלמן כשנתיים עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ט]]*מרת חיה אהרונסון.
==בארץ ישראל==;אחיו ואחיותיו:בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב*ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]ז . מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' [[הרבי הריי"צדוד קוק]] להקים את [[ מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר * מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' זלמן.לפרנסתו פתח מכולת ששימשה את תושבי הכפר, ובהמשך גם מפעל מזגניםגרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.
עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' ==קישורים חיצוניים==*[[שניאור זלמן ליו"ר הברגר]], [[המועצה הדתית כפר חב"דבית משיח (שבועון)|מועצה הדתיתגליון 'בית משיח']] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/865 גיליון 865 עמ' 52].*[הרבhttp://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער]- אתר COL.*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז], ה'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14.*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2489404 קשר בין חסיד לרבו]''' - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[שוחטjem]]{{וידאו}}{{בית חבד}}*'''[https://col.org.il/news/94416 "פה לא יסעו רק סוסים", הוצאות אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק]''' {{COL}} כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020*[[מקווה]https://col.org.il/news/102285 למה הורה הרבי הריי"ץ לא להחליף את המכונות? ● מסמך נדיר{{col}}] ועוד.
==בהתוועדות עם הרבי שליט"א=={{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}}לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה ל[[ארצות הבריתקטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[זלמן שניאורסאהןקטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]. באמצע ה[[התוועדותקטגוריה:אישים בטשקנט]] שאל [[הרבי שליטקטגוריה:אישים בכפר חב"אד]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמןקטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנטקטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי שליט"א (בתרגום חופשי)[[קטגוריה: מייסדי כפר חב"שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט בד]][[פירוש רשקטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"יד]] על פסוק זה וזה (הרבי ציין לפסוק מסוים)". ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פיתרון לבעיה אודותה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).